רוצה למות רוב הזמן. אף אחד לא יודע. אני לא דתיה אבל קריאת תהלים עוזרת. לפעמים.לא תמיד.

יקרה, את לא צריכה לסבול. תמצאי אדם שקרוב לך חברה או אמא, תלכי לטיפול יחד איתה. חשוב שתהיי בקשר עם אדם קרוב שאת אוהבת. יש טיפול . ואת צודקת קירבה ליהדות ולאלוקים עוזרת מאוד.

אני הייתי כמוך(ועדיין בשעות הלילה), אתה צריך להתחיל לחקור על משמעות הקיום (אני הגעתי לתורת הקבלה אבל לא חייב שזה יהיה כך).דיכאון הוא לא מחלה.הוא שלב בהתבגרות רוחנית (תקופת מעבר (כמו גיל ההתבגרות) מקיום של בעל חיים דמוי אדם לאדם באמת)

רק להחזיק מעמד בעולם שכולו נסיונות צער ומכאובות בכוח האמונה

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות

וגם תזונה לא מאוזנת הם חלק מהסיבות לעיניין.
גנטיקה או סביבה לחוצה
לחץ נפשי - תחרותי - כלכלי
בדידות
חומריות וכסף לא ממלאים את נפש האדם הם רק גורמים לרצות עוד ועוד, וכשנעשה קשה יותר למלא את החלל והסיפוק המיידי אין פלא שהתוצאה היא הרסנית .
לתרום לזולת , להסתובב עם חברים או משפחה שאוהבת ולעיתים סתם מוסיקה טובה מרגיעה
לצאת לטייל בטבע מול הים או במדבר
לנקות את הבית בטירוף ולזרוק כל מה שלא צריך
דברים שבמחסן\במקלט יותר משלוש שנים לפח
העיקר לצאת משיגרה
ולאלה שאין להם סדר יום - להכנס לשיגרה

לא צריך כדורים.זה עושה נזק רק מרחיאונה זה הפתרון המידי והנכון למצב.שיבטל דיכאון אחרי מספר שניות.תנסו מה יש להפסיד.ואז לצאת ולהפגין בעד השימוש .הסיבה שזה לא חוקי זה חברות התרופות שמתנגדות שהמדינה עומדת מאחוריהם.

מפחיד אם דיכאון זה כל כך נפוץ. רק שאנשים שאני מכיר לא יקבלו את המחלה הזאת

סוף פסיכיאטר לתלייה