ציפיות האישה הן תמיד פנטזיות מעל מה עם הזמן מתחילה מה שקיים בעולם, עם חלוף הזמן מתחילה ירידת התשוקה והיתחדדות היחסים וכבר יש ילדים בשכבות הכלכלה הנמוחות אין אופציה של גירושים, האישה נכנסת לבור שהיא חרפה והגבר הופ ל מתוסכל שווי ואלים התשובה יש לחנך את הנשים בבחירותן ,לנבא הסברה לפני הנישואים,

לדעתי יש כר נרחב לאפשרות של אלימות במשפחה במסווה של שיטות חינוך מיושנות דווקא במגזרים החרדים הפנאטיים יותר...
שם הילד נמצא גם בלי אפשרות ללכת למקלט של ויצו.... אין לו יכול להסתייע בעזרה של הרשויות...
הלוואי שיום אחד מישהו ירים את המסך מעל האלימות החינוכית "כביכול" שחוגגת במגזר החרדי!
כניצול אלימות במשפחה חרדית מוכן לעזור בהצפת הנושא לכל מי שרואה לנכון.

גם נפשית וגם גופנית .
איפה הסיפורים שלהם ?
למה רק האבות מתעללים ?
רוז פיזאם נרצחה עי הסב בעידוד אמא שלה והיא רק דוגמא אחת .

לא חסרים הורים והורות מתעללים נפשית שאיש לא חושד שהם הורסים את נפשו של הילד, וגם אם חושדים הם לא מתערבים ולא מעירים.

אני למשל תמיד רציתי להסתלק מהבית אבל לא היו מסגרות שהתאימו לי, כי הבית היה כביכול נורמלי, ואמי הצליחה לשכנע את האחרים שמשהו דפוק אצלי. תמיד אני הייתי אשמה. עוד פנטנט היה לה לגייס את אחותי נגדי. הניסיון שלי להסתלק לא האיר נורות אדומות אצל אף אחד.

בזמנו, הכל היה מותר.
בזמנו, הכל היה מוסתר...
אנשים קשי יום שחוו את זוועות השואה, לא ידעו איך להתמודד עם כעסים. היכו אחד את השני וגם את הילדים.
אז לא דיברו. אז לא סיפרו.
לא הוציאו החוצה את הכביסה המלוכלכת. ככה חיינו וככה סבלנו.
עד גיל בוגר חטפתי מכות.
למדתי להחזיר.
אבי ז"ל נהג לומר "אל תרגיזי אותי!!! עברתי את טרנסניסטריה"!!!
אבל איש לא דיבר ואיש לא טיפל ואיש לא תמך...
נותר רק הכאב והדמעות. ים של דמעות...
כשלימדתי את סיפור "אמנון ותמר" שאלתי תמיד בסוף הפרק את התלמידים מה לא היה בסדר ואיך הייתם עוזרים לתמר?
פיתחנו דיון והעברנו את הסיטואציה לימינו ודיברנו על מוסדות שמטפלים בבעיות כאלו.
חבל וכואב שלא היתה תמיכה שכזו בעבר.

יש דרך להתנדב בעמותה ולעזור עם הנשים או הילדים, גם אם אין לי הכשרה מיוחדת בתחום?

ומה לגבי גברים מוכים. את זה אתם לא מדגישים. כי זו בושה לא יכול להיות שאישה מכה גבר מילולית ופיזית . זה לא נורא נכון .אבל כשגבר מכה אישה אז כל הגברים הם מכים .יש סטיגמות . לפחות תעבירו מסר על שתי המינים לא דווקא אב מכה יש גם אמא מכה. אבל זה לא עוזר כי המוסדות תמיד תומכים בנשים .לא יעזור. כי האישה תמיד צודקת . מי שמטכנה שיכו אותה זה היא בוחרת בזה .כי היא יכולה גם לעזוב את הבית אחרי סטירה ראשונה.אבל היא בוחרת להשאר עם גבר כזה אבל מה יעשה גבר שאישה מכה אותו לאן ילך לרווחה שיצחקו ממנו. שיעשה מעצמו מסכן . זה לא יכול להיות . בבקשה תטפלו בשתי המינים

במשך כל הזמן מדברים על אלימות במשפחה. זו שאלה מטומטמת. פה מדובר על ילדים שסופגים אלימות וחיים בתוך עלימות ומה התוצאות. למה קשורה בדיוק השאלה?

מישהו רוצה Me Too ישראלי - סתם מחפשים זמן מסך

יחד עם השתקת הנושא, אין אף אחד שמוכן לעזור לילד מוכה בישראל, כל הפתרונות קוסמטים בלבד. גם הסבתות והדודים שותקים ולא עושים דבר! מדינה דוחה מאז ומתמיד

בורא עולם לא כתב ספר.אם היה כותב,היה מגן על הילדים ולא כותב כבד אב ואם.אבא שלי הביא לי מכות וקרע לי את הצורה.

