האם צה"ל נגרר אחרי החמאס?

מדוע חוסל דווקא איסמעיל אבו שנב, שתמך בהמשך הפסקת האש? כנראה משום שלא נזהר והיה קל לפגוע בו. והאם ישראל מובילה או נגררת? גורם ביטחוני בכיר: "אנחנו נגררים אחרי החמאס, ואחרי מה שהם רוצים"

הרמטכ"ל, רב אלוף משה יעלון, נשמע אמש אופטימי יחסית בהופיעו בפני חיילי חטיבת "גבעתי" באשקלון, בעצרת במלאת 20 שנה להקמתה מחדש של החטיבה: "פרשת דרכים" הוא כינה את המצב שבו מצויים היום ישראל והפלסטינים. "בשעות ובימים הקרובים נדע אם פנינו להסלמה ארוכה או קצרה, או להמשכה של דרך המובילה להתחדשות התהליך המדיני", אמר.

 

ובעוד יעלון מדבר, לא הרחק משם, בגוש קטיף ובשדרות, נחתה התשובה הפלסטינית לשאלתו: מטחי מרגמות ורקטות קסאם נחתו על התנחלויות בגוש, ועל העיירה שדרות, והרסו שני בתים.

 

יותר מעצרת חגיגית, נראה הארוע של חטיבת גבעתי כמו מסדר יציאה למלחמה. אחרי שלוש שנות לחימה ברצועה ניצלה חטיבת גבעתי את ימי הרגיעה של ההודנה לאימונים וריענון, ואתמול קיימה עצרת חגיגית במלאת 20 שנים להקמתה מחדש. אלא שאלוף פיקוד דרום הטרי, דן הראל, לא נתן ללוחמיו סיבות טובות להאמין שבימים הבאים יחזרו לאימונים: "העצרת הזאת איננה מסמלת סיום. היא רק הפסקה קצרה בין שתי מערכות".

 

ישראל נכנסה ללחימה בעיניים פקוחות: בשבועות האחרונים עלו ושבו בצה"ל הקולות שקראו לסיים את ה"הודנה השקרית". החמאס קיצר את שלבי ההידרדרות מהפסקת האש ללחימה נרחבת, בגדה וברצועה, בפיגוע בקו 2 בירושלים.

 

השאלה מדוע דווקא איסמעיל אבו שנב היה האיש שחוסל, נותרה בעינה. הקבינט אישר אתמול את חיסולו של אבו שנב, כמו גם של כמה מנהיגים בולטים אחרים בחמאס, כיוון שנמנה על ההנהגה הבכירה והמצומצמת של הארגון. הוא ריצה עשר שנות מאסר בכלא הישראלי, והיה אחד מן האנשים שהתוו את מדיניות הפיגועים והפעילות הצבאית ברצועה ובגדה.

 

עם זאת, הוא היה מתון יותר מעבד אל עזיז רנטיסי בעמדותיו ביחס לפיגועים ולהודנה, ואנשים ששוחחו עמו באחרונה שמעו מפיו דברי תמיכה בהמשך הפסקת האש. מדוע, אם כן, אבו-שנב נאסף אל אבותיו ראשון? התשובה הסבירה ביותר היא משום שלא נזהר ויצא מביתו לאוניברסיטה האיסלאמית, ואפילו שב ממנה באותה מכונית.

 

אחרי חיסולו של אבו שנב התכוונו ראשי מערכת הביטחון להוריד מעט פרופיל ולאפשר לחמאס להרהר אם הוא מעוניין להמשיך בחילופי המהלומות, או שמא חיי מנהיגיו הבכירים יקרים לו. בפעם הקודמת, באמצע חודש יוני, החל צה"ל לחסל את בכירי החמאס. זכורה במיוחד ההתנקשות הכושלת בעבד אל עזיז רנטיסי ב-10 ביוני. בצה"ל יש מי שמסביר שההתנקשויות בבכירי החמאס האיצו בשעתו בארגון לחתום על הסכם ההודנה.

 

בלילה שלאחר חיסול אבו שנב, הגיב חמאס כפי שהוא יודע: בירי קסאם ומרגמות בכל רחבי הרצועה, ובאיומים לבצע פיגועי התאבדות קשים בלב ישראל. בקצב הנוכחי, נראה שגם הפשיטות העמוקות בעזה ישובו בקרוב.

 

גורם ביטחוני בכיר שישב בקהל בעצרת גבעתי השיב בכנות רבה ומבלי משים על שאלת הרמטכ"ל "האם ההסלמה תהיה ארוכה או קצרה". "האמת היא", אמר הגורם הבכיר, "שבהיעדר משקל אמיתי לרשות הפלסטיני, אנחנו נגררים אחרי החמאס, ואחרי מה שהם רוצים".