זו פשוט דמות חיקוי לארץ נהדרת... אין זה לא אמיתי

ההבדל העיקרי נובע מהתנודה הקיצונית בין שני הקטבים.
באישיות הגבולית זה איזה משהו תמידי של רגישות יתר במצבי רוח, כלפי הסביבה וכו'
ובדו- קוטבית יש מעבר חד מאוד בין תקופות של מאניה ותחושת "כל יכול" לתקופות של לא יכול לתפקד או לצאת מהמיטה מרוב תחושת דכאון

לא מבין את כל התגובות שאנשים מתפעלים שהוא אינטלגנטי. למה שהוא לא יהיה? מה הקשר להפרעה הנפשית?

אנשים עם הפרעת אישיות גבולית חושבים שהם אומללים, אבל האמת היא שהם מאמללים הרבה יותר את סביבבתם.
אף אחד לא יכול לסבול אותם, ללא קשר לשיוך דתי כזה או אחר.
כאשר אני מזהה מישהו כזה (לרוב זאת מישהי) אני מסרב לטפל בו

כמו שנאמר בכתבה וגם בחלק מהתגובות (אלו שידעו על מה הם מדברים), זה לא נרקסיזם ולא בי-פולאר, אלא מצב בו האדם כל הזמן נמצא על גבול דיכאוני וחרדתי. צריך ללמוד לחיות עם זה.

תאורטית זה ניתן להתמודדות, מעשית זה מאוד קשה כי החיים מספקים הרבה טריגרים שליליים ואקוטים. וזאת למרות שאנשים אלו נוטים להיות בעלי פוטנציאל אדיר - אינטיליגנטים מכל הבחינות - אבל הם מוכרעים ע"י "ההפרעה" שלא ידועה לה "תרופה", רק דרכים לנסות להתמודד.

הדבר הכי סביר לעשות כחברה הוא לעודד פתיחות וקבלה חברתית, לשחרר מהסטיגמה של "חולה נפש" ולתת תמיכה הולמת בממסד הפסיכולוגי-פסיכיאטרי.

למשל אחת התגובות מתחתי שכותרתה "הסביבה סובלת מהם", כמו גם תגובות בורות שקוראות לזה נרקיסיזם, מאוד לא פרודוקטיבי.

אני לא כותבת ממקור ראשון, אינני אישיות גבולית. אבל לאחרונה איבדתי אדם קרוב ל"מחלה" זו, אחרי שראיתי את המאבק שלו במשך שנים. וכל מה שכתבתי פה, והייתי יכולה לכתוב עוד מגילות, הוא תובנה של זה.

אין כמובן. יש התנהגויות שונות, רבות, מגוונות, לעיתים סותרות, כולן חלק מרצף של נורמליות אנושית. ואם חלק מן ההתנהגויות האלה הן בלתי נסבלות, אז מה בכך? כל התיוגים האלה הם מעבר למגוחך, הם הנחת המבוקש במלוא הדרתה. משנה לשנה גדל מספרם של מה שנקרא הפרעות. מהמדינה שהביאה אלינו את זעם הכבישים, קיבלנו אפילו את ההפרעה הקרויה עשרת (עשירים מפונקים חושבים שהכל מגיע להם). תעשו לי טובה, קחו את השטויות האלה ותדחפו אותם למקום אליו הם שייכים, פח אשפה.
יש מספר מסוים, מצומצם ביותר של מחלות נפש אמיתיות ועם מספיק מחקר שיאושש את קיומן. את כל השאר ליאור השליכוהו.

רק בריאות שיהיה לך יעקב-יוסף!