נשמע שאתה עושה מה שאפשר!
את האסון אי אפשר לשנות, אי אפשר להחזיר אותה. מאחלת לך שמצא כוחות לשקם את עצמך ואת בנך.

ואגב, כל הסיפור הזה של יום המשפחה בגנים כל כך מיותר! יש כל כך הרבה רגישות סביב הנושא הזה, לאו דוקא ילדים יתומים אלא כל מיני סיטואציות משפחתיות.
אני חושבת שעדיף היה לא לעסוק בנושא הזה *בכלל* במסגרת הגן.
הילדים שאצלם הכל בסדר - הם לא צריכים את זה.
ואלו שלא הכל בסדר - זה כואב להם! זה פשוט לא שווה את הכאב של הילדים. לא שווה את הכאב אפילו של ילד אחד.

אני מגדל נכד של אישתי. אפשר להפוך לאבא ואשה טובה יכולה להיות אם לילד. בהצלחה!.

טל שלום רב.
רק אנשים כמוני וכמוך יודעים מה עובר עלינו - בעיקר בשבתות - חגים - ובעיקר הלילות קשים.
גם אני מתמודד עם השכול - על מותה של אשתי
גם אני קיבלתי טיפול ראשוני פסיכולוגי - אבל זה לא עזר.
מוכן בכל רגע להיפגש איתך לשיחות נפש ואולי שה יעזור - כי לדעתי רק מי שחווה אובדן של אדם יקר יכול להבין את המצוקה של השני ולעזור.
מוכן לעזור - אני חוזר לארץ בין התאריכים 22-28-02-2018 ואח"כ בתאריך 25-04-2018.
הלוואי ותרים את הכפפה.
שלום לך
שלמה פוקס

איזו מחלה ארורה

אתה צודק שלא יסתכלו עליך כמסכן למעשה מי שנפטר הוא המסכן- גם ביתי נפטרה לפני ארבעה חודשיים מהמחלה הארורה כשהיא בת 30 והותירה שלש בנות קטנות ובעל צעיר אין ספק שעם כל הצער והכאב תמשיך הלאה זה בסדר לצאת להתאוורר ולנקות את הראש אל תתייחס למה שאומרים אף אחד לא יכול להשתתף בצערך ולהרגיש את מה שאתה עובר כל רגע - גם אנחנו באותו מצב אני מאחלת לך זיווג הגון ובריאות איתנה יישר כח למען הבן תנחם מהשמיים איש יקר

חזק ואמץ

ונשארתי עם 2 ילדים, בת 4 ובן שנתיים הוא נלחם על חייו בדיוק חצי שנה ונפטר. אני סה"כ בת 26 אבל רוצה להגיד לך שהדבר הטוב ביותר זה לדבר על זה עם הילד ולא להדחיק. מותר גם לבכות לידו, ככה הוא יזדהה איתך וזה יקל עליו מאוד!! מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושיהיה לכם רק טוב בחיים

refael.dudu@gmail.com

אחרי שקראתי את הפוסט אני רוצה להוריד בפניך את הכובע. איזו רגישות ואיזה חוזק נפשי אתה משדר ויש לך גם סביבה קרובה תומכת. מאחלת לך ולילד הרבה טוב ושתצליח לבנות את החיים שלכם מחדש.

גם אני אלמן שמגדל ילד לבד מהיותו בן שלוש.ועד היום שהוא בן 11..אין לתאר את הקושי היום יומי,במיוחד ערבי שישי וחגים. לא מאחל לאף אחד לעבור את זה.

שלא תדעו צער עוד לעולם כמה קשים החיים לפעמים זה לא נתפס .
היו חזקים שניכם

כמה נכון אין תחליף לאימה ולא יהיה לעולם . היום בגיל 75 אני עדיין מרגיש שזה היה חסר.

חווינו סוג של משבר המשפחה עם ילד שלנו, שאינו מתקרב לשלך, אבל מחדד רגישות שהיתה אצלנו כבר קודם. אני יכול להבין איך גם אנשים רגישים ו'טובים', לא יכולים להבין אפילו דברים שאינם נוגעים בהם אישית. לכן, בבקשה אל תיקח זאת ללב יותר מידיי. יש לך לב ע-נ-ק, וזה ניכר מיד, והלב שלך התרחב ויתרה עבור הבן שלך והוא יתחזק ממך. המון אהבה וחיזוק לך להמשיך בדרכך.

זה קשה מאוד עבור הילדים היום הזה ולצערינו מוטב שכך

איזה כוח ויופי ייש בלהיות כנה, אמיתי, ובלשחרר ולשתף את הכאב. מוריד את הכובע תודה לך. כמו ששירי כתבה. בייחד שלך בידיים הנכונות. יישר כוח איש.

life is unfair

יש מאחוריך 80 אלף "פגומים" שתמיד נהיה פה עבורך, נדאג לך, כי כולנו פה משפחה ענקית ואוהבת. אנחנו גאים שאתה חלק מאיתנו. אתה אבא נפלא, ויש לך כח של 4 משפחות ביחד. הילד שלך הוא בר מזל. אמנם אין לו אמא, אבל יש לו אבא מדהים, שהלוואי על כל הילדים אבא כזה. אין ספק שההתחלה היא קשה, אבל אין ספק שאתם תעמדו על הרגליים, ותהיו משפחה מאוחדת ובריאה.

תהיה חזק אחי
משם יבוא האושר שלך ושל הילד.
רק טוב!!!

תדאג לבן שלך ולעצמך!!!!
אתה תותח, אתה חזק, ואתה פה בשבילו כמו שהוא בשבילך.

המילים שלך מחזקות אותי כאבא וכבעל לאישה מדהימה שבקרוב תיתן לי עוד חיים קטנים בבית! שיהיה לך רק טוב בחיים. לך ולכל השאר :-)

כמה עצוב הלב פשוט צועק ולך ישר כח תיהיו חזקים