טקס זיכרון נערך לחללי סיירת שקד במצודת יואב
טקס האזכרה לזכר חללי סיירת שקד נערך אתמול (ב') זו השנה ה-33 ברציפות במצודת יואב לעיני עשרות אנשים. בוגר היחידה, וראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, דיבר על תהליך השלום, הלוחמה ועל עתיד הפוליטי
דיסקין, בוגר היחידה, הוזמן לדבר ברב-שיח שנערך לפני הטקס הצבאי. דיסקין טען כי כל תהליך בילטרלי הכולל דו שיח בין ישראל והפלסטינים יגיע לידי כישלון. "אני לא מאמין שניתן לפתור את הסכסוך. גם לא ביליטרלית, על כל הגורמים המעורבים בכך, אני לא מאמין שכיום ניתן להגיע לשם. הפלסטינים, בפיצול שנמצא כבר כמה שנים, וקשה להם לספק את הסחורה במצב הזה. כל ניסיון ללכת לפתרון שיהיה מבוסס על שיחות בינינו ובינם, גם אם ייחתם נייר הוא בלתי אפשרי".
דיסקין המשיך ותקף את התנהלות ממשלת ישראל בשנים האחרונות ובייחוד בניהול הלוחמה מול ארגוני הטרור. "ישראל שכחה מה זה לנצח. מדינה שלא יודעת לעמוד על שלה באיזור הזה לא יכולה להתקיים. מכיר את הפילוסופיות על הכרעה וניצחון. תאמינו לי, כשמנצחים באמת, כולל יודעים שניצחת". דיסקין הגיר עצמו כ"נץ בטחוני יותר מכל אלו שמגדירים עצמם ניצים". מנגד, אמר שהראייה המדינית שלו היא "ריאל פוליטית".
לאחר שסיים את דבריו נשאל בין השאר על מחשבותיו על עתידו הפוליטי. "עוד לא החלטתי", אמר.
סיירת שקד
.
כיום אנחנו מכירים את גבול מצרים כגבול השקט והרגוע של ישראל, את עזה כמפעל ליצור מנהרות וטילים, ואת המסתננים כשם לנתינים האפריקאיים בדרום תל אביב, אך לא תמיד היה כך.
מלחמת העצמאות, הצבא המצרי דרש מתושבי כפרי הדרום להתפנות ולאפשר למצרים להתקדם במתקפה על ישראל. הוא הבטיח להם כי עם שוך הקרבות הם יוכלו לשוב לבתיהם ואף לבזוז את היישובים היהודיים. ישראל אמנם ניצחה בקרב על עצמאותה, אך הניסיונות לפגוע בה לא פסקו.
הגבול הארוך עם עזה ועם מצרים המשיך להוות איום על המדינה הצעירה. מסתננים שחדרו אל תוך המדינה החדשה איימו על תושבי הנגב. רצועת עזה, שהייתה תחת שלטון הצבא המצרי, שימשה כקרקע פורייה לניסיונות לאסוף מודיעין נגד ישראל, ובהמשך גם לפעולות חבלה וטרור.
החדירות הבלתי פוסקות חייבו את פיקוד הדרום להגיב, ואפילו ליזום. הם הקימו את סיירת שקד. הסיירת עסקה בפעילות מבצעית מסביב לשעון, שכללה בין השאר מניעת הסתננות, פעולות מנע לחדירת מחבלים ותקיפה כנגד חוליות מחבלים. היחידה התאפיינה בפעילות ללא מדים, באופן ששיחרר אותה מקשר ישיר אל צה"ל ואפשר לה לנוע בחופשיות.
פעילות זו, גם בתקופה רגועה יחסית – בין מבצע קדש ב-56' למלחמת ששת הימים ב-67', אפשרה לצבא הסדיר
בשנים שבין המלחמות להתארגן, להצטייד ולהתאמן לקראת עימותים עתידיים.
המורשת הגדולה של סיירת שקד, היא בעצם מורשתו של עמוס ירקוני - תורת הטשטוש, הסריקות וגילוי החדירות. את תורת החיתוכים, המרדפים ואיתור המחבלים. תורה זו שפותחה בסוף שנות החמישים וראשית השישים משמשת את יחידות צה"ל עד היום .
