אני מתבייש בעצמי שהייתי כ"כ אובססיבי כלפיה , כך איבדתי אותה... למדתי בדרך הקשה....

תתקדמי, אנחנו כבר לא במערה שאת בה.
האמת שלא היינו בה.

לקחת פרופיל של גבר אובססיבי ולהקצין אותו זאת לא חכמה. כתבה פשטנית שנראה שהועתקה מספר של פרוייד .

קדימה בכל המובנים הרבה יותר מדאיגה .הנסיונות של נשים רבות לכפות על גברים את מיסוד הזוגיות בינהם הוא נורא .

גברים להתחתן ומסרבות להפרד .נשים רבות מתנהגות באלימות נפשית וגם פיזית כלפי בני זוגן .לא יעזרו הניסיונות לטשטש את המציאות או לצייר אותה חד צדדית

לזה.. כי מאז לא אהבתי אף אחת יותר...

אבל אני מעדיף טחינה על חומוס
אז נשארתי בבית וראיתי סדרת בת.
נ.ב. הקולות של פיראוס, מזכירים את חיפה.

בדיוק בימים אלו אני חווה אהבה אובססיבית.לקרוא את הכתבה הרגיש לי כמו להביט במראה של חיי..זה ממש כך כול מילה.

רוב האנשים האובססיביים מאובחנים כבעלי אישיות גבולית

? אני ממש מרגיש שביבי עושה לי סטוקינג בכל דרך אפשרית פה בארץ... איך ניתן להתנתק ממנו.. אשמח לקבל הצעות

חבל שתכנים רבים בעיתונכם נכתבים באופן שלילי כנגד הגבר בייחוד כאשר לא כך המצב.
את עיתון ידיעות כבר הפסקתי לקרוא מזמן כי גם בו התופעה רוווחת.
ולאתר ynet אני נכנס פחות ופחות.

מעוניינת להקים קבוצת תמיכה עבור נשים שהיו בעבר או בהווה בקשר כזה.
אם את מעוניינת, מוזמנת לכתוב מספר מילים למייל:
obssesive_victims@gmail.com
במידה ותהיה הענות תפתח קבוצת פייסבוק סגורה.

היה לי מקרה כזה , הוא לא נתן לי מנוחה שנים רבות. היה לי מאוד קשה עד שבסוף הוא קבל אירוע מוחי והקשר נותק . שיהיה בריא אבל לי יש הקלה מרובה

זה קשה מאוד . סבל למי שחווה את זה. אני סבלתי שנים רבות מבחור שלא הניח לי .

איך מסיימים את הקשר הזה??

אחרי חודשיים ברחתי. הוא כמובן ניסה למנוע את זה בכל דרך אפשרית, חפר בטלפון או בווטסאפ, יצר קשר עם חברה טובה שלי דרך הפייסבוק כדי לשכנע אותה שתדבר איתי, אפילו ניסה לרמוז לי שאני לא נראית משהו אז אולי אין לי מה לחפש בחוץ, הזכיר את השעון הביולוגי מתקתקת (אני בת 35), אבל אני לא רציתי לשמוע. לא הייתי מסוגלת להכניס אותו למיטה שלי גם אם זה יצריך ממני לאיים עליו במצ`טה (מטאפורית, כמובן). כשהכרנו הייתי במקום מאוד נמוך בחיים, חיפשתי מישהו שיציל אותי. אני מבינה שזו הייתה טעות, אני הייתי צריכה להציל את עצמי, ולא ליפול על מישהו עם בעיות גדולות יותר. נשארתי איתו מהפחד שאין משהו אחר, שזו ההזדמנות האחרונה שלי לקשר רציני. בסוף הקשר הגעתי למסקנה שעדיף לי להיות לבד עד סוף ימיי, רק לא איתו. זה היה צעד ראשון בדרך לשיקום עצמי. יש משהו קשה בסיום של קשר כזה, כי מצד אחד התחושה היא שיש מישהו שאוהב אותך ואכפת לו ממך, עושה בשבילך הכול, מפנק, מוכן לעשות כל מה שצריך העיקר שתהיי מאושרת, וכל הזמן דואג לפמפם לך את זה, וכמה שהקשר בינכם מיוחד, וכמובן שאם תעזבי אז לא במהרה תמצאי משהו כזה..... אפילו היה שלב שבאשכרה האמנתי שהוא אחלה בחור ואני הבעייתית. היום אני מודעת לצדדים הפחות טובים: לקנאיות, לחוסר המוכנות לקבל שאני אפילו מסתכלת לצדדים אחרים, אפילו סתם לצאת עם חברה היה יכול לאיים עליו (למרות שהוא כל הזמן נפגש ויצא עם חברים וכמובן שלא אמרתי כלום), לדרישות הבלתי פוסקות שלו ליחס מצדי, לא משנה כמה דיברנו תמיד התלונן שאני לא מתעניינת מספיק, לחוסר המסוגלות שלו לראות אותי באמת, לכך שהוא היה עיוור לצרכים המיניים שלי, לחוסר הכבוד לגבולות שלי, אפילו הכי בסיסיים. כל דבר הכי קטן שלא עונה על ההגדרה שלו לזכויות בריאה (כן, יש פה פרדוקס מסוים, כי הוא לא באמת מסוגל לייצר זוגיות בריאה), ישר גרם לוויכוחים ולחוסר נוחות מצדו עד כדי בכי. הוא כל הזמן נהג לנפנף בכך האקסית המופרעת שלו (שבגדה בו זרקה אותו מבלי להתבלבל אחרי חמש שנים של מגורים משותפים), נראתה ממש טוב והיו לו תמונות עירום שלה בפלאפון. כמובן שלי היה אסור לדבר באופן חיובי על אקסים שלי חלילה, שהיו סתם בררה . גם לא נעים לאמר אבל הוא היה אדם ברמה אינטלקטואלית לא מאוד גבוהה.אני ברצינות חושבת שאחד כזה מסוגל יום אחד להתדרדר עד כדי פגיעה בבת זוג.

יש צד שני למטבע.
אנשים מניפולטיביים יודעים לייצר אובססיה ותלות נפשית בהם.