די יצאתם לנו מכל החורים.

העניין הוא שהמשפחה הקרובה והחברים לא ממש מתערבים
איש איש לחייו
מזעזע כמה שאנשים לא רוצים " להסתבך" ולא מעירים/ מתערבים כשרואים אלימות כזאת
היא מופיעה בהמון צורות : הזנחה, חוסר יכולת לראות את צרכי הילד ובעיקר אינטיליגנציה רגשית ירודה
בעיה כי קשה לעזור לילד המסכן כשהסביבה משחקת אותה חירשת/אילמת/ עיוורת
תתעוררו אנשים
תפתחו עיניים אוזניים ושאר חושים
לפעמים... אפשר לעזור
רק לפעמים

-תקציב מצויין- אומר ביבי,באמת?האם יש בתקציב משהו בשביל טיפןל,עזרה, למשפחות כאלה? ילד במצוקה לא יכול לחכות הרבה זמן להצלה...

לצערי הרב,
1. רווחה לא מקצועית, מוצפת ולכן עושה טעויות רבות
2. חינוך בבתי הספר - אין השקעת משאבים בהקניית כישורי חיים.
3. משטרה - טיפול כושל, אם בכלל בעברייני משפחה- הורים מכים ומתעללים למיניהם. ילדים חשופים לזוועות בתוך הבית ואין אכיפה של החוקים. שוטרים לא מקצועיים ועמוסים.
4. ארגוני שלום הילד למיניהם - קיומם מוטל בספק משום שאין להם יכולת לפעול באמת. הם רק ממיינים פניות ולא ממש עוזרים.
5. מוסדות בריאות הגוף והנפש - טיפול שטחי באלו שכן פונים לעזרה, פלסטר וזהו. אין עזרה אמיתית , רופאים ואחיות עמוסים וקרים. אין אמפטיה למטופלים.
6. שכנים - מנוכרים ולא מדווחים.
7. משפחה מורחבת - מסתירים מבושה ובכך משתפים פעולה עם הפוגע וגוזרים שנות קורבנות מיותרות.
8. תקשורת - אורח לרגע. תחקירים שיש בהם כותרות ולא מפגש אמיתי עם הבעיות. לא מספיק אקטיביסטים.
9. ארגוני מתנדבים- מנסים לעזור ולעיתים רחוקות מצליחים.
10. אדם אחד שאכפת לו - די להסתכל בעיניים ולהגיד מילה טובה שנותנת תקווה ויש סיכוי לשינוי.
ישראל חוגגת 70 !? על מה ולמה????

יש גם את הצד השני. לפעמים הצד החזק הוא נגד אלימות והצד השני הוא זה שמרים ידיים וזורק דברים ומשאיר צלקות.

עצוב מאד...חייבים להקדיש לזה את כל תשומת הלב...להגדיל תקציבים ולטפל במשפחה ובילדים...גברים אלימים מקומם להירקב בכלא

על ידיי אישה. אם יש קבוצת תמיכה אשמח להשתתף בה

לא רק גברים מכים, הכללה בוטה שלא מתאימה לשנת 2018

העם היהודי שרד 3500 שנים. ואז הקימו את מדינת ישראל. מדינה שאינה עומדת בסטנגרט של ויצו. 200,000 ילדים מוכים מהווים כ 15% מכל הילדים. יש מליון נשים מוכות כ 30% מכלל הנשים . אלימות. והזנחת קשישים. ניצול עובדים זרים. זנות מיובאת. מסתננים במרכז הארץ ובשכונות דרום תל אביב. ואיך זה מסתכם בפשיעה? אייך זה מסתכם בשרות הצבאי? כיצד אנו מכיעים להשגים טענולוגיים וכלכלה משגשגת? אלה לא התנאים לקבלת תנאי ויצו וחברותיה. והסיבה, לקראת דיוניתקציב המדינה סומא על העו דות הסוציאליות לפרק עוד משפחות. פוטניאל קיים באוכלוסיות העשירונים העליונים להעביר משאבים ולשנות הגנום האנושי לחברה מטריאכלית. ומאד לא פופולרי מה שכתבתי על הקיר. המחיר החלשות ילודה. הימנעות מזוגיות מניבת ילדים. התפוררות חברתית וויצו צוחקת, הם כבר לא חדודים בחטיפת ילדים תימנים.

בהגדרה יתנהגו בצורה מעוותת כמו כל פוסט-טראומטי

אני יכול לחשוב על הרבה דרכים לבדוק אם אדם יכול להיות הורה טוב