כשמאבדים שליטה: החיים עם הפרעת אישיות גבולית

יעקב-יוסף טייכמן מתמודד עם מצב נפשי המכונה בשם קשה (ולדעתי אפילו מעליב) אישיות המכונה "הפרעת אישיות גבולית", בנוסף לכך הוא מתמודד עם היחס של החברה בה הוא חי כלפיו וכלפי הקושי הרגשי שלו.

"הפרעת אישיות גבולית" מתאפיינת במה שמכונה "קטבים", "פיצולים" או "קונפליקטים פנימיים": תקופות או מצבים של תחושת ערך עצמי וחוללות עצמית גבוהה למול תקופות או מצבים של תחושת חוסר ערך עד תחושה של האדם שהוא לא ראוי לחיות; תקופות או מצבים של אנרגיות אינסופיות, כוח ומוטיבציה "לשנות את העולם" אל מול מצבים של הסתגרות, דיכאון וחרדה; תקופות או מצבים של דאגה לאחר, מסירות והקרבה עד אין קץ אל מול תקופות או מצבים של הסתגרות מוחלטת והתעלמות מצרכי האחר; יכולות אישיות, אינטלקטואליות ומקצועיות גבוהות הרבה מהממוצע אל מול חוסר יכולת לתפקד; ועוד.

קראו עוד:

רובי פורת-שובל: "בגלל המוות של הוריי הפכתי להיות חרדתית"

השחקנית תמרה קלינגון: "שמרתי על אימא שלא תתאבד"

"לידה שקטה זה להתאבל על מה שבעט בתוכך וכבר איננו"

חלק מהסובלים מ"הפרעת אישיות" אינם ניגשים לטיפול. הנטייה הזו נובעת, כמעט באופן ישיר, מאחד הסימפטומים הבולטים יותר בקרב הסובלים מהפרעת אישיות גבולית והיא הקושי לשמר מערכות יחסים יציבות עם האחר.

כשפורטים את הקושי הזה לפרטים קטנים יותר, זה אומר תחושה כמעט מתמדת של נטישה על ידי האנשים הקרובים להם, פחד להיות קרוב לאדם אחר או להיות חשוף ופתוח עם אדם אחר, חוסר יכולת לתת אמון באחר ותחושה כי לא ניתן לתת אמון באף אחד, בין השאר במטפלים ואנשי מקצוע.

התמודדות עם הפרעת אישיות גבולית והחברה החרדית

הטיפול העיקרי בהפרעת אישיות גבולית מתמקד בזיהוי המצבים בהם האדם לא מצליח לווסת את עצמו, במצבים בהם הוא מרגיש שהוא "על סף תהום" ושהוא עומד לאבד שליטה.

טיפול DBT הוא בדרך כלל הטיפול היעיל ביותר לסובלים מהפרעת אישיות גבולית והוא מתמקד בחיבור בין הקטבים המנוגדים של האדם ולמידה איך לווסת את עצמו טוב יותר.

ההתמודדות השנייה והעיקרית עליה משוחח יעקב-יוסף היא ההתמודדות עם השוני שלו בחברה בה הוא חי. למעשה, רבים מהסובלים מקשיים נפשיים נאלצים להתמודד עם יחס חשדני מהחברה. אך המשמעות שיעקב יוסף חווה בעצם היותו עם קושי רגשי בחברה החרדית, הוא בעל השפעה רבה על חייו.

חשוב לציין כי בשנים האחרונות חל שינוי בחברה החרדית לכיוון פתיחות והבנה כלפי מגוון הקשיים הרגשיים שאנשים עשויים לחוות. עוד, וחשוב מכך, חל שינוי בהבנה כי הדרך לסייע לאנשים הנמצאים במצבים כאלה היא לפנות לאיש מקצוע שלמד, התמחה והתנסה בטיפול רגשי.

אלא שפנייה לטיפול נפשי אצל איש מקצוע, (ודאי כזה שאינו מתוך החברה החרדית), אפופה דעות קדומות, חשש ובושה. החשש נובע הרבה פעמים מהשאלה מה יהיו ההשלכות על האופן בו יסתכלו על האדם ועל משפחתו כאשר החשש העיקרי הוא מפני תיוג של "לא נורמלי" וההשפעה של תיוג כזה על הקבלה של ילדיו למוסדות לימודים טובות, על שידוכים וגם על קבלת עזרה מתוך הקהילה.

ההשפעה שעשויה לשנות את כל החיים של האדם ולעיתים אף לבודד אותו מתוך החברה. בידוד חברתי, ודאי בתוך קהילה שהאחדות החברתית בה גבוהה כמו חברה החרדית, עשויה עוד לפגוע במצבו של אדם המתמודד עם קושי רגשי.

בהזדמנות זו חשוב לציין עד כמה חשובה התמיכה הקהילתית לאדם עם קשיים. קהילה והאופן שבו היא מתייחסת לאדם יכולים להשפיע באופן מהותי על אופן ההתמודדות ועל היכולת להצליח להתמודד באופן מוצלח.

יעקב-יוסף מדבר על כמה החברה החרדית מסורה ודואגת למשפחות בתוכה כמעט בכל רבדי החיים. דווקא חברה שמקדשת את העזרה לזולת ויוצרת רשת תמיכה הדוקה לחבריה יכולה להוות קרקע בטוחה גם עבור אנשים הסובלים ממצוקות נפשיות.

באופן כללי, ובכל חברה, השתייכות והסתייעות ברשת חברתית תומכת, בין אם היא רשת משפחתית, של חברים קרובים או של קהילה, היא אחת הדרכים הטובות והיעילות לעזור לאדם להתמודד עם המצוקות שלו.

בשונה מטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי אשר נערך אחת לשבוע או יותר, מעטפת של אנשים ששומרים ודואגים לאדם שחווה מצוקה, יכולים לא רק לתת לו את המענה המתאים כשהוא צריך אלא לעזור לו לחיות חיים איכותיים יותר. חשוב לציין גם כי התמיכה הפסיכולוגית והחברתית חשובה ביותר ויש שתי צלעות נוספות לכך - תפקוד ושמירה על תפקוד, וכן טיפול תרופתי באופן ממוקד ורק לפי הצורך.

כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל - רובם קשורים לעמותת אנוש, והם בחרו לדבר במסגרת פרויקט "יד על הלב" כדי לטפל בסטיגמה שממנה סובלים מטופלי הנפש בישראל