מנהיגי אירופה גינו היום (ו') בחריפות את ההתקפות האנטישמיות האחרונות והביעו דאגה מהתגברות ההתקפות על רקע דתי. ההצהרה פורסמה בפסגה המיוחדת שנפתחה בבריסל, במהלכה ידונו מנהיגי אירופה באישור החוקה האירופית.
זוהי ההצהרה הראשונה המשותפת של המנהיגים באיחוד נגד האנטישמיות. חלק ממשתפי הפסגה אמרו כי הם נדהמו מתוצאות סקר האיחוד שהציב את ישראל במקום הראשון במדינות שמהוות סכנה לעולם.
מוקדם יותר החליטו המנהיגים על הקמת מטה צבאי שיאפשר להם לנהל מבצעים צבאיים, גם ללא תיאום עם נאט"ו. כך דיווח גורם דיפלומטי. התוכנית להקמת המטה הוצגה על ידי בריטניה, צרפת וגרמניה, ונועדה לפתור מחלוקת בנושא עם ארה"ב, שהזהירה מפני פגיעה במעמד נאט"ו.
לפי ההסכם, אירופה תציב נציגי קישור במטות נאט"ו בדרום בלגיה, כדי להפעיל משימות תוך סיוע מברית נאט"ו. אירופה גם תרחיב את סגל קציני הקישור שלה כדי לתאם פעולות צבאיות שינוהלו על ידי המפקדות של צרפת, בריטניה או גרמניה, במקרה שנאט"ו לא תהיה מעורבת.
ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני אמר כי "התוכנית היא צעד אחד קדימה, ומדגישה את חשיבות נאט"ו. זו תוכנית שידידנו האמריקנים יאהבו".
גם נאט"ו קבלה בברכה את התכנית. מזכ"ל נאט"ו, לורד רוברטסון, אמר כי "יישום התוכנית יהיה הן לטובת אירופה והן לטובת נאט"ו".
"אלה חדשות טובות לאירופה וחדשות טובות ליציבות העולם", אמר חוויאר סולאנה, הממונה על מדיניות החוץ באיחוד.
למרות ההסכמות הראשונות, מחלוקות שונות עדיין מעיבות על הדיונים, בעיקר סביב נושא שיטת הייצוג באיחוד. ספרד ופולין טוענות כי מעמדן כעת ייפגע, בניגוד להבטחות שהן קיבלו בוועידה קודמת בניס.
לפי סיכומי הוועידה בניס, הוענקו לפולין ולספרד 27 קולות לכל אחת במועצת השרים האירופית, זאת בהשוואה ל-29 קולות שניתנו לגרמניה, שאוכלוסייתה כפולה מזו של כל אחת משתי המדינות. טיוטת החוקה שתובא לאישור הוועידה הנוכחית תנסה להפחית את כוחן של השתיים.
סוגיה נוספת שבמחלוקת היא נושא הצבעת הרוב. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, צפוי להתעקש על הותרת זכות הווטו בנושאי מדיניות מרכזיים.