הדוקטור צודק לגמרי. במקום לטפל בבעיה מטפלים בתסמינים. כל ילד ששונא ללמוד או משתעמם מאובחן כסובל מבעיות קשב.

לעתים ברשלנות ומתוך תאוות בצע (כן! עלות בדיקה אחת מגיעה לאלפי שקלים).
*מניסיוני, ילדים רבים שלוקחים ריטלין מצליחים להתרכז ולשפר משמעותית את הישגיהם.
*אין ספק שילדים רבים היו מצליחים גם ללא ריטלין אולם כפי שבתי הספר בנויים היום (35 - 40 תלמידים בכיתה, תכנית לימודים ומקצועות לימוד שאינם מתאימים לכולם) אין סיכוי שישרדו בהם ללא ריטלין.
*חייבים לערוך בדיקות רפואיות קפדניות לפני ההפנייה לאבחון דידקטי.
*מי שמתנגד לריטלין שיפנה את האנרגיה החיובית שלו ליצירת לחץ על שר החינוך. יועיל לכולנו אם במקום תגבור לימודי שואה יחוזקו המקצועות ההומניים ובתוכם ספורט, אמנות, מוסיקה ומחול.
*לא כולנו "מתאימים" לבית הספר כפי שהוא היום. במקום להתאים את הילדים למיטת סדום של בית הספר עלינו להתאים את בית הספר לילדים. עד אז וכל עוד ההורים רוצים שילדיהם ישיגו "בגרות" בכל מחיר - אין כנראה מנוס מהריטלין, גם אם אין דבר כזה ADHD...
*מי שטוען אחרת מוזמן להעביר שיעור אחד בכיתה אחת...

כל שהדוקטור אומר למעשה שיש לבטל את ההכללה הגורפת תחת כותר המחלה הממוצאת
ADHD.
לא פסו מן העולם בעיות קשב, ריכוז, התנהגות היפר אקטיבית חריגה ושאר הסינדרומים למיניהם.
אבל יש לאבחן בצורה מבוקרת ובאמצעות שלילת גורמים ידועים עד מציאת הגורם המדוייק ובקיצור: שלושה ילדים עם הפרעה בהתנהגות הם אליבא דה דוקטור סול שלושה מקרים שונים לחלוטין ולא תחת מחלה מוגדרת אחת (או שכן, אבל זאת יש להוכיח).
יתכן והוא טועה, אבל זה מה שהוא כותב ולא מה שהובן מקריאת התגובות ואין ספק שכותרת המשנה בעמוד הבית עוזרת להבין כפי שהובן.
מה שבטוח הוא שלמערכות החינוך והבריאות מאד נוח עם אבחון כללי. למה להתאמץ? הריטלין זמין.

. שמשנים יחד את הביולוגיה. תרופות הן הדרך יעילה להחזיר גם אנשים שהיו בסכנת חיים (התאבדות) כתוצאה מדיכאון שנגרם כתוצאה מתנאים סביבתיים (למשל מות בן זוג) לתפקוד מלא. תרופות מרץ (למשל ריטלין) מסייעות לתפקוד של אנשים וילדים רבים. יתכן אם זאת שיש להרשות טיפול תרופתי ללא אבחנה בADHD . כבר היום אנו יודעים שחלק ממאובחני הקשת האוטיסטית (ASD) נשכרים משימוש בתרופות מרץ. בדומה סטודנטים ללא ADHD .נשבעים כי שימוש בתרופות מרץ סייע להם להיות יעילים בזמן הבחינות.

נו באמת הרי כל כך הרבה הורים כל כך רוצים שמישהו יגאל אותם מהצורך "לסמם" את הילד שלהם ומוכנים לעשות הכל וללכת לכל ידעוני מכשף רופא אליל ומה לא בשביל לומר שלילד אין ADHD שאם לא היה לי מצפון הייתי כותב גם אני ספר כגון זה או פותח "קליניקה אלתרנטיבית" משלי... אבל זה לא המצב! יש באמת בעיה כזאת ויש ילדים שבאמת חייבים לקחת טיפול תרופתי ולא יעזור שום מכשף ושרלטן!
כמובן שבעיות טריויאליות כמו חוסר שינה וברזל נמוך חייבות לקבל מענה ומי שריטלין גורם אצלו לתופעות לוואי קשות צריך תרופה אחרת (שקשה ויקר למצוא כי לא משווק בארץ) אבל מספיק עם מסע ההפחדה הזה המחיר החברתי וכל העתיד של ילדיכם תלוי בכך שבמידת הצורך תתנו להם את התרופה!!! (את השורות האלו כתב אבא לילדים שאובחן בגיל 30 והדבר שינה את חייו רק קצת כי בגילו כבר קשה יותר לשנות באמת מסלול לימודי ואקדמי)

