הרעיון דווקא נשמע מבטיח. מלון "הרודס" באילת מארח, ערוץ החיים הטובים מצלם, והאורחים זוכים לארוחה מהחלומות. "שולחן קיץ ישראלי", כפי שמכונה האירוע, הוא המשכה של "מסורת", כהגדרת המארחים, שתחילתה לפני שנה וחצי ב"שולחן חורף". "מסורת" בהליך מקוצר, כיאה למדינה שבה הרגע הוא החיים עצמם. בכל מקרה, מתברר שכשאוספים שישה שפים מתנובת ארצנו, ומוסיפים לתבשיל שף צרפתי, רב כוכבי מישלן, התוצאה היא חאפלה. טעימה, אבל חאפלה. חתונה מנצנצת ברחוב המסגר, מינוס החתן והכלה, מינוס הרבע עוף, פלוס מזון לעילא ולעילא.
למלון, אין ספק, היו כוונות מצויינות. במחיר של כ-1,300 שקל ללילה (מינימום שני לילות) לזוג, הוצעו לאורחים גם "ערב קולינרי מסעיר" וסדנאות בישול. חובבי המטבח זכו ללוש בצד אצבעותיו של איש הלחם, ארז קומרובסקי, ולחתוך בצל תחת עיניו הדומעות של השף שלום קדוש. ארמון "הרודס". מה עוד אפשר להגיד על המלון זה, שייחצן את עצמו נואשות כשנולד, כמלון הכי מפואר במזרח-התיכון, או משהו כזה. עם כל הצריחים האלה, והקשתות והספא הויטלי. מה נותר מכל זה? בחורות בתחפושת מלכת אסתר שמתרוצצות בלובי, חדרים מאוד לא מלכותיים ושטיחים מוכתמים. אומרים שהספא מצויין. לא ניסיתי.
האירוע היוקרתי נערך באולם לא גדול, עם פיתוחים בתקרה, שטיח פרסי מקיר לקיר, שולחנות עגולים גדולים, מפות לבנות, סכו"ם כסף חתום כדין, וכסאות, נו איך להגיד את זה בלי להעליב, עם ריפוד ששלט בשנות ה-80 ברחוב הרצל. אבל על הכל יפצה האוכל.
במטבח עמלו שבעת השפים על המנות הנבחרות שלהם. הרבה מדים לבנים, הרבה מתח באוויר, הרבה תבניות אפייה, אחד ארז קומרובסקי בשחור ואחד ומיוחד ניר צוק בחולצה כתומה עם עיגולים לבנים - גם שיא האופנה וגם הבנה עמוקה במצלמות הטלוויזיה של "החיים הטובים", שהנציחו כל פירור בצק. את התוצאה, ערוכה היטב ונוצצת כנדרש, אין לי ספק, תוכלו לראות מחר ב-9 וחצי בערב בערוץ "החיים הטובים" בכבלים ובלוויין. מגישה: עינת ארליך.
ליד המטבח, באולם גדול, על שולחן ארוך, כבר נערמו צלחות המנה הראשונה - חציל חרוך באש פתוחה בליווי רסק עגבניות טריות, טחינה לימונית גליין סילאן ובצל ירוק - פרי דמיונו היצירתי של ירון קסטנבאום מ"פוד ארט". כשהמלצרים יצאו בטור עם החציל של
קסטנבאום, מחא הקהל כפיים. באיזה אי סדר מופתי (בישראל כמו בישראל) החלה חלוקת הצלחות. המנה מפתיעה. פשוטה, אבל טעימה להפליא, ובליווי יין הגוורצטרמינר של יקבי "רמת הגולן", היא לטעמי המנה המנצחת.
למנה שנייה הכין איציק מזרחי מארמון "הרודס" סלט שקדי עגל בשילוב פרחי אספרגוס וארטישוק, ברוטב יין אדום ושמן צ'ילי. לא אוכלת אנטומיה, ומכיוון שלא נשלחתי כמבקרת אוכל, נתתי לעצמי פטור והתרכזתי בשילוב של אספרגוס וארשיטוק. איך אפשר ליפול?
דווקא "הרודס" יכולים. לא, לא האוכל. זה היה הרגע בו החלו לעלות על הבמה "כוכבים נולדים" תוצרת אילת. רק פוצחים פה בשיר, והרפלקס הישראלי תובע לעלות על השולחנות. אלא שכאן, מטעמי מטעמים, במקום לטפס, החלה לנוע רכבת שולחנות. תוך כמה דקות הפכה מסעדת הגורמה לתחנה מרכזית.
בינתיים, גם המנה שלישית, של יורם ניצן מ"מול ים", ניצחה בזכות התוספת. הפילה לוקוס היה קצת יבש, אבל הפירה הגס של אפונת גינה בוינגרט תפוזים עם פלפלים קלויים ואספרגוס היה כל כך טעים, שדחפתי מזלג לצלחת השכנה. חומות ההגנה נפלו. הפכתי לאחת מהעם.
כשהגענו לגולת הכותרת של הערב, כבר הייתי עמוסה בשרדונה הנפלא של "ירדן" ומסוחררת מעט. היה זה פילה טלה במוס תרד ובשר כבש על ציר טלה, פרי ידיו הצרפתיות של מארק הברלין, האוחז בשלושה כוכבי מישלן. אכן, מעדן מטרף, נימוח בפה (כן, גם אני קוראת נלהבת של ביקורות מסעדות), והוכחה לכך שגם במסעדה כשרה, כשהשמנת הצמחית מחליפה את המקורית, אפשר לעשות קסמים. את המנה הכמעט אחרונה תפרה מיקה שרון. טארט מרנג עם סורבה קוקוס ופירות טרופיים במרינדת פסיפלורה. נו, מה אפשר להגיד על כל כך הרבה קלוריות בצלחת אחת? רק, אולי, שאלמנט או שניים פחות לא היו גורעים. מצד שני, המנה הזו הוגשה בליווי ההייטס וויין של "ירדן". יין הקרח (שהוסב בישראל ליין גבהים, ובצדק, כי שיטת ההכנה אחרת) הוא הדובדבן של יינות הקינוח. ולמרות החסך המקומי בקור מקפיא, המאפיין את ארצות המוצא של היין (קנדה וגרמניה), המתוק-מתוק הזה היה פשוט נפלא.
לפני הפיזור נחת על השולחן מרק שוקולד וקברנה על סלט תבלינים, יצירתו המוזרה קמעה של ניר צוק. צוק ידוע בנסיונות שהוא עושה עם אוכל. את זה הוא ייאלץ למחוק מהרזומה. אבל מאז שאכלתי אצלו ב"קורדיליה" ארוחת טעימות מבריקה, אני מוכנה לסלוח לו על הכל. גם על שוקולד עם זרעי כוסברה.