לאוטמן: בכוח ובחקיקה לא נגיע לשום מקום

בתגובה ליוזמת האוצר להגביל את זכות השביתה אומר התעשיין דב לאוטמן: "החוק יגרום יותר נזק מתועלת". עפרה שטראוס: "פגיעה בזכויות יסוד תיתן לממשלה סמכות מוחלטת ואני לא יכולה ולא רוצה לתאר לי את החיים אחרי חקיקה כזאת". דן פרופר וסטף ורטהיימר, לעומת זאת, תומכים בחקיקה: "צריך לעשות פעם אחת ולתמיד חוק נגד שביתות במגזר הציבורי"; ואילו נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: "ההצעה רכה מדי"

"במדינת ישראל של היום אי אפשר לפגוע בחוקי יסוד, והזכות לשבות היא זכות המעוגנת בחוקי היסוד. פגיעה בזכויות אלה תיתן לממשלה סמכות מוחלטת, טוטליטרית, ואני לא יכולה ולא רוצה לתאר לי את החיים אחרי חקיקה כזאת". כך אמרה הבוקר ל-ynet  עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס-עלית, בעקבות יוזמת האוצר לחוקק חוק שיגביל באופן משמעותי את זכות השביתה של העובדים.

 

שטראוס, המעסיקה בשטראוס-עלית מאות עובדים שהם חברי הסתדרות,  מוסיפה: "אני חושבת שחוק כזה לא יחזיק מים. חקיקה היא דבר טוטאלי. היא לא מאפשרת לטפל בכל מקרה לגופו. אני מסכימה עם הממשלה שהמצב הנוכחי הוא מצב של אנרכיה, מצב בלתי אפשרי. לכן, צריך לטפל בגופים האלה, ואני לא ממש יודעת איך. הם גורמים לנזק עצום, גם לחברה שלי וגם למשק, אבל חקיקה טוטליטרית היא לא הדרך לטפל בזה. הבעיה האמיתית היא הנתק הנורא בין השובתים לממשלה, ואת הנתק הזה צריך לשבור. עובדה שבמגזר הפרטי המאורגן, כולל החברה שלי, זה לא קורה".

   

לאוטמן: בצעדים כוחניים לא משיגים את המטרה

 

דוב לאוטמן, יו"ר דלתא גליל, מפעל המעסיק מאות עובדים מאורגנים וחברי הסתדרות, אמר בתגובה: "אני נגד החוק הזה. בהסכמה אפשר להגיע רחוק, בהידברות אפשר להגיע רחוק, אבל בכוח ובחקיקה אי אפשר להגיע לשום מקום. היישום של החקיקה הזאת, גם אם היא תעבור, יהיה מאוד קשה, ובשורה התחתונה היא תגרום יותר נזק מתועלת.

 

"במשבר של 1985 נעשתה תוכנית כלכלית אמיצה מאוד, שהושגה תוך הידברות והסכמה של ההסתדרות. פרס ישב אז עם ראשי ההסתדרות ימים ולילות עד שהם הגיעו למשהו, וההסתדרות ויתרה בסוף הרבה יותר ממה שמצפים ממנה לוותר כעת, בגלל שהממשלה טרחה לדבר אתה. צריכים להיות ויתורים, משני הצדדים. להסתדרות יש אחריות לאומית ולכן אני סומך עליה, שאם ידברו אתה היא תתפשר. הרי מדובר בבעיה של כולנו, לא רק של הממשלה או רק של העובדים או רק של התעשיינים. כולנו צריכים לצאת מהמשבר הזה ולהגיע לרווחה, ולא לקום בבוקר ולקרוא שחצי כיתה בקריית שמונה לא יכולה לצאת לטיול שנתי. אני לא רואה איך צעדים כוחניים מביאים את המטרה הזאת, ולכן אני מתנגד להם בחריפות".

 

פרופר: צריך להגביל את חופש השביתה במוקדי כוח

 

דן פרופר, מנכ"ל אוסם, המעסיקה מאות עובדים מאורגנים: "אני מסכים עם עיקרי ההחלטה. אני חושב שצריך למצוא את האיזון בין יכולתה של קבוצה קטנה של עובדים להפריע לנהל את המדינה ובין חופש ההתארגנות. אני חושב שצריך להגביל את חופש השביתה בצמתים חשובים, מוקדי כוח כמו רשות שדות התעופה, מקורות או בזק. אלה מקומות שנוצרו לטובת הציבור, ולא כדי לתת לעובדים לעשות בהם שימוש להגדלת הכנסת"

 

לדבריו, העובדה ששכר העובדים במקומות כאלה כל-כך גבוה היא הראייה לכך שהצמתים האלה נוצלו למימוש אינטרסים פרטיים. "אני תומך בתקופת צינון ארוכה לקראת שביתה, יחד עם הצורך בהצבעה חשאית של העובדים ואמצעים נוספים שיאפשרו לממשלה לעקוף את הכוח המיותר או המוגזם שניתן לאותן קבוצות עובדים. הייתי מגביל את השביתה גם בצמתים אחרים, כמו הביטוח הלאומי, או רשות הדואר, או משרדי הממשלה, מקומות שבהם לעובדים אין כוח לשתק את המדינה, אלא כוח להערים קשיים על התושב. הייתי מציב גם שם מחסומים, אבל מחסומים פחות גדולים. במשק הפרטי, לעומת זאת, לא הייתי דורש להאריך את תקופת הצינון, אבל הייתי דורש הצבעה חשאית".

