"האוטובוס התהפך על הצד. קיבלתי מכה, ואז חייל שהגיע למקום, שבר את הזכוכית ומשך אותנו החוצה. התחלנו לבכות, אבל ניסיתי לעזור לילדים אחרים" - כך סיפר בצהריים (יום ד') ל-ynet דור גרבי בן 12 מבארותיים, ששחזר את רגעי האימה באוטובוס שהתהפך.
עשרות הורים מודאגים הגיעו אתמול בצהריים (יום ד') לבתי החולים בחיפוש אחר ילדיהם שנפגעו בתאונה הקשה בשרון, שבה נהרגו שלושה ילדים, ונפצעו כ-54. ההרוגים הם תלמידים תושבי מושב בארותיים: האחיות לוטם (10) ודקל (7) רוזנפלד והילד אביב כץ (12).
לבית הספר האזורי "בית יצחק" הוזעקו המורות, מנהלות מבתי הספר באזור ונציגי משרד החינוך, שהתארגנו לביקור התלמידים בבתי החולים.
54 פצועים פונו לבתי החולים לניאדו בנתניה, בילינסון ושניידר בפתח תקווה, שיבא בתל השומר, מאיר בכפר סבא והלל יפה בחדרה, בהם חמישה פצועים בינוני-קשה. נהג האוטובוס נפצע קל והחייל שנסע בג'יפ הצבאי נפצע בינוני. 16 מהפצועים פונו לבית החולים לניאדו בנתניה, 19 לבית החולים מאיר בכפר סבא, 11 לבית החולים הלל יפה בחדרה, שלושה לבילינסון, שניים לשניידר ושלושה לבית החולים שיבא.

דור גרבי ואמו נירה (צילום: אבי כהן)
אחד הפצועים, דור גרבי, פונה לבית החולים שניידר, לאחר שנפגע בצוואר וספג חבלות בגופו, "נסענו באזור כפר יונה. האוטובוס נסע בכיף. אני ישבתי בחלק האחורי של כל הווים (כיתות ו') של הילדים הגדולים. בשלב מסוים היתה קפיצה גדולה, האוטובוס התהפך על הצד. קיבלתי מכה, ואז חייל שהגיע למקום, שבר את הזכוכית ומשך אותנו החוצה. התחלנו לבכות, אבל ניסיתי לעזור לילדים אחרים. כולם צעקו. אני זוכר שראיתי חולצה מתחת לאוטובוס. לאחר שיצאנו מהאוטובוס, החייל מצא לי את הפלאפון וצלצלתי ישר לאמא שלי שהגיעה למקום".
עבור דור היה זה היום האחרון ללימודים בבית יצחק ובשנה הבאה הוא עובר לחטיבה בכפר רופין.
כאשר נשאל האם הוא מפחד מנסיעות באוטובוס, השיב שהוא מעדיף לנסוע עם אמא, ומקווה שיספיק גם לבלות בחופש הגדול.
אמא של דור , נירה, סיפרה: "קיבלתי טלפון מדור והוא סיפר לי שהיתה לו תאונה. לקחתי את הילדה ורצתי לצומת כפר יונה. זה ליד הבית. רצתי לחפש את הילד. ראיתי שהושיבו את כל הילדים על המדרכה ואז אמבולנסים החלו לפנות אותם. דור עצמו אמר לי 'אמא אל תדאגי. הכל בסדר'. ואני אמרתי ברוך השם שזה נגמר כך מבחינתו".
פצועה נוספת שהגיעה לבית החולים היא ליאורה בוקרה, בת 9 וחצי, ממושב בארותיים. היא נפצעה בגב וספגה מכה חזקה באף. דודה של בוקרה, רמי שדה, סיפר ל-ynet: "שמענו ברדיו על התאונה ואז צלצלה אלינו השכנה ועדכנה אותנו שפינו אותה לבית החולים בילינסון. היא ישבה בספסל החמישי כאשר היתה התאונה. הגיעה השכנה שלהם למקום התאונה ומצאה אותה בתוך האוטובוס, והוציאה אותה בידיים, ואז יצרה עמנו קשר והגענו לבית החולים".
