אך חוקי הדרך נתונים. או ש" לאן שאדם רוצה ללכת, לשם מוליכים אותו."

לדעתי אין סתירה בכלל, לאדם יש בחירה לעשות כרצונו והעובדה שהאלוהים יודע מה שאבחר לעשות אינה מונעת ממני את הבחירה.ואתן דוגמה שני שחקני שחמט משחקים להנאתם, וצופה במשחק אלוף העולם בשחמט, אין ספק שאלוף העולם שמתבונן בשחקנים יכול לצפות את המהלכים של השחקנים בכל שלבי המשחק.האם נאמר שבגלל שהוא יודע את מה כל אחד מהשחקנים יעשה אז זה ישפיע על הבחירה שלהם במשחק? כך בחיינו.

אנחנו חיים בעולם שבו שני הפכים יוצרים שלם אחד והתודעה שלנו לא מסוגלת להכיל את המכלול אלא רק צד אחד שלו

העובדה שאני יודע מה תעשה לא אומרת שיש לי השפעה על מה תבחר. למשל כשקין רצח את הבל אלוהים ידע שזה מה שהוא יעשה ולכן הזהיר אותו שלא יעשה את זה לפני שעשה. בכך טמונה הבחירה החופשית

תלמד את הספר "מורה הנבוכים"
שם נמצאת גם התשובה הזאת !

אקשה מלשון אחזק את דעתו.כמובן שישנה הבעיה שבה הוא מלכתחילה לא בחר בלשחרר ועל זה נענש כמידה כנגד מידה עד הסוף העצום.
נו טוב כנראה שבשביל להבין דברים כאלו עמוקים ועצומים צריך ללמוד תורה ולא לקרוא כתבה בווינוט

אין סתירה בעולם הפיזי אין בחירה הבחירה היא רק בעולם הרוחני

אני מעריצה אותך

בחירה חפשית

The big achievement of Einstein was to show that what we intuitively consider the notion of time as a constant was wrong. Time is not a constant. Quantum Physics went a step further consider the notion of time..... All this way of thinking based on a relation cause effect is valid only in our dimension. The cause preceeds in time the effect. This is not valid in Quantum Physics . It is not valid in Kaballah. The Time dimension exists only in our terrestrial dimension. It does not exist at a superior level. The big psychologist Jung talks about Synchronicity which governs the upper dimension. He took the concept from Kaballah and from Alchemistry. An example of synchronicity is : You walk around and you see a rose, then your friend rose calls on you the phone.... Synchronicity happens to us all the time.... It is the basis of Tarot or guessing the future etc... A Kabalist in his meditations can see the future or the past, because he is out of time. When we agree on these basis the question of free will and God knowing before what you will be doing is not relevant at all.... Shabat Shalom

באנו לעולם עם ייעוד/ים מכאן הצפוי. איך נגיע אל הייעוד הוא הרשות.
כלומר: אם אנחנו במסלול הייעוד שהינו מימוש פוטנציאל לרווחת האני והכלל - הבחירות יצלחו. יציאה ממסלול הייעוד תמשיך להוביל למקומות טובים יותר או פחות, מהם נלמדים הלקחים בתקווה לחזרה למסלול. אך בחירתינו את הדרך היא חופשית ומכאן הרשות נתונה.
* לא לקחתי בחשבון אינטרקציות משיקות שיש להן גם כן השפעות על משך היציאה מהמסלול.
**לגבי המשפט הנפלא :"התפלל כאילו הכל תלוי באלוהים; פעל כאילו הכל תלוי בך":
להתפלל = לבקש עזרה, וללא הפעולה והעשייה שלנו שום תפילה לא תעזור.
היה כייף לחשוב - תודה!

יום יום אנחנו רואים אנשים שחיים בגן עדן, ויש שחווים גיהינום ,
מכונית שנשרפת על נוסעיה זהו גיהינום.
לדעתי הרשות נתונה אכן , פירושו איך כל אחד מאיתנו רואה את הדברים ואיך הוא אישית פועל לעצב אותם.....
בהצלחה.