 

ורטהיימר: לא יתכן שמונופול בכלל ישבות

 

סטף ורטהיימר, בעלי מפעלי הפלדה ישקר ולהבי ישקר המעסיק אלפי עובדים בלתי מאורגנים, אומר בתגובה: "לא ייתכן שמונופול ממשלתי ישבות, ושמונופול בכלל ישבות. צריך לעשות פעם אחת ולתמיד חוק נגד שביתות במגזר הציבורי. כמו שבצבא לא שובתים, ובמשטרה לא שובתים, כך גם לא ייתכן שיסגרו לי את שדה התעופה ואני לא יוכל לצאת מהארץ"

 

לדברי ורטהיימר, יש שירותים חיוניים שמסוכן להשבית אותם. "אם לא לאסור, בוודאי שצריך להגביל את זכות השביתה. לא צריך להגביל את השביתה בחברה פרטית, למעט אותן חברות פרטיות שגם הן מונופול". לדבריו, "עושים פה סלט מכל מיני דברים שאין ביניהם קשר. מדברים על חופש השביתה, אבל מה זה 'חופש'? החופש של האזרח לנהל את חייו אינו חופש?"

 

צביקה ימיני: אין להטיל על הציבור גזרות שאינו יכול לעמוד בהן

 

צביקה ימיני, בעל מפעלי הפלסטיק צאאג ומבכירי התאחדות התעשיינים, לעומת זאת, מתנגד להצעת החוק. "מדובר בהצעת חוק לא הגיונית, והנסיון מראה, שחוקים לא הגיוניים אינם עומדים במבחן המציאות. לצערינו, מערכת האכיפה בארץ בקושי אוכפת גם את החוקים ההגיוניים. אם נשתמש בכוחניות יתר נגד העובדים, נצפה לכוחניות יתר מצדם. השביתות באמת פוגעות ומזיקות, ובעיקר מזיקות לעובדים עצמם, המאבדים את מקומות עבודתם בגלל הנזק למשק. אבל הפיתרון לשביתות אינו כוח, אלא היגיון והידברות".  

 

עודד טירה:  במקרים קיצוניים מותר להגביל שביתה

 

נשיא התאחדות התעשיינים, עודד טירה, ובעלי מפעל "פניציה" המעסיק מאות עובדים מאורגנים, אינו מתייצב בחזית המתנגדים להצעת החוק או התומכים בה. "בכל מקרה של שינויים מבניים במשק, כפי שאנו עוברים כיום, אני מעדיף הידברות על פני צעדים לוחמיים משני הצדדים, הממשלה או ההסתדרות, אומר טירה, "אבל אני מבין, ששני הצדדים נדרשים להפגנת כוח כדי להזיז תהליכים. ברגע שצד מסויים מפעיל כוח, צריך לבדוק, מה גורם לנזק בלתי הפיך ומה לא. במקרים שבהם עשוי להיגרם נזק חמור ובלתי הפיך, אין לאפשר אותו. לכן אני בעד להקשות על שביתות, אבל רק במקרים נדירים".

 

אוריאל לין: הצעה רכה מדי

 

מסתבר שיש גם מי שקיצוני מנתניהו: נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין. "הצעת החוק היא בכיוון הנכון, אך היא מרוככת מדי", אומר לין. "כצעד ראשון יש לאסור לגמרי שביתות בנמלים ובבתי החולים. הגיע הזמן להגן על הדמוקרטיה ועל הציבור הרחב בפני קומץ עובדים השולטים במוקדי הכוח במגזר הציבורי. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית תהיה נתונה לפרשנויות רבות ותגביר את ההידיינות בערכאות השיפוטיות. עם זאת, אני מקווה שהאוצר יקדם את הצעת החוק ולא יושפע מהביקורת המושמעת בהסתדרות הכללית ומספסלי האופוזיציה. זכות השביתה איננה זכות בלתי מוגבלת. הגיע הזמן שהוועדים וההסתדרות יבינו שהם לא יכולים לשבות מתי שהם רוצים, איפה שהם רוצים ומכל סיבה הנראית להם מוצדקת. השביתה הפראית אתמול בנתב"ג רק מוכיחה עד כמה האצבע של ההסתדרות קלה על ההדק. זכויות יסוד כמו הזכות לצאת ולהיכנס באופן חופשי מהמדינה ואליה וזכות הקניין, הן זכויות המצויות במעמד משפטי גבוה יותר מזכות השביתה, שכן הן מעוגנות במפורש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

 

לין, ששימש בעבר כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת, הגיש לאחרונה לממשלה מספר הצעות חוק שנועדו לקדם את האיזון הראוי בין זכות השביתה לבין האינטרס הציבורי וזכויות יסוד אחרות. בין הצעות שהועברו: חקיקה האוסרת באופן מוחלט על השבתת נמלי האוויר והים; חקיקת קבע המסדירה הוצאת צווי ריתוק בשירותים החיוניים; חקיקת חוק בוררות חובה בשירותים החיוניים וחקיקה המונעת מיו"ר ארגון עובדים לכהן במקביל כחבר כנסת.

