כמעט כל "גזירה כלכלית" דורכת כאן על פרה קדושה: "חינוך", "התיישבות", "פנסיה", "עולים חדשים" וכמובן "ביטחון". ומכיוון שאין ברירה, אל תוך הרפת הקדושה הזו נכנסת גם ה"בריאות".
קשה מאוד להחליט מה חשוב כאן יותר ממה. בגדול, השאלה היא האם חינוך חשוב יותר מביטחון, סל קליטה מפנסיה, התנחלויות מיישובי פיתוח ומה בכלל יותר חשוב מבריאות. במיקודים ספציפיים צריך להחליט איזה תרופות יכללו בסל, ואיזה ישולמו מכיסו הפרטי של החולה, כמה ימי אשפוז ישולמו על-ידי קופות החולים, האם כדאי לבצע השתלות לב בבני שישים ומעלה, וכמה טיפולי הפריה תממן המדינה לאשה החפצה בכך. קוראים לזה סדרי עדיפויות.
בחיים הפרטיים של כל אחד ואחד המושג הזה לא זר. אי אפשר בלעדיו. בתחום הכלכלי, כמו בכל תחום אחר בחיים, הבחירה היא שגרה הכרחית, חלק מהותי מהחיים. נכון שאנחנו רוצים גם ג'יפ, גם פיליפינית וגם שהילדים ישתתפו בחמישה חוגים בקנטרי- קלאב הקרוב, אבל אנחנו מתפשרים על חלילית ואוטובוס, כי זה מה שאפשר.
המדינה מנסה לעשות אותו דבר, גם כשזה נוגע לנושאים הכי קשים. תרופות, אשפוז, השתלות והפריות הם נושאים כאלה. כל החלטה, כל קביעת "סדר עדיפויות", דנות מישהו לכאב וסבל או ממש לקיצור חיים. אבל אין ברירה.
ואל תוך ה"אין ברירה" האמיתי והכואב הזה, מתפרצות נשים ומתרעמות על כך שהמדינה לא מוכנה לממן להן יותר מחמישה טיפולי הפריה, מתנה את זה בכך שמדובר בילד ראשון, וגם מגבילה את גיל הטיפולים. איך המדינה מעיזה?
הכמיהה לילד מוכרת לי היטב. כמעט לפני כל הריון ביליתי חודשים רבים בטיפולים הורמונליים, וחיכיתי שנים להריון הבא. הכאבים (הפיזיים, הרגשיים והנפשיים) ידועים לי ואני לגמרי בעד שכל אחת תממש את יכולותיה ומאמציה לטובת הגשמת מאווייה. בתנאי שהיא יכולה לעמוד בכל מה שזה דורש, גם מבחינה כלכלית.
המדינה חייבת להעדיף על-פני טיפולי ההפריה (למי שכבר יש לה ילדים, או מבוגרת מדי להורות ביולוגית) את מי שזקוק לטיפולים כימותרפיים, השתלות כבד, הקרנות, דיאליזות, ניתוחי לב, סיעוד וכיוב' טיפולים להצלת חיים.
הלוואי שהיה אפשר לתת לכולם הכל, בלי שום הגבלה. אך משום שאי אפשר, חייבות הנשים האלה להבין שכשם שיש לבחור, לצורך טיפול רפואי יקר במיוחד, בין חולה שהוא בן שמונה לבין חולה בן שמונים, כך הכרח לבחור בין מי שעוד לא נולד למי שכבר חי וזקוק למשאבים הכלכליים של מערכת בריאות.
ולסיום, כדאי וחשוב לדעת: ההריון והלידה לא הופכים אף אשה לאמא יותר טובה. אם אתן חפצות במהות האמהית, פנו לסניף הקרוב של השירות למען הילד והירשמו לאימוץ.
יעל משאלי, אמא לשבעה, מהם שניים מאומצים