הורים  טורים אישיים  נירית צוק
היום שבו אימא הפסיקה להיות השעון הדובר
נירית צוק
פורסם: 18.10.17, 11:00
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 59 תגובות ב-46 דיונים
31. איזה מספק שהם ניצחו בסוף
אהוד ,   תל אביב   (18.10.17)
32. אני הייתי מתעוררת בבוקר בבהלה, לעוד יום סיוט בבית הספר
קורין   (18.10.17)
אמא שלי היתה מעירה בצעקות וגם ברגע האחרון, נו קומי כבר, יאללה
ואם לא הייתי מתעוררת מהצעקות שלה, אז הייתי מתעוררת מטריקות הדלתות של השירותים והאמבטיה והאחים הצורחים והרדיו הגבוה של החדשות
התעוררות נוראית לעוד יום של סיוט במוסד האפרורי הזה שנקרא בית ספר
השירותים תפוסים,האמבטיה תפוסה, רעשים נוראים בבוקר, ולא תמיד יש מה ללבוש
סיוט
34. הכתבה הכי משעממת וללא מחשבה מאחורי המעשים
אליהו   (19.10.17)
35. נחמד
אתל   (19.10.17)
36. נהדרת! יופי של רעיון ויופי של כתבה!
תודה רבה לך. החכמתי.   (19.10.17)
כמובן שניסוי כזה הוא קצת קיצוני אבל לקחת חלק מזה וליישם ביום יום זה מעולה.
37. מעולה את
אמא ל2   (19.10.17)
צחקתי בקול רם מהכנות בכתיבה. שינוי מרענן בתקופה שכל אחת נהיית יועצת הורות והכל הולך חלק ומושלם. תודה ����
38. אני לא באמת שמה על הילדים שלי
אילנית   (20.10.17)
בעלי בעיקר רודף אחירהם
39. מילה למגיבים
מילה למגיבים   (18.10.17)
למה לקלל? למה להעליב? ממש כואב הלב בשבילה.
ולגבי הכתבה עצמה - ניסוי נחמד, מסכימה איתך שמה שאפשר כדאי וצריך להעביר לילדים, בהדרגה ועם הרבה לימוד בדרך.
כמו שפעם שמעתי:
אם הילדים לא יכולים לעשות משהו ספציפי בעצמם - תעזור,
אם זה משהו שהם יכולים לעשות בעצמם ואתה עושה את זה בשבילם - זה כבר פינוק.


40. הבן שלי בן 10 חודשים ילד פלא
עומר   (18.10.17)
בלי שעון מעורר, הוא תמיד מתעורר מוקדם בבוקר ודואג להעיר את שני ההורים שלו, שלא יאחרו לעבודה חלילה.
41. בחמש בבוקר אבא צריך ללכת לבית כנסת
דוגמה אישית ,   הילד צודק   (18.10.17)
42. את סתם כועסת
(18.10.17)
אין לך מה לקטר.
תתייחסי לכל ילד לפי הגיל והיכולות שלו.

הילד הקטן שלך ממש מותק.
הוא פשוט עדיין לא קורא שעון בצורה מושלמת וזקוק לעזרתך.
רואים שהוא ניסה והשתדל, גם אם טעה.

בן ה 14 לעומתו, בהחלט יכול להסתדר לבד עם זמנים והוא לא צריך תזכורות ממך.
רק גבולות הגיוניים.
43. כל כך נכון
דין דין   (18.10.17)
חינוך הילדים צריך להיות מלווה במחשבה איך לתת להם כלים להיות מבוגרים עצמאיים ואחראים. תפקידנו כהורים לעשות זאת whatever it takes!
44. עדיף מאוחר מאשר בכלל לא...
מירי   (18.10.17)
לא עשיתי שום ניסוי. מהגיל שהילד מבין בשעון - יש לו שעון מעורר ועדיף שזה לא יהיה בטלפון. אף פעם לא בדקתי לילדים שלי שיעורי בית ולא ידעתי מה בשיעורי בית שנתנו להם אלא אם כן ילדים ביקשו את עזרתי בלבדוק. והם יודעים שזה באחראיות שלהם להגיע בזמן לגן, לבית הספר ועכשיו לגדולה - גם לצבא. וכמעט ולא היו איחורים. ההיפך, קטנה(כיתה ח׳ כבר) תמיד מגיעה 20-30 דקות מראש. ויש להם רשימה של כל החוגים והם בעצמם מארגנים את הלוז ואם צריך להסיע - בעצמם דואגים לסכם עם אבא או עם סבא מי יסיע אותם. ככה זה כשאמא עסוקה אז אין ברירה ומספיקים לבד ולומדים בהצטיינות כי לא רואים אופציות אחרות.
45. כתיבה מושלמת!!! איזה כיף לקרוא!!!
רומי   (18.10.17)
ממש נכנסתי לזה. לא הצלחתי להפסיק לקרוא... ניסוי מדליק!
46. הטעות הכי גדולה היא שלא תיאמת את זה עם אבא, שיתוף פעולה?
התעלמות   (19.10.17)
47. לקרוא לילד בן 7 זאטוט
אמיר   (19.10.17)
מראה בדיוק כמה אחריות את מטילה עליו ביומיום.
וכל הכבוד על העקביות - 3 ימים שלמים זה כמעט...כלום.
48. כנראה שאת לא כל כך מומחית להורות אני הצלחתי ללמד
דנה   (18.10.17)
את הילדים לקום בעצמם להתכונן ולהעיר אותי ברבע לשבע.. בשבע מוגשת ארוחת בוקר לשולחן ( אני מגישה) בשבע וחצי מפזרת את הילדים ובשמונה אני כבר בשיעור התעמלות עד תשע ... ככה כל בוקר. הבעיה אצלך שאת הגזמת ולכן לא הצלחת ללמד שום דבר והבית הפך לאנרכיה בנוסף טיול אם הכלב באחריות הילדים פעם ביום וכן סידור המיטה בבוקר. הסוד הוא בסנקציה לא עונש אלא סנקציה לא תסדרו את המיטות אני לא מסיעה לבית ספר לא תהיו בשבע וחצי באוטו גם כן אין הסעה כי לי יש שיעור התעמלות בשמונה ואני לא אצליח להגיע לגן אחד ושני בתי ספר שונים בפחות משלושים דקות. לא תרדו עם הכלב אף אחד לא יעשה זאת במקומכם וזה צער בעלי חיים נמסור את הכלב. דבר נוסף המשימות צריכות להיות מעטות וספציפיות ולא התנערות האם מכל אחריות והעברת כלל האחריות לילדים.
49. ילד בן שבע הוא לא "זאטוט"
פיצי   (18.10.17)
ומביך שבגיל כזה הוא לא יודע לקרוא שעון.
50. מעורבות הורית
דניאלה   (09.11.17)
נירית את כותבת מקסים,אותנטי ונוגע
אני מסכימה שבדור הזה צריך למתן את מעורבות ההורים, מה שלא כל כך פשוט,שהרי אנו כהורים רוצים להטיב עם ילדינו ולדאוג שלא יחסר להם דבר,אך פעמים רבות צריך ללמוד לשחרר שליטה ומעורבות ופשוט להרפות. הכל עניין של מינונים. אהבתי את הכתבה.
תגובות קודמות
חזרה לכתבה