האם החזר הוצאות זה לא מכבסת מילים כדי לתת כסף לתורמת וכדי שזה לא יחשב לקנית איברים. (יש לזכור שאישה לא מיצרת ביציות בנ יגוד לגברים שמיצרים תאי זרע).
אגב: גם רשימת תורמי הזרע קצרה בהרבה מרשימת מבקשות התרומה.

עמותת חן לפריון כ"אמא" של חוק תרומת ביציות. מברכת על התחלת תהליך של תקוה לכל המטופלות.

רופא מדהים, אדיב, מסור, מיקצועי, עדין ומעל הכל בן אדם!!!! שיהיה בהצלחה!!!

נשלח מהסלולארי שלי

לקראת הליך של שאיבת ביציות התורמת צריכה לעבור הרבה מאוד בדיקות שגוזלות זמן וכסף, היא מפסידה ימי עבודה, מוציאה כסף על נסיעות וכו'

לא כל הבדיקות ממומנות על-ידי קופות החולים ויש השתתפות עצמית.

כמו כן, יש את עלות ההורמונים שנוטלים על מנת להגדיל את תפוקת הביציות בשאיבה וגם בזה ההשתתפות העצמית היא גבוהה ויכולה להגיע לאלף ש"ח ויותר.

בנוסף, השתתפות עצמית על הליך השאיבה עצמו.

אז אולי ההוצאות לא מגיעות ל-10,000 ש"ח אבל זה עדיין לא באמת תמורה כספית שמהווה תשלום, אלא יותר לכיוון החזר הוצאות.

אגב, תורמי זרע מקבלים תמורה נאה מאוד תמורת התרומה וכל שנדרש מהם הוא מספר דקות של מאמץ... בלי בדיקות (לפעמים עושים בדיקות גנטיות, שזו בדיקת דם אחת), בלי וועדות, בלי סיכון בריאותי בנטילת הורמונים וכו'.

והם יכולים לתרום מספר פעמים בחודש ואף אחד לא בודק כמה נשים/זוגות משתמשים במנות של אותו תורם.

אולי הגיע הזמן להסדיר בחוק גם את הליכי תרומת הזרע והשימוש בהם.

כן ירבו מקרים מבורכים כאלו ואמן שהטיפול יצליח

נשלח מהסלולארי שלי

כל הכבוד להלל יפה, אין ספק שבית החולים הזה נמצא על המפה

גילוי עריות???

 

 

5500יורו כולל נסיעות ומלון זול

לד"ר אלנבוגן אין מסלול תרומה בחו"ל, והוא אינו מפסיד דבר מיישום החוק, לכן הוא החלוץ שהרים את הכפפה, ועל כך מגיעות לו תשואות.
ההליך היה אמור להתרחש זה מכבר בכל יחידות ההפריה בארץ, אך ידוע שרבים מרופאי הפריון בארץ מנהלים מסלולים מ א ו ד רווחיים לתרומות בחו"ל, וחוששים לאבד את האווזה המטילה להם ביצי זהב. חלקם גם טענו בראיונות שונים שהחוק לא ייושם בארץ בגלל כל מיני תירוצים, בלה בלה בלה. הפעלת החוק היא עבורם ניגוד אינטרסים, בעוד שעבור נשים הנאלצות לשלם עשרות אלפי שקלים כדי להרות וללדת, מסלולי חו"ל הם הם ניגוד האינטרסים.
ד"ר אלנבוגן מוכיח שאין מניעה ואין בעיה להפעיל את החוק הלכה למעשה.
השלב הבא: יישום במחלקות הפריון הגדולות: תל השומר, איכילוב, אסותא, הדסה.
יאללה, נגמרו לכם התירוצים. תתחילו לנהל רשימת תורמות, כי יש תורמות,
ויפה שעה אחת קודם.

אמא שלי תרמה ביצית ב1987!

אם  אשה בשם דיקלה למשל מקבלת ביצית מתורמת בשם ורוניקה למשל,

ואותה ביצית מופרית בזרעו של הבעל של דיקלה, יוצא שכאילו הילוד שייך לורוניקה והבעל של דיקלה.

דיקלה רק שימשה רחם לעובר שאין לה שום קשר איתו.. כאילו פונדקאית של ורוניקה...

 

 

מה שאני אומר הוא שאין חיה כזאת תרומת זרע או תרומת ביצית.

 

האשה הנתרמת סהכ זוכה לעבור חווית הריון ולידה עם תינוק של מישהי אחרת

כאילו בעלה בגד בה עם מישהי אחרת והיא מגדלת את הילד של אותה מישהי שנוצר עם בעלה.

 

 

גם בתרומת זרע אותו הסיפור

 

אין הבדל בין בין אם אדם תורם זרע בשביל פקט סיגריות או שניים או חצי טנק דלק לבנק הזרע או שמרביע מישהי באופן אנונימי בלי לראות את פניה או לדבר איתה.

 

 

 

 

פשוט אתם אנשים מפגרים שאתם לא מבינים את זה:

שמים לכם מול העיניים למשל קובייה אדומה ומשכנעים אתכם שזה משולש צהוב ואתם אשכרה משתכנעים....

 

 

 

כאילו, אתם אמיתיים או מה?

הבעיה בתרומות בארץ - אנונימיות  . יהיו הרבה נישואי אחים  .

מדובר באישה שתרמה כבר לשתי נשים ובטח תהיה אמא בעצמה!!

למנוע נושואי קרובים (גם בני דודים ממדרגה שניה יכול להיות בעיתי!) חייבים לנהל רישום!!

מעבר לכך נראה לי קצת מוזר אם זה לא מהביציות שלך עדיף לאמץ לא? או שכך לפחות זה הגנים של בעלך?

