ברירה טבעית וכלכלה חופשית
האומנם רק עיון תיאורטי בתצפיותיו והשפעת עבודתו של הכומר-הכלכלן מלתוס הם שהנביטו בצ'ארלס דרווין את רעיון הברירה הטבעית, או שמא אף לסביבתו החברתית-משפחתית היתה השפעה ניכרת על משנתו? חלק ראשון ממאמר בן שלושה חלקים
האבולוציה הדרווינית היא תיאוריה המתייחסת להתפתחות המינים הביולוגיים. עם זאת אנו, בני החברה הפוסט-דרווינית, נוטים להשתמש בה כמטאפורה על פיה אנו רואים לנכון להסביר גם התפתחויות נוספות, ובכללן תרבותיות. ביטויים דוגמת "תחרות חופשית", "ברירה טבעית" ו"הישרדות החזקים", השאולים מתורתו של דרווין, משמשים אותנו בהקשרים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.
אאוגניקה
התיאוריה הביולוגית הדרווינית זכתה, זמן קצר לאחר פרסומה, ליישום אידיאולוגי בדמות "דרויניזם חברתי", בו עשו שימוש זרמים ותנועות שונות על מנת להצדיק את האידיאולוגיה שלהם – קפיטאליזם, מרכסיזם ונאציזם. גם התפתחות האאוגניקה היתה גילוי אחד מני רבים של הדרוויניזם החברתי.
אאוגניקה - ענף מדעי ואידיאולוגי שהופיע לראשונה בשלהי המאה ה-19 וחרת על דגלו את האידיאל של השבחת המין האנושי באמצעות הגבלת ההתרבות של בעלי תכונות "בלתי רצויות" ועידוד רבייתם של בעלי תכונות "חיוביות", היתה גילוי אחד מני רבים של הדרוויניזם החברתי.
דרוויניזם מדעי
לא רק אידיאולוגיות ומשטרים נטו – ועדיין נוטים – להסביר את מניעיהם במונחי המודל הדרוויני, אלא גם אנשי מדע וחקר העוסקים בפועליהם של בני אדם. הנה דוגמאות אחדות:
קארל מֶנגֶר (Menger, 1921-1840), מייסד האסכולה הכלכלית האוסטרית, טען: "תהליך הברירה הפועל לגבי מוסדות הממלאים פונקציה המועילה לחברה בה הם פועלים, אמור שלא להיות מעשה המכוון על ידי האדם. הוא נתפשׂ כמנגנון אבולוציוני רחב יריעה אשר סורק, כביכול, את אוסף כל המוסדות והדפוסים החברתיים הקיימים בפרק זמן נתון, ומסנן לשלב הבא את אלה מהם המתאימים ביותר לתפקידיהם".
דרווין והגנים
מֶנגר החיל, אפוא, את עקרון הברירה הטבעית על התפתחות מוסדות חברתיים כדוגמת בנקים, מפעלים, וחברות כלכליות. הזואולוג והסוציוביולוג ריצ'ארד דוקינס (Dawkins) הסביר בספרו "הגן האנוכי" את התפתחותן של "יחידות תרבותיות" אותן הוא מכנה בשם "מֶמים" (במקביל ליחידות הביולוגיות "גנים") באופן הבא:
"חסיד מושבע של דרווין אני, אבל דעתי היא שתורת דרווין היא תורה גדולה מכדי שנוכל לצמצמה להקשרו הזעום של הגן. הגן ייכנס לטיעוני כמשל ותו לא. כי אחרי ככלות הכול, מהו המיוחד בגנים? התשובה היא שהם משכפלים נראה לי שלא מכבר הופיע בכוכב הלכת הזה עצמו סוג חדש של משכפל. הוא כבר הגיע לקצב של שינוי אבולוציוני המשאיר את הגן עתיק היומין הרחק מאחוריו" (ר. דוקינס – "הגן האנוכי", תרגם מאנגלית ע. לוטם, דביר 1991).