''בחירה חופשית'' יש לה אספקטים הרבה.
יש בחירה חופשית למי שסקרן ולא עצלן איטלקטואלית, ומספיק אמיץ להתמודד עם הרוב הקונצנזואלי.
ישנה אינטליגנציה אנליטית, יש אינטליגנציה רגשית, יש אינטליגנציה המבוססת על זכרון פנומנלי, יש אינטליגנציה שהתפתחה על נסיון עשיר וכושר למידה מהנסיון.
כך גם ''הבחירה החופשית'' היא מונח רחב . זאת, למעשה, יכולתנו, בעוצמה זו או אחרת, לקבל החלטות הגם שהן מנותקות מהקונצנזוס הכללי [או לחלופין , כניעה לו] . שום קשר להגיון המתמטי כאשר נכנעים לו, ומתוך שימוש מושכל בלוגיקה המתמטית כאשר עומדים על הדעה העצמאית שלנו שלא תואמת את הקונצנזוס..
בבסיס היכולת הזאת עומדים הן המטען הגנטי שכל אחד מאיתנו נושא, הן היכולת דדוקטיבית - אנליטית של הקורה מסביבנו, וכן, גם סוג שטיפת המח שאנחנו סופגים או דוחים במהלך החיים, ובעיקר בילדות. כל זה, כמובן מתורגמים לתהליכים פיזיו ביולוגים במוחנו, וגם, ההפך. שטיפת המח הדתית נספגת טוב במוח כי היא מתחילה מגיל רך , כאשר הכלים האנליטית לא, ממש, מתפקדים, והיא מכה שורשים שקשה מאד לשרשם משם.

יש התיחסות רבה לנושא של בחירה חופשית במשך כל הדורות על ידי חכמי ישראל, תמיד שאלו ורצו להבין אייך זה עובד עם אותן שאלות שצויין בכתבה, המאמרים מפוזרים בהרבה ספרים, על קצה המזלג, יש את "עקידת יצחק" פילוסוף ענק ורב חשוב שבין היתר מסכים עם האריסטו בכמה נושאים. יש את "אמרי נועם" מאמר יפה על אייך התחיל הבחירה חופשית בתחילת הבריאה, יעוד בהרבה מקומות. אם יש דרך שאוכל לתת ציוני מקום-אשמח לעזור

ידע לחיות הרבה יותר טוב אם זה לא היה לו.
מצד שני יש באמת דברים שאינם תלויים בו ואינם באחריותו וזה מה שקורה לסביבתו ולמשפחתו .
אם אחד כזה נימצא בשואה ואינו יכול להציל את משפחתו, שאלות הגורל והרשות הנתונה עולים פה חזק ומצמצם מאוד את גבול האחריות של האדם, השאלה עד איפה?
עד כמה הורה יכול להיות משפיע על חיי ילדיו אם אינם אחראים חלקית למעשיהם מבחינה נפשית
וכל מה שניסה ולא נח לא הזיזו או הטיבו לילד? השכר והעונש במקרה הזה יישאר באופק אבל ישחק תפקיד משני בבחירה שלי לפחות כי בעדיפות הראשונה זה הילדים כמובן.
מכל מה שכתבתי ניסיתי להסביר שכל הבחירות שלנו סביב נושא שכר -עונש והבחירה החופשית או לא, מתעסקים רוב הזמן בסביבה שלנו כי היא זו שמשפיעה עלינו אישית ועל הבחירות שלנו בתוך כל העניין הזה.
-----------------------------------------------------
האם כל הקושי שהאדם מקבל מהסביבה דומה "להקשות לבו של פרעה"?, או הגורל?
לא זכור לי שפרעה נלחם בלבו הקשה כדי להטיב עם בני ישראל

לא הייתה לי בחירה איפה להיוולד ולא מה שפת האם שלי, לא בחרתי את ההורים שלי ולא את החברים, ולא בית ספר או גן או איזה דת אני יכיר ראשון.
ומשם כל הבחירות שאני עושה הם כאילו חופשיות אבל הנה אני כותב בעברית ולא באנגלית -לא כי נוח לי ואני בוחר בלכתוב בעברית אלה בגלל ש"הגורל" הכתיב לי שזאת תהיה שפת האם שלי...
ואם נמשיך עם זה הלאה- אמא שלי גם לא בחרה כלום וככה גם סבתא וכן הלאה עד לאדם הראשון - אנחנו עושים שינויים גדולים בחיים אבל הכל נוצר בעקבות חסכים שנוצרו לנו על דברים שלא היו לנו שליטה עליהם.

הכל לא בשליטה שלנו אבל גם כן בשליטה שלנו(אני מחליט אם אני רוצה להתאבד -אבל אם אני יחליט שכן זה היה בגלל משהו שקשור בילדות שלי אז בעצם הכתיבו לי להחליט ככה)
אני יכוללהתנגד להתכתבות שלי וזאת הבחירה-אבל גם ההתנגדות שלי תהיה למעשה חלק מהמרדנות שלי שקשורה לילדות שלי...

אניחושב שקוראים לזה "אבולציה"

מאחר וליבו של פרעהההיה רע מאוד ונטייתו הטבעית הייתה שלא לשחרר את בני ישראל, אבל מה לעשות שמכות גדולות כל כך וממקור כל כך חזק גורמות גם לרשע מכולם לרצות ולשחרר את בני ישראל. לכן נצרך הקב״ה להקשות את לב פרעה כדי לאזן את הבחירה של פרעה לשלח אותם מסיבת המכות ולבדוק עם ישחרר אותם מטעם הבנתו ובחירתו האישית. ומאחר ולא שיחרר מבחירתו אזיי קיבל עוד מכות! כנראה בבית ספר במעלה בי-ם לא מלמדים רזין חכימין כאלה. אז אני מציע לכבודו ללכת ללמוד בישיבות שחורות.

