פארמוס: כסף, סמים ולב שבור

הכישלון המהדהד של פארמוס, שעלה למשקיעים בה 230 מיליון דולר, אינו מבשר בהכרח את סופה של החברה. יש לה עדיין קופה מפוצצת במזומנים, תרופה אחת שכבר מכניסה לה הרבה מאוד כסף ותרופות מבטיחות בשלבי פיתוח שונים; וחוץ מזה - טוען אחד ממפתחי התרופה, פרופ' רפי משולם - הניסוי בעצם לא נכשל, הוא פשוט לא נעשה בצורה נכונה שאלת המפתח: האם יסכימו המשקיעים לתת לחברה עוד צ'אנס?

כסף, בורסה, סמים, חתן פרס ישראל לכימיה ואמה של לריסה טרימבובלר, אהובתו של הרוצח יגאל עמיר - אלה הם רק אחדים מגיבוריה של פרשת פארמוס, שעשתה הרבה מאוד כותרות בשבוע האחרון.

 

אולם הגיבור הראשי של הפרשה הזאת הוא ללא ספק ד"ר חיים אביב, היו"ר והמייסד של חברת פארמוס, שהתרסקה בשבוע שעבר ומחקה למשקיעים בה כ-230 מיליון דולר. ההתרסקות נבעה מכישלון הניסוי בתרופת הדגל של פארמוס - דקסנבינול - שנועדה לצמצם את הנזק הנגרם למוח בעקבות חבלות ראש קשות. מסביר פרופ' הרי רפפורט, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבילינסון: "בעקבות חבלה בראש מתחילים לפעול כמה מנגנונים: בצקת, פעילות יתר של תאים שאין להם מספיק חמצן כתוצאה מהפגיעה וייצור של חומרים כימיים שהורסים גם את תאי המוח שלא נפגעו כתוצאה מהחבלה. התרופה אמורה היתה להפסיק את פעולתם של שני המנגנונים האחרונים ולמנוע פגיעה במוח".

 

לדבריו, התרופה בנויה מאותם האטומים הנמצאים במריחואנה, אך מסודרים באופן הפוך, ולכן היא אינה ממכרת. "כשניסינו את התרופה בשלב הראשוני, מצאנו שחולים שקיבלו את התרופה סבלו במידה פחותה מלחץ תוך-גולגלתי. אך תוצאותיו של ניסוי בינלאומי גדול הניב תוצאות מאכזבות".

 

תרופה על בסיס מריחואנה

 

את הרעיון לנצל את המריחואנה לטיפול בנפגעי ראש העלה לראשונה חתן פרס ישראל לכימיה, פרופ' רפי משולם. אילו היה הרעיון שלו מתורגם בסופו של דבר לתרופה יעילה, הוא היה גוזר לעצמו קופון נאה יחד עם גורמים נוספים, ובהם המשקיעים בפארמוס והאוניברסיטה העברית בירושלים, שהמולקולה הייחודית פותחה אצלה.

 

על ד"ר חיים אביב, ממייסדי פארמוס ויור החברה, אומרים שהוא אדם שמחפש את הקשיים - ומשיג אותם בהצלחה לא מבוטלת. הוא נולד ברומניה ב-1940, עלה ארצה בגיל 10 והתחנך בקיבוץ. בראשית דרכו הוא התעניין בחקלאות, והוא בעל תואר שני מהפקולטה לחקלאות ברחובות.

 

אולם בשלב מסוים הוא נטש את תחום החקלאות ועבר לביולוגיה מולקולרית. את הדוקטורט שלו - במכון ויצמן למדע - עשה בתחום הזה. באחד הראיונות עימו אמר אביב כי נדמה היה לי שנגלה לי סוד החיים בדמותה של הביולוגיה המולקולרית. העניין הזה כבש אותי כליל.

 

בתחילת שנת ה-80 הגיע אביב למסקנה כי אפשר לעשות כסף גדול מביוטכנולוגיה, וכי בישראל יש די כוח אדם מיומן שניתן לרתום אותו לפיתוח תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות. הוא ייסד את חברת ביוטכנולוגיה כללית, שלימים שינתה את שמה לסביינט, ושנסחרת בבורסה בניו-יורק. אחרי שעזב את ביוטכנולוגיה כללית הוא הקים עוד כמה חברות ביוטכנולוגיה שונות, ובהם פפטור ופארמוס.

