בעבר כל חלום שחשבתי וחלמתי , עשיתי. כיום אני עייף נטול חלומות. וכשאין חלומות אין מטרה אמיתית. אבל כאשר חלמתי הגשמתי כל דבר שרציתי במשך 25 שנה (חבל שלא רציתי להיות מיליונר...)

ברור שיש דברים שאני רוצה אבל לא בוודאות כמו שרציתי שהייתי צעירה. כשמתבגרים זה נהיה יותר ויותר אמורפי. אני רוצה הכול ולא רוצה כלום. אם הייתי יודעת מה אני רוצה הייתי כבר מוצאת דרכים להשיג את זה..

הגשמת חלום אפשרית, רק אם נאמין שזה אפשרי וללכת עד הסוף עם החלום.

שבסופו של דבר מכיל בתוכו הרבה ידע "פרקטי" :))

אולי זה היה מונע מכל החלומות האחרים להתגשם, ובאופן שבו בחרת להגשים אותם.

לישון.
רוצה לטייל אבל אין לי כוח לנסיעות וטיסות. רוצה אהבה וסקס, אבל אין לי כוח לדייטים מפגרים, ולמשחקים מטופשים של בחורות. רוצה להרוויח יותר, אבל אין לי כוח לפרוייקטים מסובכים. עם הגיל נראה לי שאני פשוט רוצה להישאר יותר במוכר והטוב ופחות לצאת להרפתקאות. לעבוד בעבודה שלי שאני אוהב ולשכב על הספה.

משלי. מה ביקשתי בעולם הארור הזה כבר למה כל החולי הזה למה? למה אני לא יוצאת מהמצב הזה?