ברירה טבעית וכלכלה חופשית

האומנם רק עיון תיאורטי בתצפיותיו והשפעת עבודתו של הכומר-הכלכלן מלתוס הם שהנביטו בצ'ארלס דרווין את רעיון הברירה הטבעית, או שמא אף לסביבתו החברתית-משפחתית היתה השפעה ניכרת על משנתו? חלק שני ממאמר בן שלושה חלקים

לחלק הראשון של המאמר לחצו כאן

 

צ'ארלס רוברט דרווין נולד בשנת 1809. הוא היה צאצא של שתי משפחות חשובות מבחינת תרומותיהן לתרבות ולכלכלה האנגלית: מצד אמו השתייך למשפחה מכובדת ביותר של בני המעמד הבינוני הגבוה – סבו ג'וזיה וודג'ווד היה דוגמה מייצגת למעמד הביניים הגבוה שהניע את גלגלי המהפכה התעשייתית והונע באמצעותם (וראו: סטיבן ג'יי גולד "למה דווקא דרווין?", גליליאו 31).

 

הוא היה יזם קפיטליסטי בן הדור הראשון למהפכה, שהקים מפעל ליצור כלי חרסינה שזכה למוניטין בין-לאומיים. תחומי היזמות שלו לא התמצו במסחר ושיווק אלא כללו גם פיתוח שיטות ייצור חדשניות ומקוריות. ג’וזיה ודג'ווד היה אחד המנהיגים הראשונים של המהפכה התעשייתית והתיקונים שהנהיג בבית-החרושת שלו כללו חלוקת עבודה מסועפת. בנו, שעמו קיים דרווין קשרים הדוקים, ירש את מפעל החרסינה מאביו והמשיך לפתחו.

 

הערצה למפעל הקפיטליסטי

 

דרווין חב לצד האימהי של משפחתו את האמצעים הכלכליים שאפשרו לו לעסוק במדע כשהוא פטור מדאגות פרנסה. יתר על כן – הוא ינק עם חלב אמו את ההערצה למפעל הקפיטליסטי ולקדמה הכלכלית שנשאה בכנפיה המהפכה התעשייתית.

 

מצד אביו היה צ'ארלס ממשיכה של שושלת רופאים, חוקרי טבע ואנשי רוח: סבו מצד אביו, ארזמוס דרווין, היה רופא, חוקר טבע, הוגה דעות ומשורר שהציע תיאוריית אבולוציה המבוססת על הורשת תכונות נרכשות. אביו, רוברט דרווין, היה רופא ידוע. דודנו הצעיר ממנו פרנסיס גולטון (Galton) היה אף הוא חוקר טבע ידוע שעסק בתחומי מדע מגוונים כגון – רפואה, מטאורולוגיה, גנטיקה וכן דרוויניזם חברתי. ניתן לתלות, אפוא, באגף זה של משפחתו את נטייתו המדעית של צ'ארלס.

 

סביבה כפרית

 

שרוזברי, עיירת הולדתו של דרווין, היתה בתחילת המאה ה-19 עיר שדה קטנה ששימשה מרכז לכפרי הסביבה. לא היה בה כל מפעל תעשייתי. הסביבה הכפרית אפשרה לו להקדיש בתקופת נערותו זמן רב לבילוי בחיק הטבע ולפתח עניין ביצורים החיים שראה בשפע סביבו.

 

 

 

התעניינות זו לא עוררה אהדה אצל אביו, באשר עיסוק בחיפושיות ובשאר רמשים נחשב בעיניו ליעוד חסר תכלית. האב, מודרך על ידי שיקולים תועלתניים, היה מעוניין להקנות לבנו עיסוק מועיל, ובאופן טבעי הועיד לו את משלח היד המשפחתי. דרווין נשלח אפוא לאוניברסיטת אדינבורו ללימודי רפואה, אולם הקורסים שלמד גרמו לו שעמום ושיעורי האנטומיה שכללו ניתוחים ללא הרדמה עוררו בו בחילה ובתום שנתיים פסק מלימודי הרפואה.

 

חסיד למארק

 

נושא לימודי אחד עורר בכל זאת עניין רב אצל דרווין באותה תקופה – היה זה קורס בזואולוגיה שניתן על ידי רוברט גראנט שהיה חסיד של תורת האבולוציה של למארק. במסגרת קורס זה ובפגישות לא רשמיות שקיים עם אותו מורה, נחשף דרווין לרעיון כי המינים הביולוגיים התפתחו זה מזה.

 

רוברט דרווין, שהפסקת לימודי בנו עוררה בו את החשש שמא יהפוך לבטלן רודף תענוגות, היה מעוניין להעניק לצ'ארלס השכלה גבוהה בכל מחיר ולהקנות לו עיסוק מועיל. מאחר שלימודי הרפואה ירדו מן הפרק, עלה הרעיון לשלוח אותו ללמוד באוניברסיטת קיימברידג' על מנת להכשירו לכמורה, וזאת משיקולים מעשיים ולא מתוך מניעים דתיים. ככלות הכול, משרת כומר כפרי די בה כדי לספק הכנסה קבועה ולהקנות ביטחון כלכלי לבעליה.

