"צריך להביא את סרטו של גיבסון לארץ"

מנהל סינמטק תל-אביב אומר ל-ynet כי ישמח להקרין את הסרט, אם כי העלות הגבוהה של הזכויות כנראה לא תאפשר זאת. "לאף אחד אין מנדט להחליט מה מותר ומה אסור לי לראות. אני נגד סתימת פיות"

אלון גרבוז, מנהל סינמטק תל-אביב, לא אוהב שמחליטים בשבילו. כששמע שיו"ר סיעת ש"ס אלי ישי קורא לפסול להקרנה ולשידור בישראל את "הפסיון של ישו", סרטו מעורר המחלוקת של מל גיבסון, הוא מיהר להגיב ולהצהיר: "אני נגד צנזורה באשר היא וצנזורה אמנותית מעל לכל, לכן אם אף מפיץ ישראלי לא יביא אותו, או אם הסרט ייפסל, אנסה להביא אותו להקרנות בסינמטק שילוו בדיונים בנושא גבולות האנטישמיות ביצירה".

 

גרבוז יודע שעלות רכישת הזכויות להפצת הסרט בישראל, העומדת על יותר מ-150 אלף דולר, היא סכום שהסינמטק אינו יכול לעמוד בו ואומר: "זה לא שמחר נקרין את הסרט, יש סיכוי קלוש שנצליח להביא את הסרט וזה גם לא משהו שאני מתכוון לצאת מעורי עבורו, בניגוד לסרט 'ג'נין, ג'נין', שעבורו אמשיך להילחם מכיוון שהנושא חשוב לי".

 

גרבוז מוסיף כי "העיקרון הוא החשוב - אנשים מדברים על סרט שהם מעולם לא ראו, הם ניזונים משמועות ומכתבות בעיתון, בין היתר של אנשים שגם לא ראו את הסרט ומכנים אותו בכינויים שיש סבירות גבוהה שבינם לבין הדבר עצמו אין ולא כלום. זה מצחיק, מל גיבסון צריך להודות לליגה נגד השמצה, כמו שמוחמד בכרי צריך להודות לצנזורה הישראלית ולגופי הימין, שאם היו יושבים בשקט - סביר להניח שאף אחד לא היה מדבר על הסרטים שלהם".

 

לטענת גרבוז, הוא אינו עושה דברים רק מנת להכעיס, "קחו לדוגמא את הקרנת סדרת הטלוויזיה המצרית 'פרש בלי סוס', שמבוססת על הפרוטקולים של זקני ציון. הבאתי אותה להקרנות בסינמטק שמלוות בדיון לא מפני שאני מעודד או תומך בסדרה אנטישמית, אלא מפני שאני מאמין שצריך לדבר על זה, לשאול את עצמנו את השאלות כמו איפה מתחילה הסתה ואיפה נגמרת האנטישמיות. זה מעניין לראות מה יש בסדרה הזו או לחילופין בסרט של גיבסון שמעורר כאלה תגובות, אפילו ברמת הסקרנות אני רוצה לדעת הכצעקתה, למרות שאני משוכנע שלא. זכות הציבור האלמנטרית היא להחליט בשביל עצמו מה הוא רוצה לראות ומה הוא לא רוצה ואם הוא לא רוצה לראות שלא יבוא לאולם".

 

ולסיום אומר גרבוז: "בהומור ומבלי לראות את הסרט אני יכול לומר שאחרי שאני רואה מה אנחנו מעוללים לפלסטינים, לא מן הנמנע שהרגנו את ישו... סרט או כל יצירת אמנות, גם אם היא מוצגת בשבדיה, אינה יכולה לעורר אנטישמיות, אבל חומה באמצע כפר בגדה בהחלט יכולה לעשות את זה. ובנימה רצינית יותר, אלי ישי אינו יכול לדבר על איך מדינה מתוקנת צריכה להתנהג כשהוא ואנשיו גוררים אותנו אחורה לחשכת ימי הביניים".