אצלנו, בד"כ אני מכין את הטיול ואשתי מגיעה כד ילהינות.
השיח איתה ,בשלב ההכנה, מאוד חשוב. אני צריך לברר איתה מה היא רוצה, מה יעשה לה טוב, מה יהיה לה כיף. גם ספציפי למקום אליו נוסעים (מוזיאון מסויים וכדומה) וגם כללי (מנוחה, אוכל, קצב, וכו'). הצרכים שלה, היום, לא דומים לצרכים שהיו לה לפני 20 שנים. היום היא מעוניינת לעשות דברים אחרים ממה שעשתה לפני 20 שנים או 10 שנים. גם בגלל הגיל וגם בגלל שמיצתה נושאים מסויימים (לדוגמה: כנסיות).
בדרך כלל, לאחר שאני מברר איתה את הרצונות שלה אני מכין רשימת אתרים שיכולים לענין אותה וואותי, היא עוברת עליהם ומביעה את דעתה. אנחנו משלבים בטיול גם דברים שלה וגם דברים שלי. בנוסף, אני מכין רשימה לא קצרה של אפשרויות.
רשימת האפשרויות כוללת כל דבר שיש ביעד ויכול להיות 'אופציה' בטיול. אין סיכוי שנעשה את כל מה שרשום ברשימה הזו אבל כאשר יהיה לנו זמן פנוי נוכל לפתוח את הרשימה המוכנה ולבחור משהו מתוך האפשרויות, בהתאם למצב הרוח, מזג האויר, וכו'. הרשימה הזו היא למעשה 'הכנת שיעורי בית' לטיול. במקום לבזבז את הזמן בטיול על חיפוש 'מה יש לעשות', אני מכין את הרשימה מראש וברגע ה'אמת' שולף אותה במקום לבזבז את הזמן.

זה מבחן שכל זוג צריך לעבור כדי לבדוק התאמה. מבחן השהיה יחד בחו"ל.
אם הזוגיות מוצלחת, אין צורך להתאמץ להסתדר בחו"ל