אכן סוף סוף!! אולי עכשיו יפסיקו אנשי מערכת החינוך והורים רבים בעקבותיהם לירות את הסיסמה הזו "ADHD "בתדירות כזו גבוהה וללא הבנה יתרה.
כל איש חינוך הפך פתאום לידען גדול בענייני קשב וריכוז.
אני טוענת כבר שנים שילדים רבים שסובלים מבעיות רגשיות, חוסר משמעותי בשעות שינה (וזה נבדק כבר מחקרית שילדי ישראל סובלים ממחסור מתמשך בשעות שינה...) וכהנה וכהנה דברים, מאובחנים שלא בצדק כבעלי ADHD. גם ילדים בעלי אופי קופצני ואף היפראקטיביים לא סובלים בהכרח מבעיית "קשב וריכוז.
כל אלו אינם מהווים סיבה למהר ולהפוך את הילדים הללו לצרכני תרופות כרוניים מגיל כה צעיר.
יש להתחיל ולטפל בבעיות עצמן ולא בסימפטומים.....
זוית אחרת של העניין כפי שאני רואה את הדברים קשורה בכך שלמרבה הצער הורים רבים בימינו שכחו מה זה באמת להיות הורים, דבר שקשור מאד לדעתי לבעיות התנהגות ברוב המקרים למרבה הצער אופנתי לכנותן כ- ADHA.
הורים רבים שכחו מהי הצבת גבולות - שעות שינה, תזונה נכונה ועוד. כמו כן הם שכחו מה המשמעות של להקשיב לילדך ולהגיע למצב שהוא משתף אותך בדברים שמטרידים אותו ובדברים שנעימים לו. היום, גם בזמן שהורים נמצאים פיזית עם
ילדיהם הם עסוקים בענייני הפייסבוק שלהם ובעיקר בלשדר לסביבתם ולחבריהם כמה חייהם ה"וירטואליים" נפלאים ונהדרים. רדו כבר אל הקרקע ותתחילו להיות עם הילדים שלכם- פשוט להיות. לאט לאט תראו איך נוצרת קירבה, תקשורת והבנה שמרגיעות את הילד והופכות אותו לרגוע, מרוכז ומאושר יותר. מן הסתם יהיו כאן מגיבים שיטענו שדבריי הזויים ושאני "קופצת מדבר לדבר" אך אני באמת משוכנעת שאולי מלבד מקרי קיצון מסויימים שמחייבים טיפול תרופתי, ברוב המקרים התנהלות הורית נכונה יכולה למנוע הופעה של סימפטומים שמוגדרים אחר כך כבעיית קשב וריכוז.

בתור אמא לילדה עם adhd מורכב, קצת קשה לי להאמין שזה ככ פשוט. בתי עברה את כל בדיקות השמיעה, הראייה הברזל וכו והכל נמצא תקין.
כמו כן לא הורחבה פה בעיית ההתנהגות הכללית הספציפית
להפרעה...לא שכנע אותי...

נשלח מהסלולארי שלי

גם אבולה אין ושפעת זה סתם שמועה מתפשטת,כמה רופאי אליל יש בעולם..וידיעות אחרונות מרגישות חובה לארח ולפרסם כל דביל ואוויל משריש שרק מוציא הגה

מסתבר שלכל המשפחה המורחבת שלי יש בעיות שינה ו/או בעיות ראיה ו/ או חוסר בברזל, איך לא אבחנו את זה קודם, כל כך פשוט!!!

נשלח מהסלולארי שלי

ומה אם יבדוק את כל ההסברים שלו לתופעה ויתברר שאף אחד מהם לא נכון? גם אז ימשיך לטעון שזה מומצא?

סוף סוף ילד שצועק שהמלך עירום.
ולא רק זה. פסיכיאטרים נוטים לטעות ולהדביק מחלות לאנשים על סמך שאלות. מי שמכיר את החשיבה שלהם יכול לעבוד עליהם בטעות. למעשה אפשר לעבוד על כל רופא ולרכוש מחלה רצויה בשל השטחיות השיטתית בעבודתם