המאבק הדוקינסי
דוקינס משווה את הסביבה התרבותית האנושית למָרָק הקדמון שבו, על פי אחת התיאוריות המקובלות לגבי מוצא החיים, נוצרו לראשונה המולקולות בעלות יכולת השכפול העצמי – השלב הראשון בהתהוות החיים. הוא מביא כדוגמאות למֶמים נעימות מוזיקה, רעיונות, ביטויים שגורים, אופנות ביגוד וכיוצא באלה.
לעמדתו, כשם שהגנים מפיצים את עצמם במאגר הגנטי באמצעות תאי זרע וביציות, כך מפיצים את עצמם הממים על ידי מעבר ממוח אנושי אחד למשנהו. נראה כי דוקינס מייחס את העקרונות האבולוציוניים של הִתרבות באמצעות שכפול וכפיפות לברירה טבעית, המתבטאת ב"מאבק" על משאבים מוגבלים, כגון מוחות אנוש (וראו: "מֶמים מחקים ומחכימים?", גליליאו 45).
דרוויניזם טכנולוגי
חוקר ההיסטוריה של הטכנולוגיה ג'ורג' בסאלה (Basalla) מתפעל אף הוא בספרו "האבולוציה של הטכנולוגיה" (1988) מן הקצב האדיר של אבולוציית תוצרי תרבות. הוא מתייחס לתוצרים תרבותיים מסוג מסויים, דהיינו - מוצרי טכנולוגיה, ומתאר את המגוון העצום של חפצים שנעשו ביד אדם במאתיים השנים האחרונות. לטענתו במהלך שנים אלו נרשמו בארצות הברית לבדה פטנטים על חמישה מיליון מוצרים!
בדומה לדוקינס, מציין גם בסאלה כי המגוון של מוצרים טכנולוגיים עולה בהרבה על זה של המינים האורגניים שהתגלו על ידי הביולוגים. בסאלה מייחס בספרו את ריבוי הסוגים של תוצרי טכנולוגיה לתהליך דמוי אבולוציה ביולוגית המניב מגוון הולך וגדל באמצעות תהליכי ברירה של המשתמשים.
אז למה עושים זאת?
נשאלת השאלה - מדוע מחילים תיאוריה שעניינה בהתפתחות המינים הביולוגיים על יחסים בין בני אדם, על רעיונות ועל תוצרי פיתוח אנושי? התשובה לשאלה זו נעוצה בעובדה שתיאוריות מדעיות אינן מתהוות בחלל ריק. הן מושפעות מרוח הזמן בו חיים אנשי המדע שהגו אותן. הן מושתתות על דימויים מעצבים השאולים מן ההוויה התרבותית ובד בבד גם מעצבות את תמונת העולם של התקופה.
תיאוריית האבולוציה הדרווינית אינה יוצאת דופן מן הבחינה הזאת – היא צמחה על רקע ההוויה הכלכלית-חברתית של המהפכה התעשייתית שבה היתה אנגליה נתונה בזמן בו התגבשה, ועל כן קיימים בה יסודות השאולים מתפישת העולם של אותה תקופה.
מאיפה להתחיל
כדי להכיר את מקורות ההשפעה התרבותיים שפעלו על צ'ארלס דרווין, מן הראוי להתחיל בתיאור ההוויה הכלכלית-חברתית, תוך עמידה על ה"אני מאמין" שהנחה אותה. לאחריה נשרטט כמה קווים ביוגרפיים של האיש ולבסוף נבחן את מקורות ההשפעה שפעלו עליו בעת גיבוש התיאוריה שלו.
היסוד החדשני שעלה בד בבד עם צמיחת המהפכה התעשייתית באנגליה למן שלהי המאה ה-18 גולם על ידי המעמד הבינוני של היזמים הקפיטליסטים: תעשיינים, סוחרים, בנקאים, חנוונים ופקידים. אלה הניעו את גלגלי המהפכה על ידי הקמה והפעלה של בתי חרושת, כרייה והפעלה של מכרות פחם, סלילת דרכים, פיתוח המסחר, הבנקאות וכו'.