 

בחברת פארמוס עובדים היום כ-70 עובדים. 90% מתוכם הם מדענים - רבים מהם דוקטורים ממכון ויצמן. עובדי החברה נמצאים ברובם בקריית-המדע ברחובות, לא רחוק ממכון ויצמן.

 

יש אכזבה, אין ייאוש

 

אלון מיכל, סמנכל הכספים של פארמוס, אומר כי רבים תלו תקוות בתרופה החדשה, אך לטענתו הזהירו ראשי החברה שוב ושוב כי ישנו סיכוי שהתרופה תיכשל בניסן המכריע שלה, ואז כל הכספים שהושקו בה יירדו לטימיון. וזה אכן מה שקרה בסופו של דבר: את תרופת הדקסנבינול החלו לפתח ב-1991, כך שלמעשה ירדו לטמיון לא רק מאות מיליוני דולרים, אלא גם 13 שנות עבודה.

 

עם זאת מדגיש אלון מיכל כי פארמוס עדיין יכולה להתאושש. לדבריו, ממשיכה החברה לפתח תרופות נוספות המבוססות על הדקסנבינול, ואשר מיועדות לטיפולים בתחומים אחרים. לדבריו, העובדים כמובן מאוכזבים מתוצאות הניסוי, אבל הוא מדגיש כי גם הם וגם ההנהלה ידעו שיש סיכון רב בפיתוח תרופות חדשות. "קיווינו שלא ניכשל, אבל לאחר הכישלון אנחנו ממשיכים הלאה. אין אצלנו עובדים מיואשים, רק עובדים מאוכזבים, אבל זה לגיטימי. זה חלק מהעסק הזה", אמר מיכל.

 

לדבריו, הסטטיסטיקה מלמדת כי רק תרופה אחת מתוך חמש מצליחה להגיע לשלב השלישי של הניסויים (שלב הניסויים בבני אדם - לפי הפרוטוקול של רשות המזון והתרופות האמריקנית, ה-DAF) וכי זה מכובד להגיע לשלב הזה. אלון מיכל מדגיש כי האכזבה נובעת לא רק בגלל הכישלון העיסקי, אלא גם משום שמדובר היה בתרופה שאילו הצליחה, היתה חוסכת סבל רב מפגועי ראש ומבני משפחותיהם.

 

הוגה התרופה, פרופ' רפי משולם, הפסיד לא רק הון רב בעקבות כישלון הניסוי, אלא אולי אף את פרס נובל לרפואה. אולי בשל כך הוא מתקשה להשלים עם הכישלון ועדיין גורס כי "אילו היה ניתן לבצע את הניסוי בתנאים אחרים, אז הוא היה מצליח".

 

משולם מסביר כי התרופה יעילה רק עד שעתיים מרגע הפגיעה בראש, אך בניסוי של פארמוס נדרשה התרופה להיות יעילה עד שש שעות מרגע הפגיעה. "לצערי אי-אפשר היה לתת את התרופה במהירות רבה יותר לנפגעים בשל הצורך לקבל את הסכמתם של החולה או של בני משפחתו. מדובר בתהליך שלוקח לעיתים זמן, והזמן הזה הוא קריטי", אמר השבוע משולם.

 

פרופ' משולם מדגיש כי היו לו שותפים רבים בגילוי המולקולה, שעליה מבוסס הדקסנבינול, ובהם פרופ' אסתר שוהמי, רות גלילי ואמה של לריסה טרימבובלר, אהובתו של הרוצח יגאל עמיר.

 

משולם מאמין שהתרופה עוד תוכיח את יעילותה לשימושים אחרים, כגון שיכוך כאבים וטיפול במנותחי לב.

 

היסטוריה של אכזבות

 

ישראל משקיעה הון רב - הן פרטי והן ציבורי - בתחום הביוטכנולוגיה, אולם עד היום לא הצליחה התעשייה הזאת להניב שום תרופה אתית (מקורית וחדשה, בניגוד לתרופה גנרית), למעט תרופת הקופקסון של חברת טבע לטיפול בטרשת נפוצה.

