בעקבות התופת בשוק: רפאל יגודייב, בן 19 מקריית עקרון ואמו, רוזה בת 47, נפצעו קשה בפיגוע בשוק הכרמל בתל-אביב. לאחר שהובאה האם לבית החולים "איכילוב", היא הוגדרה כאלמונית. "לא היה לנו קצה חוט באשר לזהותה", סיפרה ל-ynet עובדת סוציאלית בבית החולים. אמש (יום ב') זוהתה האם בזכות צרור מפתחות של המכונית. הזיהוי לווה בפרץ בכי של המשפחה.
רפאל, תלמיד י"ג, סובל מפגיעות בטן, חזה ואגן. אימו, רוזה, שעובדת במטבח ב"קפלן", סובלת מפגיעות ראש, בטן וגפיים. שניהם עברו ניתוחים מורכבים על-ידי צוותים רב-תחומיים של בית החולים. ליד מיטותיהם יושבים אב המשפחה והאח הגדול, ומתפללים לשלומם. לפי שעה מוגדר מצבם קשה, והם מורדמים ומונשמים.
ריקי קידר, עובדת סוציאלית ואחראית על חדר האלמונים במרכז המידע של המרכז הרפואי "סוראסקי", גוללה בשיחה עםynet את הדרמה שהתחוללה בבית החולים: "את שלושת האלמונים הראשונים, בהם את בתה של רימלדה ג'מיילס זיהינו במתכונת הרגילה שבה אנחנו מזהים - משפחות נכנסות למרכז המידע, ואנחנו מסייעים להם לאתר את קרוביהם. אבל גם בצהריים, שעות לאחר הפיגוע, עדיין נותרנו עם אישה אלמונית אחת, שלא היה לנו עליה שום מידע, ולא היה לנו קצה חוט באשר לזהותה".
"זה מאוד קשה ללוות אישה שאין עליה אף מידע", ממשיכה קידר, "ולא היתה דרך לוודא עליה פרטים או למצוא את משפחתה. מה שקרה הוא שהשוטר שהיה איתנו, טען שהמפתחות של רכב ההונדה היו בידיים של האמא כשהוא מצא אותה, בהכרה מעורפלת, והיא התעקשה והייתה מספיק עירנית כדי לא לתת לו את המפתחות ולהבין שזה דבר חשוב. כמעט כל מי שהתקשר אלינו והתעניין באשה - שאלנו מיד אם יש למשפחה מכונית הונדה. ברגע שאמרו לנו שאין הונדה - ידענו שזאת לא המשפחה.
"יצרנו קשר עם אבו כביר ועם כל בתי החולים האחרים, ושאלנו אם מחפשים שם אשה בין גיל 40 ל-50", היא מספרת. "אבל התשובה הייתה שלילית. בסוף, ברגע של תושייה, התקשרנו לטלפון של משפחתו של רפאל יגודייב, בן 19 שנפצע קשה בפיגוע, ושאלנו אותם מי עוד היה עם האח בפיגוע. הם אמרו לנו שאמא היתה איתו, ומייד שאלנו 'האם הם הגיעו עם רכב?'. 'כן', הם ענו לנו, 'עם הונדה'. 'אתם יודעים מה עם אמא?', שאלנו אותם. 'כן', הם אמרו, 'ראינו בטלוויזיה שמעמיסים את אמא על אמבולנס'".
התרגשות עצומה ובכי גדול
אמש הגיעו האח הגדול, שבד יגודייב, ואביו מקריית עקרון לבית החולים. "הם באו כדי לפגוש את האח, אבל לא כל כך קישרו את זה לאמא", סיפרה העובדת הסוציאלית. "זו משפחה שעלתה מרוסיה, שלא ידעה להתקשר למרכזי מידע. דרך 'קפלן' כיוונו אותם להגיע אלינו, וכאשר הם הגיעו, עלינו איתם לטיפול נמרץ כירורגי, שם נמצא האח, רפאל יגודייב. האבא לא רצה להיכנס, וכאשר שהינו שם עם אחיו, זיהה האבא את מפתחות ההונדה".
"לאחר הזיהוי הסופי, ירדנו איתם לטיפול נמרץ כללי, ושם זיהו את האם. היתה התרגשות עצומה ובכי גדול של שניהם. מסרנו להם את כל המידע הרפואי, והשארנו אותם בחדר המשפחות של המחלקה לטיפול נמרץ כללי. אנחנו, כמובן, נמשיך ללוות אותם ולסייע להם בכל מה שיידרש".
האח, שבד יגודייב, מספר: "שמענו על הפיגוע ואז פתחנו טלוויזיה ושם ראינו את אמא, מפונה מהמקום. ידענו שאמא בתל אביב עם אחי הקטן, שהיא הלכה לעשות סידורים. היא עובדת במטבח של בית החולים 'קפלן', ואחרי שראינו אותה בטלוויזיה התקשרנו לקפלן ושם עזרו לנו להבין מה בדיוק צריך לעשות. כשנסענו לאיכילוב ידענו שאח שלי שם - אבל לא ידענו מה בדיוק קורה עם אמא ולאיפה היא פונתה".
יגודייב מתקשה למצוא מילים לתאר את מה שעבר על המשפחה בשעות הקשות שלאחר הפיגוע: "הם שניהם בסדר כרגע", הוא אומר. "לאט לאט הם מתחילים לצאת מהמצב הקריטי. אני מקווה שיהיה טוב".