 

דרווין פוגש את פיילי

 

במסגרת לימודי התיאולוגיה התוודע דרווין למשנתו התיאולוגית של הכומר ויליאם פיילי (Paley), שדנה בעולם האורגני על מורכבותו יוצאת הדופן ועל עושרו העצום. נקודת המוצא של התיאולוגיה הטבעית היתה פרק א' בספר בראשית, בו נאמר כי האל ברא את כל מגוון המינים במהלך ששת ימי הבריאה.

 

מורכבותם המבנית והתפקודית של היצורים החיים והתאמתם המושלמת לתנאי חייהם נחשבה כראָיָה לחוכמת האל. דרווין גילה עניין רב במשנתו של פיילי ואימץ את ההנחה התיאולוגית בדבר קביעוּת המינים. מלבד קורסי החובה התמקד פרח הכמורה בקורסי בחירה בנושאים שונים של מדעי הטבע שלא נכללו בתוכנית הלימודים - אסטרונומיה, גיאולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה, מתמטיקה ועוד, והשתתף במפגשים לא רשמיים שיוחדו לנושאים מדעיים שונים.

 

דרווין יוצר קשרים

 

במסגרת זו יצר קשרים אישיים עם גדולי חוקרי הטבע בני זמנו, כגון הגיאולוגים צ'ארלס לָיֶאל (Layell) ואדם סדג'וויג (Sedgwick), המתמטיקאי צ'אלרס באבאג' (Babbage), האסטרונום ויליאם הֶרשֶל (Herschel), המינרלוג ויליאם יוּאֶל (Wewell) והאמבריולוג ריצ'ארד אואן (Owen).

 

עם סיום לימודיו בשנת 1831 (וקבלת תואר ב.א. בתיאולוגיה), התמנה צ'ארלס דרווין, כגיאולוג, לראש צוות המחקר בספינת הצי המלכותי בִּיגל, שיצאה למסע גילוי וחקר בן חמש שנים. המסע כלל ביקור בדרום אמריקה, באוסטרליה ובניו-זילנד, באיים באוקיינוס ההודי ובדרום אפריקה. במהלך מסעו תיעד דרווין ביומניו באופן מפורט את תגליותיו בתחום הגיאולוגיה והביולוגיה, ואף שלח ללונדון אוסף עצום של דוגמאות. התופעות שבהן חזה ערערו את אמונתו בקביעות המינים הביולוגיים.

 

דרווין - השכלתו של חוקר טבע

 

באוניברסיטאות הקלאסיות באנגליה (אוקספורד, קיימברידג') לא נחשבו בתחילת המאה ה-19 המדעים כתחומי לימוד רשמיים לתואר. תחומי הלימוד הרשמיים לתואר היו לימודים קלאסיים (האנגלים, כידוע, שמרניים והדבר בא לידי ביטוי גם בתחומי הלימוד באוניברסיטאות). עם זאת פתחו אוניברסיטאות אלו את שעריהן בפני המדע באמצעות קורסי רשות בתחומי מדע שונים, שלא לתואר אקדמי.

 

 

 

אי לכך, אדם יכול היה להתמחות בתחומי מדע שונים אך לא יכול היה לקבל בהם תואר. דרווין התעניין מאוד בגיאולוגיה ולמד אצל הגיאולוג צ'ארלס ליאל ולכשסיים את לימודיו ראה עצמו כגיאולוג וכך גם ראה אותו ליאל שהמליץ למנותו לתפקיד זה במסע המחקר. דרווין ערך מחקרים גיאולוגיים במהלך המסע, אותם סיכם בפנקסי הרשימות שלו A ו-B, ששימשו יסוד לפרסום שלושה מחקרים גיאולוגיים חשובים – בנושאים של היווצרות שוניות אלמוגים (1842), תופעות גיאולוגיות של איים וולקניים (1842) והגיאולוגיה של אמריקה הדרומית (1846).

 

גיאולוג בלבד, בינתיים

 

ואולם התמחות הדיסציפלינארית בין תחומי מדע שונים לא היתה קיימת עדיין, ולכן לא התגדר דרווין בתפקידו כגיאולוג בלבד, אלא חקר גם תופעות טבע מתחום החי והצומח. התיאוריה הגיאולוגית של ליאל בדבר ההשתנות ההדרגתית של המבנים הגיאולוגיים על פני כדור הארץ ותזוזת היבשות הביאה את דרווין לתובנה כי העולם משתנה עם הזמן ועם שינוי הסביבה החיצונית משתנים גם המינים הביולוגיים.

 

מאז ילדותו התעניין דרווין בתופעות טבע, וכאמור לא ניתן היה לקבל תואר רשמי בתחומים אלה בתחילת המאה ה-19. אין זאת אומרת שלא היו אנשי מדע וחוקרי טבע אז, וגם לפני כן, אולם אלה לא הוכשרו באוניברסיטאות, אלא ערכו מחקרים פרטיים באמצעות מסעות או אוספים מוזיאליים. אביו של צ'ארלס רצה עבור בנו תואר רשמי.

