אין לחץ בהגנה, יש לחץ במכבי ת"א

"מכבי לא מסוגלת לשבש משחק של יריב ביום טוב. זה מה שקרה נגד סקיפר, זה מה שקרה נגד ירושלים". עפר שלח מצביע על הצורך בהגנה ומנהיגות באלופה

בשלושת ההפסדים הראשונים של מכבי תל אביב העונה (צסק"א מוסקבה, אוניקאחה מלאגה ונהריה) היריב תפס את הצהובים מנמנמים על יתרון דו-ספרתי, והזמן נגמר לפני שמכבי הספיקה להתעורר. זה סימן לתופעה מנטלית מדאיגה, שבאה לידי ביטוי בנפילה ברבע האחרון גם בחלק מהנצחונות, אבל נדמה היה שזה לא ממש קשור לכדורסל. שני ההפסדים האחרונים, לסקיפר בולוניה והפועל ירושלים, היו אחרים לגמרי: היריב הוביל כל המשחק ונראה מצויין. מכבי לא הצליחה לדגדג אותו אפילו פעם אחת.

 

פיני גרשון צריך להיות מודאג מהמכה במלחה. לא בגלל ההפסד (שאין לו שום חשיבות אמיתית), אלא בגלל צורתו. היא הזכירה לו ודאי את ההצגות שהיתה הקבוצה שלו בגליל העליון עושה נגד מכבי: הכדור זורם פנימה, החוצה ומסביב כמו במשחק אימון של הארלם גלובטרוטרס. רוב הזריקות חופשיות ואחוזי הקליעה שוברים את הסקאלה. אם זו לא היתה הקבוצה שלו, אני בטוח שפיני היה נהנה.

 

הסיבה לכך פשוטה: למכבי תל אביב של העונה אין הגנה שמסוגלת להוציא את היריב משיווי משקלו. במיטבה, ההגנה של מכבי מיועדת לכוון את המתנגד לכך שהשחקן הלא נכון יזרוק מהבלטה הלא נכונה. היא הגנה נסוגה, שמבוססת על יציאה אגרסיבית במקומות מסוימים ונסיגה באחרים, ובסופה אמורה לבוא זריקה לא טובה של היריב ממצב שנראה קורץ.

 

אבל מכבי לא לוחצת, לא גורמת איבודי כדור (מכבי פיגרה באיבודים גם במשחקי יורוליג לא מעטים אותם ניצחה) ולא מסוגלת לשבש משחק של יריב שבא ביום טוב ומשחק משחק זורם. זה מה שקרה נגד סקיפר, זה מה שקרה נגד ירושלים.

 

מדובר לא רק בסוג שמירה ובאיכויות הגנה פרטיות, אלא בהיעדרה של מנהיגות. ניקולה וויצ'יץ' הוא שחקן מופלא, מהגדולים שראינו כאן. אבל הוא לא מנהיג, אלא מוציא לפועל. כנ"ל אנתוני פארקר, כנ"ל טל בורשטיין (שאולי יכול להיות מנהיג, אבל לא בתצורה הנוכחית). נשאר כמובן שאראס, שמתחילת העונה כולנו יודעים שהכל יקום וייפול על הכימיה שלו עם מאמנו.

 

בינתיים זה לא הולך, כי עם כל הכבוד לכימיה, החור בהגנה ואיבודי הכדור מוציאים את גרשון מדעתו, וגורמים לו להתנהגויות שפעם חשב אותן למגוחכות – וראו סידרת החינוך נגד ז'אלגיריס קובנה.

 

במובן הזה, כדאי לירושלים לא לשמוח יותר מדי. כבר ביום שלישי היא תפגוש בגביע יול"ב את פרוקום סופוט הפולנית, קבוצה שלא נותנת לשחק ככה ולא מאמינה שההתקפה תפתור לה כל בעיה. אותו דבר יהיה בשבת נגד נהריה, ובהמשך הליגה. משחקן של רוב הקבוצות הישראליות, שכשרונן מועט יחסית, מתבסס על שיבוש היריב והוצאתו משיווי משקל. עד שוויל סולומון לא יראה שהוא מסוגל לגבור גם על יריבים כאלה, ירושלים תמשיך להתפלא איך היא מקרקסת את מכבי וחוטפת מאשקלון.