 

הכישלון של אביב ושל פארמוס עורר דיון ציבורי בשאלה אם יש בכלל מקום להשקעות בתחום הביוטכנולוגיה בישראל. דב הרשברג, מנכל קרן בירד המשקיעה בחברות ביוטכנולוגיה, אמר כי הקרן שלו היתה מעורבת בעבר בפרויקטים מוצלחים עם חברת פארמוס, דוגמת תרופת עיניים, שהזכויות עליה נמכרו לחברת בוש אנד לומב. בגין המכירה הזאת צפויה פארמוס לקבל תגמולים בסך של כ-10 מיליון דולר.

 

הרשברג לא רק תומך בקיומה של תעשיית ביוטכנולוגיה בישראל, אלא אף טוען שעל הממשלה להשקיע בתעשייה הזאת. לדבריו, המדען הראשי עצמו השקיע בפארמוס כ-10 מיליון דולר במהלך השנים. "אני חושב שאין לנו הלוקסוס שלא לעשות כן. צריך להמשיך להשקיע בחברות ביוטכנולוגיה ובאנשים כמו חיים אביב, שהוכיח אישית שהוא יכול להגיע עד לשלב מתקדם מאוד בפיתוח תרופות", הדגיש הרשברג.

 

הרשברג אומר כי שמע מאנשים אחרים כי אביב הוא איש ישר, חכם ומוערך, וכי אילו הצליח הניסוי, היה הדבר מזניק קדימה את כל תעשיות הביוטכנולוגיה בישראל.

 

בכל הנוגע ליושרו של חיים אביב, לא לכולם יש רק מילים טובות. בתחילת החודש, זמן קצר לפני שפורסמו תוצאות הניסוי הקריטי, מימש חיים אביב אופציות של פארמוס לקניית מניות ומכר אותן ברווח של 380 אלף דולר. בעקבות זאת מסרה החברה כי "אביב מפזר סיכונים לקראת פרסום התוצאות", אך הצעד הזה התקבל בתמיהה בקרב המשקיעים.

 

גם נשיא פארמוס, גד ריזפלד, מכר ערב הניסוי מניות של החברה ברווח של עשרות אלפי דולרים. ההסבר שלו לכך היה שהוא מוכר באופן אוטומטי בכל פעם שמחיר המניה מגיע ל-3.8-3.5 דולרים למניה.

 

האם פארמוס תשרוד? לדברי הרשברג יש לחברה די כסף למימון פיתוחים נוספים, אך הכול תלוי באמון המשקיעים. "החברה עברה טראומה. אביב הוא איש חזק מאוד וישר, עתיר ניסיון וידע מדעי. להערכתי הוא לא יזרוק את הכול וייעלם".

 

אלון מיכל, סמנכ"ל הכספים של פארמוס, מדגיש כי בקופת פארמוס עדיין מונחים 60 מיליון דולר, ועוד 10 מיליון דולר צריכים להתקבל מחברת התרופות בוש אנד לומב כתמלוגים ומה שחשוב מכך: לחברה יש בצנרת שתי תרופות לא פחות משמעותיות מזו שכשלה - האחת היא משכך כאבים רב עוצמה וארוך טווח, שנועד להחליף את המורפיום הממכר וקצר הטווח. לדבריו, מדובר בשוק שהפוטנציאל שלו מגיע לכמה מיליארדי דולרים. התרופה השנייה מיועדת לחולי לב שעומדים לעבור ניתוח. אלון מיכל מדגיש את יכולתה של הפארמוס לפתח תרופות חדשות, בדומה לתרופה שכבר פיתחה לטיפול בעיניים, ושזכויותיה נמכרו לבוש אנד לומב.

 

מיכל מבטיח שעובדי החברה לא יפוטרו, ושהכסף שיש ברשותה יכול להספיק לה עוד לשלוש שנים לפחות. עם זאת הוא מקווה שהמשקיעים לא ינטשו את פארמוס, שכן הם חיוניים להמשך תפקודה של החברה.

 

סייעה בהכנת הכתבה: רבקה פרייליך