"חשבתי שהלכה לי הילדה"
רונית קליין, בת 34, אמא של עינב בת השבע ממושב בארותיים, שנפצעה באורח בינוני בתאונת הדרכים, ומאושפזת בבית החולים מאיר בכפר סבא, סיפרה בדמעות ל-ynet: "לא שמעתי ממנה הרבה. היא לא כל-כך מדברת, ומצבה מוגדר בינוני. יש לה שפשוף בצד, חבלות חיצוניות שטחיות, ושריטות. נראה לי שהיא בטראומה. כשנודע לנו שיש תאונה רצנו לשם. ראינו את ההמולה והאמבולנסים שמפנים אותם".
"שמענו שיש שלושה הרוגים, ונסענו בהתחלה ללניאדו, אבל לא מצאו אותה שם. התקשרתי לקו המידע של בית החולים מאיר ולקו של הלל יפה ולא ענו שם. חשבתי שהלכה לי הילדה. הייתה אי ודאות מאוד גדולה והייתה היסטריה נוראית. חשבתי שהקטנה שלי בין ההרוגים", היא מוחה את דמעותיה. "עינב בשוק ואינה מדברת. היא מאוד בלחץ מהרופאים. כרגע מנקים אותה מכל הדם שלה, וכנראה שיצטרכו לתפור אותה ולאשפז אותה אחר כך. יש לה פנים כאלה יפות, היא ילדה כל-כך יפה".
בבית החולים הלל יפה בחדרה, ליד חדר הניתוח, ישבה, חרדה, ורד בנדלר מהמושב עולש. שני ילדיה, אלעד וארבל, בני שמונה ועשר, מאושפזים בשני בתי חולים - הלל יפה ושניידר. בעלה המשיך עם הבן השני למרכז שניידר לרפואת ילדים, לאחר שמצבו התדרדר.
בנדלר פנתה לעיתונאים, וביקשה להודות לפרמדיק דורון וקסלר: "הוא מצא זמן להתקשר אלי, עוד בזמן פינוי הפצועים מזירת התאונה, כדי לומר לי שבני נפצע והוא מביא אותו להלל יפה. הוא חסך לי זמן יקר של חיפושים והתרוצצויות, ועל כך אני מודה לו".

זה מה שנשאר (צילום: זק"א)
גל מכיתה ד' ניצל בנס
מנהלת בית הספר האזורי "בית יצחק", ויויאן גרבר, מנהלת זו השנה הראשונה את בית הספר, שתלמידיו נפגעו בתאונה. צוותים של מחנכות בית הספר, יועצות חינוכיות ופסיכולוגים הגיעו לבית הספר על-מנת לתת מענה לתלמידים והורים שנקלעו לחרדה בעקבות התאונה. "בית הספר יהיה פתוח עד סוף השבוע, כדי שתלמידים והורים יוכלו לבוא ולדבר על אירועי התאונה. אני מרגישה היום עצב רב על המקריות שיש בחיים, שהופכת מצב של יופי וטוב למצב של סבל וקושי. אני מאמינה שהקהילה והילדים והצוות החינוכי יצליחו להתגבר על האסון".
רפי גולני, אביו של גל, הלומד בכיתה ד' בבית הספר, סיפר: "החיים של בני ניצלו בנס". בסיום הלימודים עלה גל לאוטובוס בדרכו לביתו במושב עולש. גל היה אמור לעבור בדיקה רפואית. לבית הספר הגיע בן משפחה לאסוף אותו לבדיקה, אך גל התעקש שלא לרדת מהאוטובוס ולנסוע עם חבריו למושב. רק לאחר שכנועים רבים, הוא הסכים לרדת מהאוטובוס. "החיים שלו ניצלו בנס. כששמעתי על התאונה לא הפסקתי לבכות. ממש התמוטטתי. גל היה מיודד עם הנהג, ותמיד ישב בכיסא שלידו. האוטובוס התהפך בדיוק על הצד שבו גל נהג לשבת. אם הוא היה באוטובוס הוא היה נפצע או נהרג".
גל עצמו אומר: "זה נורא, מה שקרה. כמעט כל הכיתה שלי היתה באוטובוס. עצוב שילדים נהרגו ונפצעו. שני חברים טובים שלי מאושפזים בבית החולים. אם אני הייתי באוטובוס גם אני יכולתי להיפגע".