נתניהו: עד יוני תגובש תוכנית רפורמה בשוק ההון

לדברי שר האוצר, "חייבים לייצר כמות גדולה יותר של תחרות כיוון שתחרות היא הרגולציה הטובה ביותר"; קליין: ב-20 השנה האחרונות חלו שינויים מרחיקי לכת במבנה התחרותי של שוק ההון

שר האוצר, בנימין נתניהו, הודיע היום (ג') כי עד סוף חודש יוני תגובש תוכנית לרפורמה כוללת במבנה שוק ההון. הדברים נאמרו במהלך דיון בוועדת ביקורת המדינה של הכנסת שדנה בממצאי דו"ח המבקר האחרון.

 

"כולם יודעים שאנחנו בעיצומה של רפורמה גדולה בשוק ההון, כאשר הדבר הכי חשוב בה, מבלי יוצא מן הכלל, הוא המעבר מריכוזיות לתחרות", אמר נתניהו. "המעבר הזה לא בהכרח יהיה פשוט וחלק, כפי שנאמר, השטן עלול להיות מצוי בפרטים.

 

"המצב הייחודי של שוק ההון שלנו מביא בעקבותיו באופן טבעי את הבעיות שהציג מבקר המדינה ועל כן, אנחנו חייבים לייצר כמות גדולה יותר של תחרות כיוון שתחרות היא הרגולציה הטובה ביותר. אז המשימה הראשונה היא תחרות והשנייה היא פיקוח. אנחנו נזהרים ושוקלים את הדברים, אבל חייבת להיות נקודת סיום. עד סוף יוני אנחנו מתחייבים להגיש את המסקנות הדרושות".

 

את העקרונות לרפורמה בשוק ההון מגבש צוות בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר. לדברי שר האוצר "הכיוון הוא של רפורמה מקיפה". המבקר ציין, כי על הרפורמה בשוק ההון להיות מעוגנת בחקיקה, נתניהו הביע היום תמיכה בדברי המבקר.

 

קליין:  השליטה בידי הציבור 

 

נגיד בנק ישראל, דוד קליין, אמר כי לשיטתו חלו שינויים מרחיקי לכת במבנה התחרותי של שוק ההון במהלך 20 השנים האחרונות. לדבריו, בעבר הממשלה שלטה בשוק ההון וכיום השליטה מצויה בידיהם של הציבור והמוסדות הפיננסיים.

 

קליין הסביר באלו סוגיות במבנה שוק ההון דרוש טיפול. "רישוי, מיסוי וגילוי הן שלושת השאלות המרכזיות", אמר קליין. "בשאלת הרישוי יש לקבוע בצורה ברורה למי מותר להפיץ שירותים לציבור ולמי מותר להחזיק בהם. שאלת הגילוי מתמקדת בשקיפות שיש להעניק לציבור. שוק ההון מורכב מחסכונות של אנשים לטווח ארוך ועל כן לקוחות צריכים לדעת יותר על החסכונות שלהם ובנוסף, יש להגדיל את הגמישות שעומדת בפני הלקוחות, לעבור ממסלול למסלול", אמר הנגיד.

 

בייסקי פסימי: מה שהיה הוא שיהיה

 

בניגוד לדברי קליין, הציג השופט בדימוס משה בייסקי, שעמד בראש ועדת החקירה הממלכתית לעניין שוק ההון בשנת 86', תמונה אחרת לגמרי לפיה מה שהיה הוא שיהיה.

 

"יש לי הרגשה שעולם כמנהגו נוהג", אמר בייסקי. "כשהיינו בתקופת כתיבת הדו"ח, שאלתי את עצמי ואני שואל גם היום, כיצד אנשים מקצוענים הגיעו למצב שבו במהלך עשרות שנים יש אי הקפדה על דיווח, וניצול של כספי ציבור. בתקופתי, 3.9 מיליארד דולר זה הנזק שנגרם לציבור, כאשר את מרבית הסכום הזה המדינה עדיין לא גבתה, צר לי לומר שהמסקנות של מבקר המדינה מוכיחות שאנו עומדים באותו מצב".

