החברה הישראלית נכנסת בימים אלה לתקופה פוליטית חדשה, שבמהלכה, כך נראה, היא תיאלץ בהדרגה לוותר על הנדוניה הקולוניאלית שבה הורגלה להחזיק בעשורים האחרונים. אירוע בסדר גודל כזה כרוך בעיצוב מחודש של הזהות הישראלית הקולקטיבית.
קריאתו של פנחס ולרשטיין לפתוח במהלך של מרי אזרחי הייתה בהחלט צפויה, והיא מעידה על כך שראשי המתנחלים יהיו מוכנים לעשות הרבה כדי לחסום את הפינוי בעודו באיבו. ומה הפלא? הם תלו את גורלם האישי, המקצועי והסקטוריאלי בקיומה של המציאות המעוותת שישראל יצרה באמצעות ההתנחלויות בשטחים. קריאתו של ורלשטיין מבטאת בין היתר את הלחץ שראשי המתנחלים חשים מהשטח. בסופו של דבר צריך לזכור שהם פוליטיקאים סקטוריאלים. יהיו אשר יהיו האמביציות שלהם בזירה הלאומית, להיבחר בסופו של דבר הם צריכים על-ידי אנשים שנראים וחושבים כמוהם. זהו סקטור ברור ומוגדר, שמספרית הוא בעמדת מיעוט שולית ביחס לחברה הישראלית כולה, ושאינו מסוגל להובילה למלחמת אזרחים.
אם ניזכר בחברות שעברו חוויה מכוננת של מלחמת אזרחים כוללת - ארה"ב של מחציתה השנייה של המאה ה-19, ספרד של שנות ה-30, רואנדה ויוגוסלביה בעשור האחרון - נלמד שעור מעניין. בחברות אלה, שהיו שסועות אידאולוגית או אתנית, גודלן היחסי של הקבוצות שניצבו משני עברי המתרס היה משמעותי. פנייה לאלימות, על אף שהייתה כרוכה בסיכונים בלתי מבוטלים מבחינתן, עשויה היתה להביא להן הישגים של ממש.
לא כך הם פני הדברים בישראל, על אף שדפוסי ההצבעה מסווים עובדה זו. מאחורי גוש המצביעים הימני עומדת קבוצה קטנה והומוגנית ביותר, המהווה את ליבת הימין הפוליטי. אלה אותם מאה אלף מפגינים נאמנים (חלקם הגדול נערים וילדים), שראינו לפני מספר חודשים בספקטקל "השרשרת האנושית". אותם מאה אלף ימשיכו להיות שם במופעים דומים בעתיד וחלקם יקחו חלק במה שעשוי להבשיל למרי אזרחי.
בתוך אותה ליבה ימנית חוסה קבוצה זעירה לאין ערוך של פעילי ימין רדיקלי מסוכנים, המכילה אומנם פוטנציאל אלימות אדיר, אך אין ביכולתה לדחוף את החברה הישראלית למלחמת אזרחים כוללת. את כוח ההיזק שלה עשויה קבוצה זו לכוון נגד מטרות מוסלמיות סמליות, לפגוע בקבוצות של ערבים, או לחליפין לעבור לשיטות של טרור אישי שיכוון נגד ישראלים שיזוהו בעיניהם כמחוללי או מסמלי המהלך כולו.
יתרונה הכמעט יחיד אך העקרוני של תוכנית ההתנתקות של שרון הוא שהיא מבשרת את המרתו של השיח הימני המתנחל ששלט בכיפת הפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים, ושרובו שזור במיתולוגיה ובמרטירולוגיה, לטובת שיח המבוסס על שיקולי ריאל פוליטיק והבוחן דברים במושגים של השקעה מול תמורה. ברור שאין דרך שמהלך מסוג זה יעבור בלא טלטלות קשות עבור כולנו, אך משם ועד למלחמת אזרחים ארוכה הדרך.