כל אדם מורכב פיזית ממספר אסטרונומי של אטומים, וסביבתו הרלבנטית מכילה עוד מספר עצום. אין היום במדע שום מודל מתימטי סטטיסטי המאפשר לנבא את התנהגות האדם כפונקציה של האינטרקציות הפיזיקליות בין האטומים והמוליקולות, ואפילו לא כפונקציה שלהאינטרקציות הביוליוגיות בין תאים. אף מדען שפוי לא צופה את קיומו של מודל כזה בעתיד הנראה לעין, כי סדר הגודל החישובי של הבעייה, עבור בן אדם יחיד, מחייב מיחשוב בהיקפים דמיוניים. עד אז השאלה אם יש רצון חופשי או לא תישאר מבחינה מדעית פתוחה

אם מישהו יכול לדעת מראש מה תעשה, אין לך בחירה חופשית. כל הענין של בחירה חופשית הוא, שלא ניתן לחזות מה תעשה.

מעוררת רק שאלה אחת בעיני האם הכותב מספיק אינטליגנט או לא? נראה לי שלא. כי אם הוא שוכח את העובדה שאדם נולד עם מיטען גנטי בראש ובראשונה אז כבר אין לו בחירה בשום דבר. אז כל שאר המילים הנבובות שהוא הוסיף מסביב לכתבה הזו מיתרות לחלוטין. כתבה שמונה אפס חמש (באים בשמונה עושים אפס והולכים בחמש העיקר המשכורת...) נכון שאפשר להתפלסף על כך עוד כמו למשל הנפש הרוח והנשמה האנושית האם היא בוחרת לה למי להיוולד אז היא גם בוחרת לה את החינוך ואת הגורל שלה. או לא? לפי מה שאני רואה בזמן האחרון בטלויזיה - משהו שאי אפשר לאמת אותו - היא הנטיה של אנשים לדרוש במעלים באוב כל מיני אנשים שיכולים לספר ללקוחות שלהם על יקיריהם המתים אז אולי יש כן גילגול נשמות? מי יודע את כל הדברים האלה? גם הפיסיקה לא יודעת אותם לכן הדעה שלי כי הגנטיקה היא הדבר היחיד שקובע את חיי האדם ואת גורלו. וכשיהיה יותר מידע על הגנטיקה מאשר היום אז אולי יגיעו גם לאמת אותה. ויוכלו אפילו לדעת מראש לא רק באיזה מחלות האדם יחלה אלא באיזה מקצוע יבחר בחייו, את רמת המישכל שלו אפשר כבר למדוד היום.

אין בחירה חופשית. יש כוח עליון והוא כבר קבע הכל מראש.. כל השאר זו אשליה זניתנה לבני האדם כאילו יש בחירה אחרת יהיה תוהו ובוהו.

או לכל הפחות בחירה-לא-דטרמניסטית.
מדובר בהשפעה קוונטית במיקרוטובולי על פעילות עצבית "ספונטנית".
קטונתי מלהסביר זאת מפורטות.

ההסבר ניתן בעבודה משותפת של הפיזיקאי, פרופסור רוג'ר פנרוז
ושל הרופא, פרופסור סטיוארט המרוף.
Roger Penrose
Stuart Hameroff

העובדה שניתן בעיקרון לחזות מראש את כל הפעולות שלנו בהסתמך על אינפורמציה פיזיקלית בנוגע לגוף והסביבה שלנו, לא מצמצמת בשום צורה את מרחב הפעולה שלנו. לכן אין סתירה בין העובדה שניתן בעקרון לנסח חוקים דטרמיניסטיים לגבי התופעות בעולם, ובין העובדה שאנחנו יכולים להתייחס אל עצמנו כחופשיים או לא חופשיים לעשות ולרצות כל מיני דברים. בכל מקרה, רוב הפילוסופים כיום לא חושבים ש'בעית חופש הבחירה' היא נושא מיסתורי או חשוב והם מקבלים את העמדה הקומפטיבליסטית שלא רואה סתירה בין שתי האפשרויות. חפשו את ההתייחסויות של פילוסופים כמו דניאל דנט או דיוויד יום לנושא.

ולהעביר את הנקודה ממש יפה.
כל הכבוד לך!!!

ומה מירי רגב חושבת?
אופס! סתירה פנימית: מירי רגב - חושבת?

למדתי מהתגובות יותר מאשר מהניתוח השטחי של הסוגיה הזו, שאיננה קשורה רק לדת