 

בייסקי התמקד בבעיית חוסר השקיפות לציבור, שלדעתו רק הולכת ומחמירה עם השנים. "בתקופתי, 6% מהכספים של הציבור בקופות הבנקים הושקעו במניות של הבנקים. באותה תקופה, 6% תורגמו ל-140 מיליארד שקלים. כל הסכום הזה הושקע במניות ללא שום רשות של הציבור. אני, שכל ימיי לא קניתי גרוש בבורסה, פתאום איש לא שואל אותי ומשקיע את כספי בבורסה והיום המצב אף חמור יותר, כאשר מושקעים כבר כ-20% מכספי הלקוחות בבורסה.

 

"האם מישהו שאל את הציבור אם הוא מעוניין בהשקעה הזו? הגיע הזמן שקופות הגמל וקופות הנאמנות לא יוחזקו על יד הבנקים. צריך להיות איסור מפורש בחוק שלא יאפשר לבנקים לעסוק בעניינים אלו. הבנק הוא שממנה את המנהל בקופת הגמל, והמנהל זוכר מי מינה אותו ומי יכול לבטל את המינוי שלו. אז בבוקר, אותו מנהל הוא פקיד בבנק ובצהרים הוא מנהל בקופות הגמל. הגיע הזמן שמה שהצענו לפני 18 שנה יתבצע", אמר בייסקי.

 

בן שלוש: אין בעיה של שקיפות

 

הממונה על הפיקוח באגף שוק ההון באוצר, אייל בן שלוש, טען מנגד כי במערכת שוק ההון אין כל בעיה של שקיפות, ישנה גמישות ולקוחות דווקא כן יכולים לבחור במסלולי השקעה שמתאימים לצרכים שלהם וכי עודף פיקוח רק יפגע בתחרות הטבעית.

 

"מן הראוי שהפתרון למבנה של שוק ההון ייצא משינוי המבנה עצמו כולו ולא מסקטור בודד", אמר בן שלוש. "אני לא מסכים עם הטענה שלא קיימת שקיפות בענף, אף גוף לא מעמיד מערכת מידע כה רחבה לציבור כמו שמציג ענף שוק ההון. על כן הבעיה היא אינה של שקיפות, והבעיה לא נובעת מריכוז בעלויות או מכל בעיה ספציפית זו או אחרת אלא מהמבנה כולו.

 

"שורש העניין הוא שבשוק תחרותי לא קיים פיקוח. שלא נשלה את עצמנו שעודף סמכויות לפיקוח מחליף משטר תחרותי. מבנה כזה שבו המפקח מתערב בשיקול הדעת של המנהלים, אולי מגן על העמיתים במקרים מסוימים, אך הוא גם מטיל אחריות על הפיקוח הממשלתי, מה שמסיר מהמנהלים את האחריות הבלעדית בבחירת עסקאות".

 

זיו: אין להפריד את קופות הגמל מהבנקים

 

מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, אמר בדיון כי "אנחנו מתנגדים להפרדת קופות הגמל מהבנקים. לדעתנו, מאז ועדת בייסקי, הרגולציה מקפידה מאוד ומחמירה ואנחנו מכבדים אותה. אם קופות הגמל יועברו לגורמים אחרים, כמו חברות הביטוח, הפוטנציאל לניגוד אינטרסים רק יגדל.

 

"אני מאמין שצריך להתקרב לתפיסה המקובלת בעולם, שם בנק מתנהג כסופרמרקט בו מותר לבנק לעסוק בכל התחומים ולהעניק את כל השירותים בכפוף לביקורת הראויה. מעבר לכך, אני מאמין שאין תחליף היום למערכת השירות והייעוץ של הבנקים שנמצאים בכל מקום ועל כן אין שום גורם אחר שיוכל להתפרס בארץ מבחינת התשתיות".

 

סמנ"כלית החטיבה לנכסי לקוחות בבנק דיסקונט, לינדה בן שושן, אמרה: "כל עובדי ההשקעות בבנק עובדים על חוזים. כולם חיצוניים וחלה עליהם חובת נאמנות מאוד גדולה, כאשר טובת הלקוח תמיד עומדת לנגד עיניהם. בדו"ח מבקר המדינה כתוב שיש ניגודי עניינים מבניים באגף שוק ההון, אך לא כתוב שיש שימוש לרעה באותו ניגוד עניינים".

 

יש לציין, כי גם העובדים החיצוניים בבנקים מקבלים משכורת מהנהלת הבנק עצמו.