בארץ לנוכח העובדה שאין פרטנר לשלום, באירופה לנוכח הפלישה האיסלמית והאפריקאית.

הכל פעם שהם עושים פיגוע או מצהירים שהם ישמידו את הישות הציונית הם מחזקים את הימין.

זו תמצית הכישלון. השלום התברר כ"מחר תזרח השמש"

השמאל לא רציונלי
לא תבוני
אחוז בפרדיגמות שבלוניות
בטוח בעצמו כשה מובל לטבח
לא הייתי נותן להם לנהל אפילו באסטה בשוק הכרמל.
הדבר הכי חסר להם זה חשיבה מתמטית פשוטה.
לא מבינים שלטנגו צריך 2 שרוקדים על אותו מפלס שאם לא כן זה לא עובד.
בשלב זה המהלכים הפוליטיים והמדיניים צריכים להתבסס על להרוויח זמן ולהמשך נמרץ וחיזוקו של המפעל הציוני

ההתרסקות באה כאשר השמאל הפך החלוץ הפסט-ציוני, אליטיסטי ופועל בשיתוף עם הכוחות שמטרתם חיסול ישראל

לא איך ה,,שמאל" נכשל אלא, איך השמאל בכלל הצליח.

חלה עלייה בהכנסה וברמת החיים. כל מה שהשמאל יכול להציע זה קיבוצים לתפרנים.

ונהיה נחלתם של אלו המתבטאים כמו אויבינו כמו שונאים לישראל של אלו המשתפים פעולה עם ארגוני השמדה לישראל דוגמאת הבי די אס , כשרבין נתן לנו לחלום על שלום וויתורים כואבים הוא עשה זאת באופן ברור כאוהב ישראל כלוחם עבור בטחונה כמי שעתיד ישראל בליבו אז הלכנו איתו רצינו להאמין שאפשר להביא שלום ושעלינו להראות נכונות אמיתית לשלום .כל מי שעיניו בראשו מבין שהונו את רבין אשר מעולם לא אמר את המילה מדינה אלא אוטונומיה בלתי מזויינת !!! היום קל לנו בדיעבד להבין שהתהליך הזה נכשל ואף הביא אסון וצונאמי מדיני שרק גובר מאז החל תהליך אוסלו אשר לפניו אף אחד לא שמע על הפלסטינים וערביי ישראל עוד ניקראו ערביי ישראל והיום הם בלתי נפרדים מעם שלם המחונך לשנאה תהומית לעם שמהלל רוצחי תמימים מתגמל פעולות רצח לעם שמקדש מוות וזקוק לימי זעם כל שני וחמישי רוב העם לא מסוגל להתעלם מהשנאה הזו מהטרור רוב העם מבין שהם רוצים שנושמד בדרך זו או אחרת רוב העם מבין שאין עוד מדינת יהודים ולכן חייבים לשמור עליה לקחנו כבר את כל הסיכונים האפשריים !!! והשמאל המשיך להשמע אותו הדבר ואף להקצין כאילו לא היו פה כאילו לא ראו או אף גרוע הבינו את אויבינו וסיעו להם כנגד המדינה , רוב העם המוחלט לא מקבל את זה והשמאל איבד את העם מכיוון שלא הציב אלטרנטיבה אשר שכנעה שקיומינו כאן מטריד אותם אלא להפך הם מעדיפים מדינה מזרח תיכונית דמוקרטית (עד שהיא תהפוך לא דמוקרטית כמו עזה כן) ולרוב העם רעיונותיהם הזויים וקיצוניים מלאי שנאה עצמית מטילים את מלוא האחריות על עמם שלהם מבלי לדרוש דבר מהצד השני גם אם הפעולות תת אנושיות! אני מאד מרכזי בדעותי ושוחר שלום אבל גם מבין שרק בימין מבינים שיש לנו בעיה חמורה עם הצד השני שלא מכיר בשום זכות שלנו וזה מה שיכריע את הצבעתי

