ידוע שיש עוד המון גופים קטנים באזור זה של מערכת השמש, אך המרחקים בינהם מאוד גדולים. יחד עם זאת, עקב היותם קטנים מאוד, קשה מאוד לאתר אותם או לזהות את מיקומם המדוייק לצורך חישוב מסלול אליהם. מעניין האם הגשושית תמשיך אחר כך לגוף אחר נוסף או שתמשיך הלאה עד ליציאה ממערכת השמש כפי שעשתה לפניה וויאג'ר 1 הוותיקה.

מעבר למערכת השמש אין כלום מלבדי
כמו שכתוב בשולחן ערוך צריך במקרה כזה לברך ברוך שאין מלבדו
אמן כן יהי רצון

ולשם נאס"א מכוונת אותה..יקח לפחות עשור עד שגלאי האינפרא יצליחו לגשש משהו באפילה.

טוב, לפחות בעיני, ואולי אני המשוגע. אבל המחשבה שסלע די קטן במרחק כזה גדול בכלל ידוע לנו מדהימה אותי, על אחת כמה וכמה המחשבה שגשושית תגיע קרוב אליו ותאסוף תצלומים ומידע נוסף.
אני ממש נפעם, איזו קנאה באנשי נאסא שזו העבודה שלהם, גם אם חלק גדול מהזמן היא אולי סיזיפית ומשעממת.

יש לו אחלה וילה מחוץ למערכת השמש שלנו.

לא יודע מה הפריע לחבוב שם למעלה עם "מגדל בבל", אבל עושה רושם שאין לו בעיה עם חלליות שמגיעות הרבה יותר רחוק מסתם מגדל

לפי המראה יתכן זו חללית של שניי כדורים שמחוברים בגשר

אחרי מרחק כזה ועשרות שנים בחלל לא ברור איך החללית הזאת עוד עובדת בכלל. איך היא בכלל מצלמת בלי אור? איך היא משדרת לכדה"א? שידור למרחק כזה דורש משדרים רבי עוצמה. איך גוף קטן במרחק מיליארדי ק"מ ועם כמות אנרגיה מוגבלת מסוגל בכלל לשדר מסר שמגיע לכדה"א. משהו בסיפור הזה לא נשמע כ"כ הגיוני. בסוף יתגלה שאין בכלל חללית ושכל הזמן ממציאים סיפורים ומראים תמונות שנערכו בתוכנת וידאו רק כדי לקבל תקציבים מהממשל ולשמור לעצמם על מקומות העבודה שלהם.

Space is basically a vacuum, so there's no air resistance. A probe that's been launched will travel at the same speed indefinitely. Because New Horizons is moving away from the Sun, it loses some speed to overcome the Sun's gravity.

New Horizons was launched on the fastest rocket they could get. Then it used a gravity assist from Jupiter to gain some more speed. Since then, it's been coasting. New Horizons does carry small thrusters which are used for small course and attitude changes.

To power its systems, New Horizons uses a Radioisotope thermoelectric generator. Plutonium pellets generate heat from atomic decay, this heat is converted to electricity. At the start of the mission the RTG produced 4500 W of heat, which was converted to 290 W of electricity. During the Pluto encounter, ca. 200 W was available (due to plutonium decay and deterioration of the thermocouples).

Most of the heat from the RTG seems to be radiated out through the radiator panels on the outside of the RTG. Some of the heat is conducted through the spacecraft frame to the propellant tank to keep it from freezing. The spacecraft is well-insulated. When the electronics aboard draw more than 150W the heat they produce is enough to keep the spacecraft at its operating temperature (+10 to +30 °C). When the spacecraft is in hibernation, electric heaters are used.
NH contains a series of louvres that can be opened to radiate away excess heat, these were designed to be used mostly during the initial phases of the flight (nearer the Sun).