 

הנשיא קצב: להגביל את החקיקה רק למקרים קיצוניים

 

נשיא המדינה, משה קצב, אמר בראיון לגלי צה"ל כי עדיף שבכל נושא יחסי העבודה תחול מעט התערבות חקיקתית, וכי על החקיקה בתחום השביתות להתמקד רק בנושאים שנוגעים לחיי אדם. "המחוקק צריך לצמצם את ההתערבות שלו רק באותם מקרים יוצאים מן הכלל בכל הנוגע לשירותים מאד חיוניים. מעבר לכך צריך להיות מאד שקול וזהיר כי זה הנשק היחיד שבידי העובדים. אני גאה לציין שבמשך 4 שנים בהן כיהנתי כשר התחבורה, היקף השביתות בנמלים ברכבות בתחבורה הציבורית בתעופה היה הנמוך ביותר בתולדות המדינה".

 

פינס: נתניהו מכיר רק פתרונות כוחניים

 

ח"כ חיים אורון, חבר בוועדת הכספים של הכנסת, אמר בתגובה להצעת החוק של האוצר: "היום נפלה עוד מסכה מפניו של משרד האוצר. שר האוצר אינו מסוגל להתמודד עם הבעיות במשק ולדבר עם העובדים, ועל כן הוא מפעיל חוק שמשמעו ביטול זכות השביתה.

"הצעת חוק זו היא מעבר למאבק הלגיטימי בין ארגון עובדים לבין האוצר ופוגעת בזכויות היסוד של העובדים. רק ממשלת לפיד נתניהו יכולה להעלות על סדר היום רעיון כה מעוות שייצור מהומה במערכת יחסי העבודה במדינה".

 

ח"כ אופיר פינס אומר בתגובה כי יש לגנוז את הצעת החוק וכי "נתניהו מכיר רק פתרונות כוחניים ואינו מנסה לפתור את הבעיות דרך הסכמים והסדרים כנהוג. הממשלה מנסה לרחוץ בניקיון כפיה, אולם למעשה היא האחראית לשביתות במשק ולמצב הכלכלי".

 

ח"כ אבשלום וילן ממרצ אמר בתגובה:  "הצעת החוק בניסוחה הדרקוני הנוכחי היא אנטי דמוקרטית בעליל, ובסופה תביא את נתניהו למשפט בבית הדין הבינלאומי לעבודה בהאג בשל היותה מנוגדת לכל האמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן".

 

יו"ר סיעת האיחוד הלאומי, ח"כ יורי שטרן, מברך על הצעת החוק של האוצר ואומר כי "סיעת האיחוד הלאומי מקדמת הצעת חוק המגבילה שביתות במגזר הציבורי". לדבריו, "מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את הפורענות ההסתדרותית שפוגעת באזרח הפשוט".

 

 יו"ר סיעת הליכוד בהסתדרות:  נתניהו מאמץ את שיטות מפא"י

 

מ"מ יו"ר ההסתדרות ויו"ר סיעת הליכוד בהסתדרות, יעקב שמאי, אמר בתגובה: "נתניהו מבטיח לנו אמריקה, אבל למעשה הופך אותנו לרוסיה – מדינה שאין בה לאזרחים כל הגנה מפני גזרות הפוגעות בהם. כאיש ליכוד, שנלחם כל חייו נגד השיטות של מפא"י בשנות ה-50, אני נדהם לגלות שנתניהו מאמץ את השיטות הגרועות ביותר של מפא"י - סתימת פיות והשתקה של כל מי שמבקר את השלטון".

 

"מאחורי יוזמה זו עומד הניסיון של נתניהו לדכא את המאבק נגד חיסול הפנסיה במדינת ישראל, אבל אין לנו כוונה לוותר בעניין הזה. העובדה ששר האוצר, בניגוד לשרי אוצר אחרים, אינו מצליח להידבר עם העובדים ולפעול עמם ביחד, אלא הופך אותם לאויבים ופותח נגדם מלחמה, היא כישלון שלו כשר אוצר. האחריות לגל השביתו במשק מוטלת רק על נתניהו, שכן הוא ששבר את הכלים במשק ואילץ את העובדים לשבות, כדי להגן על הפנסיה".