גם לי היה קשה להתחבר לבת שלי בהתחלה, בלי שום סיבה, היא נולדה מהר ובלי קשיים והיתה תינוקת מקסימה, לקשר ביננו לקח זמן להבשיל, חודש או חודשיים ועכשיו אנחנו החברות הכי טובות ואני מאוהבת בה מעל הראש. הדכאון שחוויתי לא עבר מהר ולא בטוח שכבר לגמרי אבל לא השכלתי ללכת לטיפול, אולי זה היה נותן תמיכה ברגעים קשים

זה מה זה לא נחשב. דברו על חצי שנה, על שנה. דברו על טיפול ארוך, דברו על מה אימהות במצב הזה עלולות לעשות לילדן או לסביבה
הצגתם את זה, כאילו יש לאמא כאב ראש קל

אני חווה תחושות כאלה עוד לפני סיטואציה של הריון/לידה.
איך מגדירים מצב כזה? אולי יש לזה הגדרה פסיכולוגית מתאימה?

לי זה קורה גם לפני וגם אחרי הלידה. יש אנשים המפשחה שלא מבינים את זה ומנסים תמיד להעביר לי מצפון.

גם לי לקח כמה שבועות להרגיש את האהבה הזו שכולם מדברים עליה. אין במה להתבייש.

ועולה חזרה עם עזיבת הילדים את הבית...
די למיתוס שילדים זה שמחה וחובה לאומית, לא צריך עוד ילדים בעולם.
תביאו רק אם אתם באמת מתחברים לזה ויכולים להעניק להם מה שהם צריכים.
ובבקשה תתרחקו מאנשים כשהילדים צווחים.
אנחנו לא אשמים בבחירות שלכם, ולא צריכים לסבול ממפגעי רעש.

מצפים מהאישה היום להיות כל כך הרבה דברים, עד שהיא משתגעת ונגמרת
עוד שקר שלקוח מסרט הוליוודי מפונפן, בית מתוקתק, אישה מתוקתקת ויפה, אוכל ביתי טרי וטעים וחם כל יום, שולחן עגול עם מפה משובצת וקומקום חרסינה יפה, פאי לקינוח, ילדים מנומסים , חמודים ומסודרים, אושר מאוזן לאוזן.........

אם בן הזוג תומך ותורם הכל נהיה קל יותר, אפילו 20 דקות אם הילד כדי שהאמא הטרייה תוכל להתקלח עושים את השינוי, בנוסף יש את מרכיב השקרים, המון אמהות משקרות בלי בושה ומתארות תמונה שקרית בפני הסובבים אותם, התוצאה היא תחושה שהילד שלך הוא פשוט קשה בעוד שאר הילדים קלים.
דוגמה טובה היא שבמרפאה בדרך לחיסון ראשון הקטנצ'יק שלי היה רגוע ושליו בעוד שעוד 3 ילדים שנכחו שם בכו והיו די לא רגועים ואחת האמהות נגשה לאשתי ואמרה לה איזה מזל שיש לך ילד כזה רגוע, אשתי שהיא פשוט מלאך בעיני היתה כהרגלה כנה וענתה שגם לו יש את הרגעים שלו ושהוא התברך בווחאד ראות, כי כשהוא בוכה הוא בוכה, בבת אחת כל ה3 אמהות מסביב נשמו לרווחה, זה היה די מדהים ומוכיח את הפואנטה, די לשקר, פשוט תציגו את המציאות כפי שהיא, כך הורים אחרים ידעו למה לצפות!

דוקא ילדים טובים ונהדרים, אבל זה לא הם. זו אני.
לא אוהבת להיות אמא. פשוט לא מצליחה להרגיש שום אושר.