מעמד הרואי בערים
מקום מושבם העיקרי היה בערים. כשהם חדורים ערכים פוריטאניים בתחום חיי האישות ומוסר העבודה, ואתיקה שעיקרה שאיפה לדינמיקה, התפתחות והתקדמות בתחום הכלכלה, הם ראו עצמם כמעמד הֶרואי, שבפעילותו מעלה את בריטניה לדרגה של מעצמה כלכלית מובילה ומעצים את עושרה.
בד בבד עם התהליכים הדינאמיים ועליית מעמד הביניים שאפיינו את תחילתה של המהפכה התעשייתית, התפתחה גישה חדשה בפילוסופיה מוסרית, שזכתה לשם "תועלתנות". גישה פילוסופית זו פותחה בשלהי המאה ה-18 על ידי הוגים אנגליים וסקוטיים כדוגמת גֶ'רֶמִי בֶּנתָם (Bentham), גֵ'יימס סטוּאָרט (Stewart), גֵיימס מִיל (Mill) ואָדָם סמִית (Smith). התועלתנות ראתה כמטרה מוסרית עליונה את הגדלת כמות האושר ברמת הכלל.
לפעול באופן חופשי
הנחת המוצא של הוגיה היתה, שאם יניחו לכל יחיד בחברה לפעול באופן חופשי, הוא יחתור להגדלת אושרו ולהימנעות מסבל. התבונה, מתת אל, תנחה אותו להימנע מגרימת נזק לזולת על פי הכלל הידוע "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", פן תזכה ליחס דומה מצידו. התנהגות תבונית זו היא הערובה לכך שהחתירה להגדלת האושר ברמת הפרט תתבטא, בסופו של חשבון, בהגדלת האושר ברמה הכללית.
המסר העיקרי של התפישה הפילוסופית התועלתנית, שליוותה את המהפכה התעשייתית היה מתן אור ירוק לכל אדם להגשים את מאוויו, מתוך ביטחון שהחוש המוסרי התבוני, המונחה על ידי שכל ישר, יכוון אותו לפעול בדרך שתביא שכר לכול.
אושר ועושר
עמדה פילוסופית זו זכתה לפיתוח וליישום ייחודי בתחום הכלכלה המדינית על ידי הפילוסוף אדם סמית, בדמות תפישה הקוראת לחירות כלכלית, "laissez-faire", למען עידוד אינדיבידואליזם ויוזמה חופשית. במסגרת תפיסה כלכלית זו, קיבל מושג ה"אושר" משמעות של "עושר". סמית הניח שהחתירה להגשמת המאוויים החומריים של יחידים בחברה תביא להגדלת העושר ברמה הכללית .
למרות הגישה האופטימית שהשתמעה מהפילוסופיה התועלתנית, למטבע הקידמה הקפיטליסטי היה גם צד קשה – צמיחת המעמד הבינוני והתקדמות תנופת הפיתוח התעשייתי היו מלווים בתהליך מואץ של אורבניזציה ובמעבר של המוני עובדים מן הכפרים אל בתי החרושת, שסביבם נבנו ערי תעשייה מאוכלסות בשיכוני עוני של פועלים.
תנאי המחיה והתברואה של הפועלים היו גרועים ביותר והעבודה במכרות ובבתי החרושת היתה קשה ומפרכת, שכרה היה דל ולא הספיק לקיום המשפחה. מחסור, מחלות ואחוזים גבוהים של תמותת ילדים היו מנת חלקם של פועלי התעשייה, שנוצלו ניצול מחפיר בידי בעלי ההון בשלבים הראשונים של התהליך שהתמשכו על פני עשרות שנים.