הוא הארכיטקט של ההתנתקות.
שרון הוביל את ההתנתקות כשהוא עומד בראש הליכוד, בשם ערכים והנחות יסוד שהם זרים לחלוטין למה שהליכוד הפך להיות היום.
מי שאומר "השמאל ביצע את ההתנתקות" מטעה, השמאל לא היה אז בשלטון.
מי שאומר "הימין ביצע את ההתנתקות וביבי הצביע בעד" מטעה, ביבי הצביע בעד כמי שכפאו שד מתוך מחוייבות לקואליציה, והביע את התנגדותו הנחרצת למהלך לעתים קרובות. בתשדירי הבחירות הוא הזהיר מפני הטילים שיגיעו מעזה וכולם צחקו עליו. אני לא ממצביעי ביבי ולדעתי הגיע הזמן שילך הביתה אבל את ראיית העתיד הזו אי אפשר לקחת ממנו. אם הוא היה ראש הממשלה במקום שרון ההתנתקות לא הייתה מתרחשת.

הגיע הזמן שהמחנות הפוליטיים יפסיקו לנסות איש להפיל את "חטא ההתנתקות" על רעהו. היוזמה נבעה לא מהשמאל ולא מהימין כפי שאנו מכירים אותם כיום, אלא מכוחות פוליטיים שזמנם עבר. שרון הלך לעולמו, לאולמרט כבר אין קריירה פוליטית, לבני עסוקה בהישרדות ואינה מייצגת עוד לא את הימין, לא את השמאל וגם לא את המרכז.

הגיע הזמן שהשמאל יבין שלסכסוך יש שני צדדים ולהפסיק להתייחס לפלסטינים כאל ילד מסכן שאין לו צד בסיכסוך..
מפלגת העבודה נשלטת על ידי ליכודניק לשעבר.
מרץ כבר לא ציונית..
יאיר לפיד הוא שמולאני וימני תלוי ביום ובשעה..
מתי תקום פה ממשלת שמאל ציונית אמיתית ברוח בן גוריון,רבין ואשכול?

בכל מחיר ממש
גם במחיר של עוד מדינת טרור אחת ביהודה ושומרון
ההפרדה וסיום הכיבוש ישחררו לנו ידיים ויהפכו מלחמות לקלות יותר. אחר כך אולי יהיה שלום

השמאל נכשל מהסיבה הפשוטה ביותר. כדי לעשות שלום עם אויב צריך שני מרכיבים. הראשון להיות חזק ממנו. שום אויב שמאמין שיוכל לנצח אותך לא יעשה אתך שלום. השני להבין את המנטליות והיסודות המניעים את האויב. אין שיטה יותר גרועה מהגדרת האויב בשונה משהוא מגדיר את עצמו.
הפלסטינים משוכנעים שהם ינצחו אותנו בסופו של יום. 50 שנה 100 שנה מאתיים שנה לא חשוב. בקוראן כתוב שאללה עם בעלי הסבלנות.בנוסף לכך הסכסוך איתם לא על אדמה. הסכסוך הוא דתי. היהודים דת בטלה והאיסלם דת האמת. עכשיו התהפכו היוצרות והם לא מסוגלים לקבל זאת.
עד לשחרור ירושלים תוכלו למצוא מפות ירדניות ואחרות כולל של המופתי שהר הבית נקרא הר המוריה. לאחר שירושלים בשליטת ישראל הפך המקום לחארם אה שריף.

השמאל היום מתחלק לשמאל ציוני סוציאליסטי אנטי יהודי ולשמאל אנטישמי אנטי ציוני ואנטי לאומי.
שני הסוגים נמשכים זה לזה כמו זבוב ואחוריים. השמאל הסוציאליסטי (ברובו יהודים טכנית ואתאיסטים) מוכן למכור אג’נדה אנטישמית למען ערכים סוציאליסטים והשמאל האנטישמי (ברובו מפלגות ערביות) מוכן לסבול על אידאולוגיה למען ערך השמדת גאולת ישראל בארצו.
אם אתה יהודי סביר (לא שומר מסורת גדול אפילו) כך או כך האנטי הזה מפיץ ריח רע.