טכנאי של הוא של יותר מדייק מהר ויודע לאבחן בעיות

לפני שאתם ההורים רצים ומשלמים ממיטב כספכם למכונים כאלה ואחרים . לפני שאתם דוחפים תרופות לגרון של ילדכם . לפני שאתם נכנסים לחרדות. לפני שאתם יושבים נזופים מול המורה/הגננת. לפני שאתם משקשקים מול הפסיכולוג . לפני הכול לימדו להיות הורים ! לימדו לשים גבולות. לימדו להקשיב לאינטואיציות שלכם . הפסיקו ללכת אחר העדר כשיות תמימות ועיוורות. הקשיבו לילד ! הקשיבו לעצמכם ! אל תמהרו ואל תפחדו ! הקשיבו והיו עקביים ביחס ובטיפול ש א ת ם תתנו לילדכם ! היו סמכותיים ולא סמרטוטים הן מול הילד והן מול המערכת המבקשת שקט [תרתי משמע] בכיתה ! גלו מעורבות ! הורים יקרים הגיע הזמן שתפסיקו עם הפסטיבל הזה ותתעוררו ! אתם הורים ?! אז תהיו הורים ולא בית מרקחת/שירות פסיכולוגי/ספונסרים ופחדנים . חום ! אהבה ! יחס ! גבולות ! עזרה !

לא זכור לי שבתקופתי היו בבתי הספר בהם למדתי (יסודי ותיכון) תלמידים עם הפרעות קשב.
ב 20 השנים האחרונות, כשנחקקו חוקי כבוד האדם וחרותו, נטמעה במערכת גם זכותם של ילדים להתהדר בהפרעה כאילו רפואית, המהווה עלה תאנה לשורה שלמה של כשלים, החל מחוסר משמעת וחינוך מהבית ועד לסתם אופי פרוע ואלים. והיום "מאביסים" את הילדים ברטלין ומחנכים בכיתות זומבים ובא לציון גואל

כל מה שנכתב הם דברים שפשוט ידעתי ועליהם נלחמתי אבל אני איש עסקים ולא מדען, ומולי מערכת חינוך סליחה על הביטוי די טיפשה וטיפשית (נוסיף גם מאפיונרית וחסרת דיגנטי) .ומערכת רפואה ורופאיםעם אצבע קלה על ההדק.

לדעתי, גם בעיות רגשיות ולחצים מהבית יכולים לתרום לזה (בית רועש, מחלוקות בין ההורים). ילדים בורחים למציאויות אלטרנטיבית כמו טלוויזיה וסרטים כדי לברוח מקשיים רגשיים.
יכולה להעיד על עצמי שבתור ילדה צפיתי המון בטלוויזיה והכנתי שיעורי בית מולה. עד היום יש לי קשיים בריכוז בעיקר בכל מה שקשור ללמידה מתוך קריאה.

כמו כן, צריך ליצור אצל הילד סביבה נוחה ללמידה וסדר יום.

אני מאמינה שגם הרבה נובע משיעמום - מה שמתקשר לגורם האחרון של מחוננות.

אני אמא לבן כזה. שאובחן בגיל מאד צעיר.
לפני שקובעים אבחנה, עושים איבחון פסיכו - דידדקטי, עושים בדיקות דם, ברזל, תיפקודי כבד, ראיה, שמיעה, ה-כ-ל!
לא מסממים עם הריטלין. מכניסים למאובחן/ת חומר שהמוח שלו לא מפריש באופן טבעי , והוא זקוק לו כדי לתפקד טוב ויעיל ולצלוח את מה שהחיים מזמנים לו.

ממש לא צריך תרופות, צריך להקשיב לילד /ה ולהתמודד
לחנך בדרכו זה אומר שלתת ביטוי לילד ולא להתנגד לו לפי נורמות שנכתבו על ידי בני אדם!
בסופו של דבר אתה תחנך לפי ראות עיניך אבל בשלבים שהילד מסוגל.

בחסות "הפרעת קשב וריכוז" אפשר להסתיר שההורים טמבלים ויצא להם ילד טמבל, שהורים לעולם לא לימדו אותו להקשיב, לכבד, לשבת, ללמוד, להתאמץ וכו'. קשב - זו תכונה שיש ללמוד אותה ויש ללמד אותה. אבל היום כשההורים כל היום עובדים ובעצמם עסוקים במיליון גירויים, מי ילמד את הילד להקשיב? מתי? צריך בשביל זה זמן וסבלנות ולא כשהולכים לקניון כי הילד רוצה משהו, לא כשהם זורקים אותו מול הטלווזיה שיבלה שם כמה שעות כדי לא להפריע ולא כשאומרים: "אה, כן, יש לו בעיה רפואית, אין מה לעשות".

סדנה קצרה. משהו יוצא דופן, השינוי בילד הוא עצום, כל ההורים מודים לו. מומלץ ביותר!