 

דרווין לומד כמורה

 

התחום המדעי הרשמי היחיד שניתן היה לקבל בו תואר באותם ימים היו מתמטיקה (גם באוניברסיטאות הקלאסיות) ורפואה (רק באדינבורו). שני תחומים אלה לא עניינו את דרווין ולכן הוא נשלח ללמוד כמוּרה (האוניברסיטאות הקלאסיות נשלטו החל משלהי ימי הביניים על ידי הכנסייה שקבעה, בין השאר, גם את נושאי הלימוד).

 

אולם במהלך לימודיו התמקד והתמחה באופן בלתי רשמי בתחומים שונים של מדעי הטבע כמו גיאולוגיה, בוטניקה, אסטרונומיה וזואולוגיה. במהלך לימודיו ערך מסעות מחקר רבים באיזורים שונים באנגליה בהנחיית מורים שונים. כפי שהוא מעיד על עצמו באוטוביוגרפיה שלו, מתוך שלל קורסי החובה שלמד כפרח-כמוּרה עניין אותו קורס אחד בלבד – תיאולוגיה טבעית של ויליאם פיילי, אולם התמזל מזלו וניתנה לו האפשרות להתמחות באופן בלתי רשמי בתחומים שעניינו אותו מאז ילדותו.

 

איש מדעי הטבע

 

מוריו הכירו בסקרנותו יוצאת הדופן בתחומים אלה ובשפע הדעת שרכש בהם במהלך הקורסים שלמד, ספרי המסעות שקרא, מסעות המחקר שערך והמפגשים שבהם נטל חלק, וראו אותו כאיש מדעי הטבע, שגיאולוגיה היה הֶבט אחד שלהם.

 

וזאת יש לדעת, הדיסציפלינות המדעיות שהוכרו בתחילת המאה ה-19 היו: רפואה, ידיעת הטבע (natural history) ופילוסופיית הטבע (natural philosophy) בלבד. גיאולוגיה ותחומים שונים של ביולוגיה נכללו בתחום "ידיעת הטבע". דרווין ראה עצמו באותה תקופה כחוקר בתחום זה וכך גם ראו אותו מוריו. ואולם פורמלית קיבל דרווין תואר בתיאולוגיה (מה שהסמיך אותו רשמית לשמש ככומר!), והוא אף ציין באירוניה עובדה זו כשעמד בהתקפות קשות מצד אנשי הדת בעקבות פרסום "מוצא המינים".

 

בחזרה לאנגליה

 

עם שובו לאנגליה, בשנת 1836, התיישב דרווין בלונדון והחל בגיבוש תיאוריית האבולוציה. בין השנים 1837 - 1839 מילא שורה של פנקסים בהם פרשׂ את רעיונותיו הראשוניים בדבר תיאוריה שתציע הסבר להנחת היסוד אליה הגיע תוך כדי מסעו. יש להבחין בין שני רבדים בתיאוריית האבולוציה – האחד הוא עצם העובדה שהמינים הביולוגיים משתנים ומתפתחים, והשני – המנגנון הסיבתי הגורם לשינוי.

 

דרווין הגיע במהלך מסעו לרעיון שהמינים הביולוגיים עוברים אבולוציה. הוא שב מן המסע בשנת 1836 ורק בשנים שלאחר שובו מן המסע, כשהתחיל לנהל את פנקסי הרשימות (בין השנים 1837-1839) הגיע בהדרגה לרעיון הברירה הטבעית. הכי המינים הביולוגיים אינם קבועים מאז ששת ימי בראשית אלא משתנים ומתפתחים עם הזמן, בעקבות ההשתנות המתמדת בתנאי הסביבה.

 

המנגנון מתגבש

 

המנגנון שהלך והתגבש בהדרגה במוחו לאחר שובו מן המסע היה שונה מזה שהציע למארק. הרעיונות שנכללו ברשימותיו היוו יסוד לחשובים בספריו, בהם "מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית", שפורסם ב-1859 ו"מוצא האדם", שפורסם ב-1871.

 

בשנת 1839, לאחר שערך בכתב את שיקוליו התועלתניים בעד ונגד הנישואין, נשא צ'ארלס דרווין לאשה את אֶמָה וודג'ווד, דודניתו מצד אמו. שיקולי הנגד כללו את חוסר הרצון לוותר על החירות, החשש מפני מריבות, בזבוז הזמן ותקציב מצומצם יותר לרכישת ספרים. בטור ה"חיובי" הוא מנה את הרצון להביא ילדים לעולם, את הציפייה ליחסי ידידות ולמישהי שתשגיח ותטפל בבית.

 

 

מכל מקום, קבע דרווין, חברתה של אשה עדיפה על זו של כלב. בסופו של דבר הכריעו השיקולים בעד הנישואין והנימוקים היו שניים: אמה היא מלאך ויש לה כסף. עם נישואיהם עברו בני הזוג להתגורר בכפר דָאוּן שבמחוז קנט בסמוך ללונדון שם נולדו ילדיהם ושם חיו כל חייהם, כשדרווין מקדיש את עיקר זמנו לכתיבה מדעית. הוא נפטר בשנת 1882.