יישר כח על היוזמה אני ואישתי עשינו טיפולים 5 שנים ללא הצלחה ואח"כ הוצאנו את כל החסכונות שלנו טסנו לרוסיה עם קבוצה של עוד כ-20 זוגות וקיבלנו שם תרומת ביצית.סה"כ כל ההוצאות כולל הכל נע בערך כ-30 עד 35 אלף ש"ח.וזה היה שווה כל שקל למה שקיבלנו בתמורה-בת חמודה ונפלאה ,אמן שכולם ייזכו לפרי בטן.

קודם כל מדובר ב"השתלת" עוברים אם כבר!

את הביציות שואבים מהתורמת ואז מפרים בצלחת עם הזרע.

רק אז נוצרים העוברים ואותם מחזירים לנתרמת.

במדינה הזו מקדשים את הפריון אבל כשאדם חולה - חייו שווים כקליפת השום.
תורמת ביציות עוברת זריקות הורמונאליות ושאיבת ביציות מכאיבה, משלמים לה על זה וזה חוקי.
פונדקאית עוברת זריקות הורמונאליות, הליכים פולשניים, כאבים וסיכונים, משלמים לה על זה וזה חוקי.
אדם שנזקק לתרומת כליה צריך להסתמך על אלטרואיזם טהור. תשלום עבור תרומת כליה מהווה עבירה פלילית.
זה הגיוני?

ראשית, משמח מאוד לשמוע שיש בית חולים שהרים את הכפפה, למרות שמחלקות לא קיבלו עדיין את כל התנאים המתאימים - עו"ס'/פסיכולוגית וכספים נוספים, ובכל זאת, מסתבר שיש בית חולים שקודם כל דואג ליישם את החוק, אפילו בתנאים אלה.

 

מצד שני, יש בכתבה משהו מאוד מוזר ולא מדוייק:

 

"

בחודשים האחרונין עברה האישה את כל התהליך בדרך לתרומה, כולל בדיקות מרובות, ואתמול בוצעה שאיבת הביציות, שכבר השותלו ברחמן של שתי נשים. על פי החוק התורמת תישאר אנונימית ולא יהיה קשר בינה לבין הנשים שקיבלו את הביציות. "

 

איך יכול להיות שהשאיבה וההשתלה בוצעו באותו היום? מישהו כאן לא דייק בפרטים והכתבה יצאה קצת מגוכחת למי שמכיר את העניין.

 

עד כמה שידוע לי, מניסיון אישי רב (לא בתרומה), לאחר שאיבת הביציות הן עוברות למעבדה, שם הן עוברות את תהליך ההפרייה עוד באותו היום, ורק לאחר יומיים או שלושה, במידה והביצית אכן הופרתה והעובר מצליח לפתח בין 2 ל-8 תאים, משתילים את העובר שנוצר ברחם. כך שלפי הכתבה, אם השאיבה בוצעה ביום רביעי, רק היום, יום שישי, יכולים להשתיל את העוברים ברחמן של הנשים. בכל מקרה לא הכל קורה באותו היום.

שהרימו את הכפפה ועושים מצווה חשובה כל כך ומסייעים לנשים שעברו הרבה מאוד צער לזכות בפרי בטן ולהגשים את החלום.

מומלץ להיעזר בחכמים סביב כדי להבין שהילד שיוולד לכן מתרומת ביצית הוא לחלוטין אינו שלכן.

הוא של בעלת הביצית ושל בעלכן.

אתן האם הפונדקאית

זה למעשה כמו אימוץ.

 

גם גברים שתורמים זרע אותו הדבר בדיוק

מדוע צריך תעודת יושר מהמשטרה? ומדוע צריך חתימה של עורך דין עליה?

 

נראה שחתימת עורך הדין, היא בפני עצמה מביאה להוצאות שנראות מיותרות, אלא אם כן מישהו יכול להסביר את הצורך הזה.

 

אם הצורך נובע מכך שפוחדים שהתורמת "תברח" באמצע התהליך, או למשל תחליט באמצע התהליך לא לייעד את הביציות לתרומה (כמו שכתוב מותר לה להחליט כך גם לאחר השאיבה), אז אולי אפשר מצד אחד להבין את זה, אך מצד שני אפשר למצוא גם דרכים לעקוף את הבעיה הזאת, כמו למשל לשלם לה חלק מהתשלום רק לאחר התרומה. אבל אלה רק ספקולציות שלי, ונכון יותר יהיה לשמוע  ממישהו שיודע מה עומד מאחורי צורך הזה.

הרופא שאומר ש"לצערו אין מספיק תורמות" מעצבן אותי- מי שרוצה לתרום ביציות צריכה לקחת הורמונים (מה שמגביר את הסיכון לבעיות רפואיות שונות), לעבור הרדמה ושאיבה (הליך עם אופציה לזיהומים וסיבוכים בפני עצמו), "להקריב" ביציות שכמותן מוגבלת, וכל זה מתוך מטרה נעלה לעזור לזולת (מישהי שהיא לא בהכרח מכירה). זה ממש לא פשוט ולא קל- זה לא תרומת זרע וגם לא תרומת דם. יש פה סיכון לבריאות של התורמת ואני לא מבינה למה הרפואה מנסה לעודד תרומות כאלו זה עניין של מה בכך!

כלומר, צריך לאפשר למי שרוצה לתרום (מסיבותיה שלה) לעשות זאת,

אבל לא חושבת שזה לגיטימי לבקש זאת מכלל האוכלוסיה-

בדיוק כמו שלא נהוג לבקש תרומת איברים מאנשים חיים (שלא בקרבה ראשונה).