במקרים מסוג זה ודומיו , על המשפחות להבהית החולה לחדר מיון גם ללא הפניית רופא.
פיקוח נפש דוחה אי הפניית רופא .
כשהמערכת הרפואית כושלת על האזרח להפעיל שיקול דעת וזהירות מקסימלית .

הכל תוצאה של זילזול, זה מהות העניין.

מה זה יעזור להם עכשיו

זה יפה שיש לנו ביטוח בריאות ממלכתי, וטיפות חלב, וקופות חולים וכל זה - זה לא סותר את העובדה שמערכת הבריאות בארץ לא מתקרבת לזו של מדינות מפותחות אחרות. מעבר לתקציב בריאות קטן, ומחסור ברופאים - רמת האבחון של הרופאים, והזלזול בחולים הם בלתי נסבלים.

אין תקציבים הכל צפוף ולכן מקבלים רפואה פחות טובה.

הלוואי שהמשפחה תתבע במיליונים ותזכה.
רק כך ניתן לעורר למעשים.

זה לא חדש שרופאים מזלזלים בתלונות של חולים.

מצב הרפואה והרופאים בארץ מתדרדר מיום ליום.אין על מי לסמוך!!!!

נחמד שכל חלמאי יושב מאחורי מסך ומרשה לעצמו להעביר ביקורת מבלי שהוא יודע עובדה וחצי עובדה.

מוצגת כאן בכתבה הזאת שמועה... לא יותר מרכילות.
גם לי נראה שיש פה רשלנות של הרופא שלא טרח להפנות את המטופל לבית החולים. אבל אני מבין שאינני שופט ולא הוצגו בפני ראיות או דעות מומחים בצורה מסודרת, לא שמעתי מה יש לרופא המשפחה להגיד ולא חקרתי את המשפחה.... אז מי אני שאשפוט אותם.

תקראו את הכתבה (או לא) ותחסכו ממני ומרבים אחרים את השיפוט שלכם.

אין לסמוך על אף רופא בעיניים סגורות. תמיד חובה לקבל חוות דעת נוספת ולפעול על פי שיקול דעת עצמי כאשר יש ספק.

היו צריכים ללכת לציון בלי הפניה ולהראות שהוא מדרדר. לא מחכים לרופא כשרואים שהמצב מחמיר!!!

פטנט חכם הביטוח שלם ואחראים צוחקים גם שמטופלים מתים

עקב הפנית רוב התביעות לפשרות שברובן סודיות,נקברים כמעט כל התיקים ולא מגיעים לידיעת הציבור-וכך נמנעת הרתעה כנגד רופאים סוררים ובי"ח רשלניים. להבדיל מכל מדינה מתוקנת !!!

ראשית, תנחומיי למשפחה על המקרה הטרגי, אין אובדן גדול מכך. אין ספק שמערכת הבריאות בישראל דורשת שינויים רבים, אך, מהביקור במיון עד להידרדרות המצב ולפטירת החולה, חלפו ימים רבים. רופא המשפחה הוא שיתקשר לדרוש בשלומו של החולה (הוא גילה איכפתיות), קשה לי להאמין שהורי המנוח מוסרים את כל הגירסה. בכל מקרה, לרופא משפחה אמצעים מוגבלים וחלק מאחריותינו כבני משפחה להיות עירניים ולסמוך על האינסטינקטים שלנו. התאורים שהוריו נותנים למצבו חמורים וקצת קשה להבין איך לא החליטו להפנותו למיון בשנית ובאופן בהול?! בכל מקרה ובכל שחרור מבית החולים נכתב בשחרור ונאמר שבכל החמרה במצב יש לסור מיידית לחדר המיון. כואב לי על ההורים, אבל, אל להם לחפש אשם! תנחומיי!

ועוד יותר מזועזעת מריבוי ההמלצות על התגובות המרושעות האלה!

1. גם אם בני-המשפחה לא היו ערניים מספיק, כעת כואב להם די והותר ואולי הם אפילו מאשימים את עצמם. אז למה לזרות להם עוד מלח על הפצעים?

2. כל מי שהיה אי-פעם בחדר-מיון יודע שאפשר להירקב שם שעות בלי שמישהו בכלל יסתכל עליך, ולא חשוב כמה חמורה תהיה תלונתך.

אז אם ההורים לא סמכו על חדר-המיון, אי-אפשר להאשים אותם! וגם אם השיקול שלהם היה מוטעה, לפעמים הלחץ הנפשי משבש את שיקול הדעת. זה יכול לקרות לכל אחד, ומי אתם שתשפטו?

3. אתם אולי עוד לא נולדתם אז, אבל בשנות ה-60 וה-70 ביקורי-בית היו עניין שבשגרה, וחבל שנוהג זה פסק, אם לא 24/7, אז לפחות בשעות היום!

4. אני מניחה שרוב המגיבים כאן אינם משפטנים. אז אנא, השאירו לביהמ"ש להחליט אם התביעה מוצדקת או לא ואל תדברו בלי לדעת!

היה מוכה עד זוב דם פלצן אדיוט

אחר כך מתפלאים שבני משפחה תוקפים את הרופאים