ככה האנשים האלה לא יתרבו. וימנעו סבל מילדיהם שלא יגדלו ולא יחונכו על ידם.

משהו כאן מסריח..

מנסות לשכנע אחרים ואותן כמה גרוע זה ילדים.
הכתבה נועדה "לסנדל" אותן, כדי שלא יתחרטו אחר כך.
מי שבאמת לא רוצה ילדים- פשוט לא עושה.

כולל רופאות ומדעניות

את לא רוצה ילדים? אל תעשי ילדים. למה צריך להאדיר את הגישה הזאת אני לא מבין.

איך יראו החיים בעוד, נגיד, 50 שנה? בואו נדמיין בייחד את בתי החולים ובתי האבות מתמלאים, בזקנים עריריים, אין מי שיתחזק את תשתיות, אין מי שייצר מספיק תרופות לכולם, יגדל את האוכל, הר כולם בפנסיה. בעולם תתחיל לתפוש תאוצה, ובצדק, תנועה חדשה/ישנה שנקראת אל-חיים, אנשים שיעדיפו להתאבד ולא לחיות בעולם שמלא סבל ויאוש. בעוד כ-100 שנים האנושות תיאלם כאילו לא הייתה.
הורות אכן לא נועדה לכל אחד, רק לאנשים חפצי חיים...

חבל על האוויר שאת מבזבזת.

מדמיינת את הבחורה בדייט, אומרת לבחור: אני אל הורית, והוא בטוח שזו מחלה או מאכל....

גם אנשים עם עשרה ילדים מתים בסוף כמו כולם

כל החיים ידעתי שאני לא אהיה אמא - זו לא הייתה "החלטה" בשלב כזה או אחר. זו הייתה מודעות, משהו שידעתי מאז ילדות. אני לא אוהבת ילדים, אני לא רוצה להיות אמא.
מעולם לא הסתרתי את זה מאחרים. כאשר זה היה עולה בשיחה עם אנשים שאני לא כ"כ מכירה התגובה של "את עוד צעירה ותשני את דעתך. יש לך עוד זמן" - מבחינתי זו התגובה הכי מתנשאת ומעצבנת שיש.
מדוע שהגיל ישנה משהו? לפעמים את/ה יודע/ת מילדות מה את/ה רוצה - או לא רוצה.
מדוע הגישה של "ברור שעוד תרצי ילדים" - כאילו זה הכי מובן מאליו שכולם רוצים ילדים.

אני גם חושבת שהרבה נשים הופכות לאמהות כי הן "הולכות עם הזרם", כי זה מה שמצופה מהן.
ולדעתי להביא ילדים לעולם פשוט כי זה מצופה ממך - או כי אתה פשוט רוצה ילד - זה הדבר הכי אגוצנטרי שיש. זה משהו שצריך לתת לו קצת מחשבה תחילה ולחשוב עליו לא מנקודת המבט שלך (אני "רוצה" / אני "צריך") אלא מנקודת המבט של האדם העתידי שיבוא ממך - האם תהיה הורה טוב? האם אתה יכול לתת לו עתיד? נכון שלא ניתן לדעת מראש איך יראה העתיד, אבל לפעמים יש סימנים מקדימים...

באמת, נשים שלא רוצות ילדים זה כבר לא חדש או מרגש, ומן הסתם מי שבאמת איננה חפצה להיות אמא תוותר על זוגיות עם גברים שרוצים ילדים...
אז מה ככ מרגש כאן?
אכן- #כ"כ_שונה_ומיוחדת

לעשות ילדים זה אגוצנטרי אבל לא לעשות ילדים כדי לא לאבד את החופש האישי שלך זה לא???שיהיה להן לבריאות כל אחד בוחר איך לחיות את חייו ויתמודד עם ההשלכות בהמשך.

