תגובות תגלית בחפירות ליד הר הבית: טביעת החותם של המלך חזקיהו | עמוד 2

בימי המלך חזקיהו (בשנת 701 לפנה"ס) עלה סנחריב על ערי יהודה. הוא מחריב עשרות ערים במסע נקמה נגד יהודה המורדת. הכתובת שהשאיר אחריו מרמזת על סוד הישרדותה של ירושלים: "ואשר לחזקיהו היהודי [...] ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כציפור בכלוב; שפכתי עליו סוללות, ואת היציאה משער עירו עשיתי לו לתועבה." ממש כמו מענה נבואי לדברי החירוף של מלך אשור, אמר ישעיהו:
"כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא, ה).
ובישעיהו פרק לח, הנביא מבטיח לחזקיהו את ההגנה הזו עם הכנפיים מפני אשור, ויחד עמה גם אריכות ימיו של חזקיהו הנוטה למות. כאות לכך – מתקיים מופת אסטרונומי בו השמש שבה מעט לצד הזריחה. (הארוע של השמש המוזחת ממסלולה אחורנית כמו באה לסמל את הארכת הזמן על ידי שמותחים את שעון השמש אחורנית. כך שקיעתה במערב תתאחר. בדומה לכך חזקיהו מרוויח עוד חמש עשרה שנים לחיות. הביטוי לכך בצל הנטוי ב"מעלות אחז" - שעון השמש שבנה - קשור גם הוא לסימבול של חיי האדם במקרא, ראו איוב ח, ט:" כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע, כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ. ובספר במדבר יד: אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ אַל-תִּירָאֻם" ימינו כצל עובר" וכו'):
א בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. ב וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל-הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה. ג וַיֹּאמַר אָנָּה יְהוָה זְכָר-נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל. {ס} ד וַיְהִי דְּבַר-יְהוָה אֶל-יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֹר. ה הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי יוֹסִף עַל-יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. ו וּמִכַּף מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל-הָעִיר הַזֹּאת. ז וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְהוָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יְהוָה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֵּר. ח הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת-צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה"
אירוע אסטרונומי זה התפרסם גם בקרב המשלחת הבבלית, בדברי הימים ב, לב: וכֵן בִּמְלִיצֵי שָׂרֵי בָבֶל הַמְשַׁלְּחִים עָלָיו לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ"
אין בכך תימה שחזקיהו הנלהב משמבריא ממחלתו ותולה את אות השמש כביטוי לכך הטביע בחותמו את סמלי החיים (ענח'), את השמש ואת הכנפיים המגינות של האל.
הדימויים של האל המגן כשמש קיימים במקרא:
תהילים פד: מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ... כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהוָה אֱלֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְהוָה לֹא יִמְנַע-טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים.
הגנת האל משולה רבות לסיכוך בכנפיו:
תהילים צא: ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיון. בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלונָן: אמַר לה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי. אֱלהַי אֶבְטַח בּו: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּות: בְּאֶבְרָתו יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה. צִנָּה וְסחֵרָה אֲמִתּו:
מלבד שמש, וכנפיים-י שנו גם השילוב של שניהם. שמש מכונפת במובן של הגנה, מופיעה בספר מלאכי ג:
כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר, וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק".