זה מה שעשו לפני 2000 שנים. בהרבה ערים עתיקות הובילו. את המים מהגגות לבורות אגירה.

ואז חושבים על פתרונות להמתקת מי ים!!!

והתלמידים שלהם אף פחות , אל תתפלאו שמשהו מזה (והאמת בעיקר אלה) מגחעים לרשויות המקומיות ולכנסת

יש חשיבות גדולה למים שניגרים על האספלט וזורמים אל הים, כך התקיימה המערכת הטבעית לפני האדם וכך נבנתה הארץ והמערכות העירוניות שזקוקות לשטיפה הזו לפחות אחת לשנה. אחרת נשאר עם מים בתת בקרקע אבל עם פיח וזיהום במדרכות, סתימות בתעלות הניקוז, נחלים שיהפכו לאיים וביצות וכו'. מעבר לכך לא שווה להשקיע בתשתיות לאירועי גשם חריגים שבהם יוצפו כל השטחים הצמודים למרזבים הללו ואנשים יתקעו בבתים ולא יילכו לגן ולעבודה ויגידו למה הקשבנו לצור, מה היה לנו רע לפני ?

הפלסטינים כבר עלו על רעיון כזה ומסיים כל אחד בונה לעצמו בור גדול המכיל 75 קוב והכל ממי גשם שיורד על הגג היורד ישר למרזב המחובר לבור . חבל שאנו לא לומדים מהם משהו

את המים צריך ללכוד לפני שמזדהמים וזה לא פשוט. חלק חייב בכל מקרה לזרום לפני הקרקע וחלק חייב לים, הדגים צריכים את תוספת המים המתוקים

סך שטח הגגות במדינה הואפחות מאלפית מהשטח של המדינה. כלומר מ-8 מליארד קוב הפטנט הזה יביא 8 מליון קוב. ממש זניח.

רק להתפיל.
ממילא בעיר משלמים 8 שח לקוב שעולה 2.2 שקל לייצר

כבר שנים שצור שיזף אומר וכותב את הצעותיו לשיפור משק המים בישראל...ואין מאזינים לו ולאחרים,שאומרים דברים דומים... מדוע אין לומדים ממנו? הפרטה-טייקונים-הון שלטון?

שר האנרגיה, שר האוצר, שר החקלאות, שר הבינוי בקיצור- ממשלת ישראל

כבר שנים שואלת את עצמי למה אף אחד לא עושה משהו לאסוף את הגשם. סוף סוף.

כתבה יפה ומענינת. ישנם חלקים ממנה שאיני מסכים להם אבל גם פתרון חלקי הוא טוב.
ישנם מקומות בהם כבר נלכד הנגר העילי כדוגמאת ראשון לציון (תשאלו את ראש העיר איך רשות המים הציקה לו) אולם אין זה מספיק. יש לנקוט בכל הצעדים שברשותנו כדי שנוכל להתקיים כאן.
הבינו הבעיה הביטחונית לא חמורה יותר ממשבר המים. במסגרת הפתרונות הטכניים הקיימים כבר כמעט אין אפשרות להקים מתקנים נוספים.
אם לא ננקוט בסדרה של פתרונות משלימים אבוי לנו.
איסוף מי נגר עילי, טיוב בארות (יש בארץ מלא בארות ששאיבת יתר המליחה אותם) הזרמת מים לכנרת כדי להקטין סכנת המלחה, טיפול במים אפורים. כ40% מהמים בצריכה ביתית יכולים לחזור לשימוש בבית או בגינה או בתעשיה. חסכון במים: התקן הישראלי לאביזרי מים מיושן ומאפשר שימוש פרוע במים. מחיר דיפרנציאלי, ככל שהצריכה גדלה המחיר עולה. מחקר של רשות המים מ2009 מראה קשר ישיר בין מחיר המים לנכונות לחסוך.
לא נטפל בבעיה נכון עוד 30 שנה לא תהיה פה חקלאות כי כל המים ילכו לצריכה הפרטית ובצדק

אבל הסתומים מלמעלה חיים על חשבוננו ולא אכפת להם מכלום. זה מנגנון עצל שדואג לקליקה מצומצמת שיוכלו להתעשר מהמצוקות שלנו

והחקלאות נוצר שלוליות ענק בשטחם אז למה לא ליקדוח חד פעמי בקוטר רחב למלות בחצץ ופחם ויחלחל עם הזמן והחקלאי ירויח את שיטחו ״ המת״ וימשיך לגדל עליו . נחלים שנישפכים לים בשיטחנו סכר בשפך לשאוב למאגר או עד לחילחול . ולעיניין ״ התשדיר״ באמת ה18 ליטר חיסכון אייפה כל הברכות הפרטיות שבבתים החלופת מיים בגלל הירקת הph למה אין חברה לשרות מילוי המיים עד הבית ... במחיר סביר כמובן אחרת אין שיטוף פעולה ..

אם מישהו לא מתעשר ממשהו שקורה כאן במדינת חלם אז פשוט לא יעשו את זה . תחייבו בחוק את הקבלנים לבנות מראש עם מערכת כזו.

מה לגבי המים בתעלות הניקוז ברחובות ובכבישים? שם התשתית קיימת רק צריך לנקזה לאדמה בדרך כלשהי או למאגר שאינו הים התיכון

לאגור מי גשם במיכליי אגירה בכל בניין.
אפשר לנקות, להשקות, להתקלח ועוד.. במי גשם שיורדים לביוב העירוני.
מדינת טיפשים וייללנים!

שישראל תתייבש , יבוא טייקון, ישחד שרים בתמורה לקידום המתקן שלו

אני מסתכל בעיניים כלות על כמות המים שנשפכים אצלי בבית רק מגג הפרגולה של 27 מ"ר
איך אפשר לאגור אותם? חבילות לא מעשי. מה כן?

כבר בשנים 1991 -1997 ביצעתי באופן חלקי פתרון זה ,בנאות אשקלון אשקלון.פתרתי כך גם עבודות עפר מיותרות וגם הגנה על מרתפים וגינון.
תוך קידוח הקלונסאות קדחתי 2 קידוחים נוספים לכל בית משותף ואחד לכל קוטג' - בקוטר 80 סמ' עד מי תהום 3-8 מטר.לכל קדח הולמס בד גיאוטכני וחצץ גס עם פוליה.
ביקשתי מתחנת הבטון ,חצץ עם מים במקום בטון.העלות היתה כ 200 שקלים לנקז אחד.

של בכירי המשק כל כך פופוליסטית או מוטית משיקולים לא רלוונטיים.