|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4. פרויקט הנצחה חשוב ומעניין - תודה לכל המעורבים.
|
|
|
5. זוכר את הצילומים המדהימים שלה ואת הסיפור הנורא
|
|
|
6. יש גם את הביצוע המדהים לשיר שמבצע שפי ישי
|
|
|
7. נדמה לי שיש מוזיאון עם הצילומים שלה
בטיול של כיתה י', הייתי במוזיאון שהוקם בשבילה עם הצילומים שלה.
|
|
|
8. עצוב...זוכר את היום הארור ההוא היטב... יש אנדרטה קטנה לזכרה
| אורי , |
הצפון השפוי |
|
(10.04.18) |
על הצד בכביש החוף ליד מעגן מיכאל.
יהי זכרה ברוך.
|
|
|
9. כל הכבוד על ההנצחה המדהימה
בבית ספר שדה מעגן מיכאל יש מתחם אולמות הנקרא בית גייל, על שמה, ותמונתה תלויה שם, מרגש לדעת שהיא זכתה ליותר מזה, סרט מקסים וסיפור חייה יוצא הדופן לתקופתה. תודה בנות על העבודה
|
|
|
|
זה קרה ערב יום ההולדת שלי.... ויום לאחר מכן התגייסתי לצבא הגנה לישראל.
שום דבר לא השתנה.
אנחנו עדיין נלחמים על פיסת אדמה קטנה שתיתן סוף סוף מנוח לעם נרדף ומוכה.
אנחנו נצליח במלחמה הזו.
גם גייל ידעה...
יהי זכרה ברוך.
|
|
|
|
|
|
|
העדר תמונה של גייל רובין תמוה ביותר !
|
|
|
13. כל הכבוד.עשיתן מעשה טוב
כל מי שגדל בארץ הזו זוכר את האירוע המתועב הזה
|
|
|
14. מרגש מאד. מודה על היצירה ועל הזכרון.
|
|
|
15. גייל רובין - יהי זכרה ברוך.
|
|
|
16. נפל בחלקי להכיר אותה אישית
בקיץ 1975אם אני לא טועה הייתי בן 15 העברתי איתה יומיים צילומים בנחל יששכר. צילומים שהיו מיועדים לתערוכה שתיכננה בנושא נופים תנכיים.
|
|
|
|
צה"ל מגיע לטוניס 10 שנים אחרי ומחסל את יוזם הפיגוע בביתו. רוקנו על הכלב הזה מחסנית. פשוט תענוג לקרוא. שידע כל ערבי שמתעסק עם ישראל - בחיים הוא לא יצא מזה.
|
|
|
18. צריך יום זכרון בפני עצמו לנרצחי מוסלמים או לאחד עם יום השואה
זה אותו אויב ..עם אותם דוקטרינות רק כללי נימוס ותרבות אחרים
|
|
|
19. גב' שיר, גם אחי אימו של חתנך הי"ד, נהרג בפיגוע בכביש החוף.
|
|
|
20. צלמת מדהימה ואשה קסומה
לעולם לא אשכח אותה.
|
|
|
|
זוכרת את היום הארור ההוא. יישר כוח לבנות שעשו את הסרט. מצמרר ומרגש ומילות השיר מעלות עצב וגעגוע לתמימות ואובדן הנעורים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
24. מרגש,ערוך ומוגש בטוב טעם. כל הכבוד ותודה על הזכרון.
|
|
|
|
באמצע מרס הופיעה באחד מעיתוני סוף השבוע כתבה על הפיגוע בכביש החוף. נכתב שם, כמעט, הכל.
אבל...
הייתה התעלמות מוחלטת מקרבן נוסף של אותם מחבלים, עוד בטרם השתלטו על האוטובוס: הצלמת גייל רובין ז'ל.
טרחתי והבעתי את מחאתי בתגובה בכתב למערכת אותו עיתון.
תשובתם הרתיחה אותי עוד יותר מאשר ההתעלמות המקורית: היא לא חלק מההתרחשות בפיגוע עצמו וממניעת כניסתו של האוטובוס לתל אביב.
|
|
|
|
בוודאי שזוכרת את שמה. את היותה צלמת. את המפגש הנורא עם המרצחים. הייתי ילדה כשהתרחש הפיגוע. צרוב בזכרוני.
|
|
|
27. גייל רובין - מעולם לא שכחתי את שמה. הייתי לדה ואני זוכרת!
אז לא קראו לזה "פיגועים"... נדמה לי "התקפת מחבלים"...
אז כמובן לא היו אמצעי תקשורת כהיום, ובכל זאת האירוע התפרסם עם הרבה סימני שאלה מפה לאוזן...
מכיוון שלא היה ברור אם ישנם עוד מחבלים שנפוצו, פזרו אירועים והתאספויות כמו פעולות בתנועת הנוער...
בימים הבאים פורסמו שמות הנטבחים... גם ילדים, גם שמה של גייל רובין...
ויוסי הוכמן שביצע פעולה הירואית (עוטר בעיטור האומץ), כשאשתו טשני בניו בין הנרצחים - אמר שחבל שלא היה עם נשק (הוא חטף בידיים חשופות את נשקו של אחד המחבלים וחיסל שלשה...)
ומאותו היום גם אבא שלי שתמיד החביא את הנשק מסתובב עמו, כמוהו גם אחיי שגדלו...
כפי שבכביש מספר 1 בדרך לירושלים אני זוכרת... גם בצומת גלילות שבינתיים הפך למחלף, אני זוכרת ולא אשכח... גם את הצלמת במעגן מכאל, גייל רובין.
|
|
|
|
בזכות נתן יונתן ושפי ישי ניזכר תמיד בצלמת משמורת הטבע במעגן מיכאל
|
|
|
|
הפרס הראשון לצילום שקיבלתי היה על שמה. איך אפשר לשכוח. וגם אותי כבר תיכף שוכחים...
| |
אמנות