אילו ארדנט היתה לפחות עושה את "מבוא לתהליכים אקראיים" היא היתה מבינה שבדמוקרטיה החיים הינם תהליך אקראי, רצף של ניסויים אקראיים, רובם בלתי תלויים סטטיסטית - ושלכן, לפי חוק המספרים הגדולים ומשפט הגבול המרכזי, התהליך הזה הינו גאוסי. הכוח החזק ביותר הפועל בדמוקרטיה אינו רצון הבוחר, אלא אך ורק המשיכה העזה לכיוון המרכז של הפעמון הגאוסי. ארדנט מגיעה למסקנה השגויה שצריך דמוקרטיה ישירה ושדמוקרטיה ייצוגית אינה מספיק טובה - אילו היא היתה לומדת את "אקראיים" אז היא היתה מבינה שגם התפלגות המצביעים גאוסית - ולכן הכוח החזק ביותר בדמוקרטיה הינו עדיין המשיכה אל המרכז ולא "רצון הבוחר", אפילו אם מדובר בדמוקרטיה ישירה.

זה נכון בכל דמוקרטיה. באמריקה למשל, זה היה רייגן הרפובליקני שחתם על הסכם הפחתת הנשק הגרעיני עם "מנהיג ציר הרשע" גורבצ'וב - וזה היה טרומן הדמוקרט, שהטיל את פצצות האטום על יפן. אצלנו - לוי אשכול כבש שטחי ענק מ-4 מדינות ערב בששה ימים - בגין החזיר את סיני תמורת הסכם השלום עם מצרים.

מכאן נובע שהשמאל קרס טוטאלית בשניה שהוא סירב לקבל את תפקידו בדמוקרטיה. תפקידו פשוט: בגלל שהוא חייב לזרום עם המשיכה אל המרכז, רק לשמאל בדמוקרטיה מותר להרוג, לגרש, לכבוש, לטהר אתנית ובקיצור - לבצע פשעים מחרידים כנגד האנושות. ובדיוק מאותה הסיבה, רק לימין בדמוקרטיה - מותר בכלל, לעשות שלום.

א. סיבות היסטוריות. אזרחים רבים מתקשים לשכוח את התנהגות השמאל כשהיה בשלטון (ילדי תימן, הפנקס האדום, השתלטות ההסתדרות על המשק חלוקת אדמות המדינה למקורבים ועוד).
ב. השמאל אחראי לשני האסונות הכי גדולים שנפלו על מדינת ישראל. מלחמת יום כיפור (כ-3,000 הרוגים) והסכם אוסלו (כ-2,000 הרוגים). השמאל לא לקח עד היום אחריות לאסונות הללו. את מלחמת יום הכיפורים מרחו באמצעות דו"ח אגרנט. את הסכם אוסלו השיגו באמצעי רמייה והטעיה.
ג. התמיכה של השמאל בנושאים שמרבית העם מרגיש שהם לא נכונים ומסוכנים לו. כמו התמיכה במדינה פלשתינית בשטחי יו"ש והתמיכה במהגרי העבודה.
ד. ההתנשאות של השמאל על כל מי שאינו בוחר בו בבחירות החופשיות. "אנחנו מצביעים מהראש והם מצביעים מהבטן" , "בפריפריה בוחרים במי שדופק אותם" וכו'. כאילו שלבוחרי הימין אין דעות מדיניות והם אינם מבינים מה טוב למדינה.
ה. השמאל לא יודע להפסיד. השמאל לא מוכן להכיר בתוצאות הבחירות. זה התחיל מ"יש להחליף את העם" של בן אהרון ב-1977 וממשיך גם היום בניסיונות לשלוט באמצעות בג"צ, תקשורת ואקדמיה.
ו. השמאל אינו יודע לנהל מאבק הוגן. ההתנהלות הנבזית של השמאל כלפי נתניהו ומשפחתו. השימוש בכספים זרים כדי לנסות להפיל ממשלה והניסיונות לזכות בבחירות באמצעות כסף זר (מישהו אמר עמותות ברק ?).

אינו יודע זאת.

כל הניתוחים המלומדים הללו לא מעניקים את המשקל הנכון לרצח רבין וברור מדוע הימין מנסה לטאטא את זה כאילו לא היה .
רבין לטעמי היה גיבור אוסלו וגיבור מלחמת ששת הימים .
כמה שליטים בהיסטוריה כבר הלכו לכיוון של שלום ולא למלחמה כמה?