כמה אני מבקשת מהפסיכולוגים אתם אני עובדת לשלוח ילד לפני האבחון הפסיכולוגי לבדיקות שמיעה ראיה ודם. אז ביקשתי. גם הנוירולוגים לא שולחים.
אבל אי אפשר לומר ש"אין ילדים שנולדים עם בעיות ריכוז". התחתנתי עם אחד כזה, ואחד מילדינו הוא העתק שלו, במראה, בהתנהגות ובחוסר ריכוז.

אני יכול להגיד לכם שני דברים:
1. זה נכון.
הבעיות של התלמידים הן ה-מ-ו-ן דברים אחרים - מלבד הדבר המומצא הזה שנקרא "הפרעות קשב וריכוז".

הבעיה היא:
2. ריטלין זה כדור אחד, לא יקר מדיי, שמתגבר על רוב התסמינים.
נכון שזה כמו לקחת אקמול בשביל רגל שבורה - זה לא מטפל בבעיה, אבל זה כן פותר את התסמינים!

אל תבינו אותי לא נכון - אני בעד לפתור את הבעיות מהשורש.
העניין הוא שההורים עסוקים בלעבוד בשתי עבודות כדי לשלם משכנתא, וחיים במינוס גם ככה, ולא בגלל חיי פאר.
אז אין להם זמן או כסף להתמודד עם הבעיות האמיתיות של הילד שגורמות להפרעות הקשב והריכוז.

את הריטלין ההורים מקבלים מהרופאים עם סבסוד - וזה גורם לילד לשבת וללמוד.

האפשרות השנייה, הטובה יותר, היא להתחיל לטפל בילדים בצורה מקיפה: להשקיע בחינוך שלהם כשהם בבית, ללמד אותם לישון נכון, לאכול נכון, על איך הגוף עובד, איך המוח עובד, להראות להם הרצאות (מעניינות) ותוצאות מחקרים שיסבירו להם למה הם סובלים - ויהווו כלים שיאפשרו להם לשפר את עצמם.

כל הדברים האלה דורשים ה-מ-ו-ן זמן של ההורים - שעובדים גם-ככה בשתי עבודות.

ולכן - ריטלין הוא הפתרון שכולם פונים אליו - וימשיכו לפנות אליו.

אם התיאוריה הזו נכונה, מדובר במהפכה בעולם הפסיכיאטריה. ריטלין היא אחת התרופות הנפוצות בעולם זה והתעשייה המבוססת על התסמינים מגלגלת סכומי עתק. מדובר בחוקר אמיץ ובממצאים מדהימים. אם אכן כך מגיע לו פרס נובל.

יש יותר מידי אבחון של הפרעות קשב, וצודק כותב הספר כאשר הוא מצביע על מצבים רבים המאובחנים כהפרעת קשב, למרות שהגורמים הם אחרים. לעומת זאת ישנם מצבים מובהקים של הפרעת קשב ובהם צריך לטפל.
בנוסף למה שציין הכותב ישנה גם התנהגות ה"נרכשת" מהסביבה - בעיקר מהבית. ילדים הגדלים בבית שהוא "בית משוגעים" נוטים להיפראקטיביות.

אני לומד חינוך מיוחד ולקויות למידה. הטענות של ה"מומחה" הזה כבר הופרכו לפני 40 שנה. יש אלפים של מומחים אמיתים שסותרים את כל מה שהוא אמר.

כתבה שטותית שרק גורמת לסבל של הילד המאובחן בadhd להתעצם.

חייב תודה גדולה לרופא ששלח אותנו לדר ורטהיים הילד קודם טופל בבעיית מסורבלות

נשלח מהסלולארי שלי

ריטאלין עשתה לבן שלי ממש לא טןב . מיד הפסקנו . בתי ספר דיי לוחצים לתת תרופות אבל אני לא מסכימהבשום אופן . ההתיסות לגורמים ולא לתוצאה צריכה להיות הגישה בכל מקרה ומקרה .

להגדיר ילד כבעל הפרעת קשב וריכוז היא הדרך הקלה להתמודד עם בעייה בחינוך שלו.
הורים שלא יודעים לשים גבולות לילדיהם נותנים להם ריטלין. הריטלין מכניס את הילד למעין בועה שמהווה את הגבול שההורה לא יודע לשים.

נשלח מהסלולארי שלי

ואם סמים הופכים את ילדכם למרוכז ונוח לכם עם זה תהנו!!! הכל מותר אם זה עושה לכם טוב ולא פוגע בסביבה-אבל תזכרו דבר אחד לא להפוף שום דבר(כולל סמים או רבנים) לאלוהים(מה זה!?).