חבל שעוד אנשים לא שותפים לעמדות הללו.
אני מורה ואני רואה כל כך הרבה אנשים שלא ראויים להיות הורים, אנשים אלימים, נרקסיסטיים, מזניחים, או פשוט מופרעים. בסוף יש ילדים אומללים שנאלצים להתמודד עם הטירוף וחדלות האישים של הבית.

אבל זה מוזר לי להגיד את זה אפילו, כי אני לא בוחר לא להביא ילדים, מי שמביא ילדים הוא זה שבוחר. בשבילי זה טבעי. ועם זאת, גם גברים אל-הוריים לא מתקבלים בברכה בחברה. אני עובד בהייטק ומרגיש קצת אאוטסיידר בין אנשים עם ילדים. הנוכחות שלהם סביבי רק גורמת לי להבין כמה אני חופשי שאין לי ילדים. הם מתלוננים כל הזמן על חוסר שינה, כל היום בשיחות עם בת הזוג לגבי הילדים, מי אוסף אותם מהגן וכו'. ממש כאב ראש, אובדן החופש, שגרה משעממת. ואני לא זקוק למישהו שישלים אותי, או שידאג לי שאני זקן. עם כל הכסף שאני חוסך בזה שאני לא מביא ילדים, אני אוכל לממן עובד צמוד, אם יהיה צורך...

היא התגובות. מהיכן הופיע הצורך הזה לחשוב במקום אדם אחר איך הוא או היא צריכים לחיות את חייהם?

החברה שלנו הייתה נראית טוב יותר אם במקום לבקר אנשים היינו מאפשרים להם לחיות את חייהם כל עוד הם אזרחים שומרי חוק.

השאלה היא לא מי עשה ילדים או לא אלא איך אנחנו מתייחסים אחד לשני עוד בחיינו.

כשאני התחתנתי בגיל 29 (לפני 24 שנה) לא הכרתי אישה אחת שלא רוצה ילדים. היום הבת שלי מצהירה שהיא לא רוצה ילדים וגם כל החברות שלה. יש פה רעידת אדמה שקטה מתחת לשטח.

אז בשביל מה ללדת?

זו מציאות עצובה. הורים קשישים שגידלו ילדים, תמכו בהם במשך עשרות שנים, "נשלכים" לעת זיקנה. יכולים לחלוף שבועות עד שאחד מהילדים יבוא לבקרם. בחגים פעמים רבות הם נשארים לבד.
הורות/הבאת ילדים לעולם אינה ערובה/הבטחה למניעת בדידות.

מצד שני מכפישות ומעליבות את כל הנשים שכן מביאות ילדים

ולא מדובר רק בפושעים שפוגעים פלילית בילדים שלהם אלא בעיקר כאלה שמזניחים אותם רגשית.

עדיף אלף מונים לומר ילדים זה לא בשבילי מאשר להביא ולהזניח אותם או להתעלל בהם. לדעתי זה דווקא מראה על נפש בוגרת ואחראית שמודה שאין לה את הכלים או הרצון לקחת את האחריות הזאת עליה. אני אב לשניים, תמיד רציתי ילדים ולא מתחרט לרגע על שהבאתי אותם לעולם והם ממלאים את העולם שלי אבל אני גם מבין שזה לא לכל אחד. אם הן מאושרות אין שום סיבה שיעשו משהוא שלדעתן פוגע באושר שלהן, אין חובה כזאת להביא ילדים. ומכיוון שההחלטה שלהן לא פוגעת בסביבה או באף אחד אחר ולא עוברת על שום חוק אין מקום לתגובות פוגעניות. בהצלחה לכן.

כל אחד יעשה מה שטוב לו אין צורך לבקר אף אחד נ ק ו ד ה

(וזה שבעלי מת להביא ילדים לא עוזר..)
ולכן נראה לי שאביא ילד אחד, כך גם לא אוותר על האמהות אבל גם לא אוותר על עצמי. זו נראית לי הפשרה הכי טובה.

הם מביאים לחיים מהכל, אושר שמחה צער ודאאגותתת

ותתחילו לדבר לקירות ולמנורה