מי שמחפש אלימות - ימצא אותה כמעט בכל מקום, גם בסניפי ארומה בשבת בדרך לצפון. הישראלי המכוער הוא הישראלי הנפוץ.
אנשים צועקים נדחפים ף סיר לחץ מפחיד.

נראה שהערסים מתרבים והאלימות המילולית והצעקות מתחילים אצל נבחרינו ( מי בחר אותם לא ברור)
מדינה פח ברקבון מתקדם.

ככה זה בעולם של ויצו והפמינאציות. וכל הכבוד לווינט שתומכים בתעמולה הזאת.

כל כך עצוב לי, דמעות חונקות את גרוני, אתה מסתכל ורואה את כל האנשים המקסימים האלה, ולא יכול אפילו לתאר מה עבר בילדותם. הגדולה שלהם איך הם המשיכו קדימה, התקדמו בכל התחומים ויצאו עם יד על העליונה. תמיר משאיר טראומה. שאפו לכם חברים יקרים..

ואיזה צלקות זה משאיר לכל הילדים החנונים שהם פוגעים בהם ....זה מה שנקרא תגובות שרשרת :-) חוצפה !!!!

האבאב הוא האלים בקוב המקרים האלה, האמא נשארת חסרת אונים וכך גם הילדים

אבא שלי נתן מכות כמעט כל יום היתה לו סיבה ברוך השם המלאך משמים לקח אותו לפני כמה שנים

מזל שגדלתי בפנימיה שם נרגעתי אבל בחופשות ובחגים נאלצתי ללכת לאמא ולסבול נורא,אז אף אחד לא דובב אותי לכן לא דיברתי על זה כשחזרתי לפנימייה,שתקתי כמו רובוט,זה הצריך ממני ללכת לטיפול של כעשר שנים

הזכרון ילדות הראשון שלי - אמא פצועה ומדממת- אני צופה בה מהחלון נמלטת .. חששתי לחייה של אימי כל הילדות שלי והבגרות, פחד ממשי שירצח אותה אחרי מספר ניסיונות. קמתי מהמקום הכי נוראי שיש ואפשר לומר ש"הצלחתי " בחיים אבל את השלכות בלתי אפשרי לתקן.. זוגיות טובה, אמון וכו'
אגב, אף אחד לא הושיט יד, המשטרה בטח ובטח שלא, שהפקירה אותנו יחד עם שאר בני האנוש.
חוק המרכולים.. המלצות.. מדינה של זאבים, זו תרבות ואופי עם .
הלוואי והייתי יכולה לעזוב, המשפחה פה.

גבר שמרים יד על אישה או ילד מוגדר סמרטוט .תקרא טוב סמרטוט .

האלימים הם בדרך כלל גברים לצערנו. הסטטיסטיקה לא משקרת. ברור שיש גם אמהות אלימות אבל בדרך כלל זה הגברים. אז מספיק לשקר לעצמכם עם פמינציות וכל הביטויים האלה שלא מוסיפים לכבודכם. הלוואי שתופעה כזאת לא הייתה קיימת בכלל. לא בקרב נשים ולא בקרב גברים. תחשהו על הילדים האלה שמתים לזעוק לשמיים אבל מתים מפחד

פיזית ומילולית. מספר פעמים היא החלה באלימות פיזית אך אני כהגנה עצמית החזרתי לה והיא הבינה שהיא יכולה גם לקבל. הרבה פעמים זה עומד להתפרץ לה הסעיף.
אני חי עם פולניה שמכניסה בכיס הקטן שלה עשרות מורוקאיות מבחינת אלימות.
אשמח לקבל רעיונות למיגור התופעה.

ואין לכם לאן ללכת...

מנסיוני, אני הייתי בקשר עם הרווחה בקשר ל 2 משפחות שונות, בתקופות שונות ובערים שונות, סיפרתי להם מה קורה בבתים ומה קורה לילדים, הם אמרו שהם יודעים ואין מה לעשות....
הילדים סבלו, הוכו, ננעלו מחוץ לבית גם בשעות לילה מאוחרות, קוללו, וחיו תחת איומים, ואף אחד לא הגן עליהם מפני האימהות שלהם!!

גם בלי להיות במקלט -יש אמהות גרושות ומשתמשות במצב ציני אלים נגד בנותיהן הקטינות מול בתי המשפטי-כל דפיקה בדלת הן מאיימות על הבנות והן חיות ברשף וזוהמה שאין לתאר והרבה פעמים לא שולחת אותן למוסדות החינוך.

לא הייתי מאפשרת להשריץ