תרבות ובידור  ספרים  ביקורות ספרים
"שנה של מחשבות מופלאות": לאבד את הבעל והבת ולכתוב את האבל
אריק גלסנר
פורסם: 24.03.18, 08:08
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות ב-2 דיונים
1. שוב, מה אכפת לי?
טוב אכתוב   (26.03.18)
מה אתם מצנזרים? המבקר כנראה מחבב כול ספר ריאליסטי למרות שהספר כמו גם ספר אחר שביקר בשם משהו עם "קוים.." - לא בדיוק זוכר את שמו - ככול הנראה סתם ספרים. הרעיון של המבקר על מדע ושפה - לא בספר הזה. כאן זו כוחניות של אנשי מקצוע מול מטופל. בכלל אבד הגבול בין ספרות לסיפורי תולדות חיים.
2. (שאפשר להבינה) לריאליזם גוברת על הכול?
האם האהבה   (25.03.18)
כלומר אהבה לסגנון הריאליסטי של הספר. קראתי ניסיתי לקרוא 'פרק ראשון' מספר בשם "קווי מתאר" שגם עליו המבקר המליץ ולא הבנתי על מה: טקסט משועמם ונרגן של אדם (הסופרת) שדבר לא חדש לו כי כבר ראה וחווה הכול לדעתו, ולעיתים קרובות פזורות תובנות אוניברסליות מומצאות. הקורא מתרשם שלכותבת הזו אין סמכות להשמיען, לפחות לא בגוף ראשון רבים. לגבי הספר הנוכחי נראה שהמבקר חצה קו: כבר כמה זמן שהספרות עומדת להיטמע שלא בטובתה, במקרים סוציאלים (לא הכוונה לסיוע של משרד הסעד, אלא לתיאור מצוקה כמו מוות במשפחה וקשיים שראויים לקשב והתייחסות מצד בעלי מקצוע בתחום הסוציאלי). המבקר משלים עם הטביעה כנראה. אשר לנק' המעניינת יחסית: גורמים בעלי כוח מבקשים להדיר את המטופל (החלש) משימוש בשפה /ז'רגון מקצועי - שכול אחד יכול למצוא אותו חופשי באינטרנט - על מנת לשמור על כוחם ועל חולשת הנזקק לשירותיהם, וזה נכון בכול תחום שבו יש בעלי מקצוע מול מטופלים ולא קשור למדע כלל. תודה
חזרה לכתבה