משחק השנה: Myst 4: Revelation
Myst 4: Revelation זוכה בתואר משחק ההרפתקה של השנה בהליכה, למרות שהוא מתאפיין באותה משחקיות מגוף ראשון מפורסמת של הסדרה, הנחשבת על ידי רבים כמתאימה פחות לז`אנר משחקים זה, ששם דגש חזק על עלילה.
אף הרפתקה מהמבחר הצנוע שיצא השנה לא מתקרבת לאיכות ולמקצועיות שהמפתחים ב-UbiSoft דחסו לתוך ה"מיסט" הראשון שפותח בחברה הצרפתית-קנדית. גרפיקה, אנימציה, מוזיקה ואפקטים, בנפח כולל של שני תקליטורי DVD, משתפים פעולה ב-Myst 4 ליצירת ארבעה עולמות חיים, מוחשיים ומפורטים, שהביקור בהם סוחט קריאות השתאות.
זהו משחק Myst, ועל כן הוא בעל מספר מועט של אינטראקציות ישירות עם דמויות וחסר עצי דיאלוג ומאפיינים אחרים שנחשבים נחוצים בהרפתקאות קלאסיות, אך מפתחי ההרפתקה השכילו לשלב בה, דרך יומנים וקטעי פלאשבק מרובים, סיפור מסקרן שבמרכזו שתי דמויות, האחים הסוררים של הסדרה, סיירוס ואקנור.
למרות מחסור ברמזים לפיצוח כמה מהפאזלים הקשים יותר שנתקלנו בהם בזמן האחרון, Myst 4 עושה השנה הכי טוב את מה שהרפתקה צריכה לעשות: לקחת אותנו לעולם אחר ולאתגר אותנו עם דמויות מסקרנות וחידות אינטליגנטיות.
מועמד: Syberia 2
קייט ווקר, הקרייריסטית הממהרת מניו-יורק שנהפכה להרפתקנית רודפת חלומות באירופה מושלגת וקסומה, חזרה אלינו השנה לחצי השני של הסיפור שנפתח ב-Syberia, הרפתקת השנה שלנו ל-2002.
Syberia 2 חולק רבות מתכונותיו הטובות עם המשחק הראשון, בהן משחקיות הרפתקה קלאסית, הנהנית מממשק נוח ופאזלים הגיוניים, ועיצוב ויזואלי מרשים של הדרך הנמתחת צפונה, אל האי הסודי שהוא מטרת ההרפתקה. עם זאת, המשחק לא מצליח לטפס למעמדו של קודמו ולהפוך להרפתקה החביבה עלינו השנה, בעיקר בגלל שהסיפור והדמויות המבטיחים של Syberia נהפכים ב-Syberia 2 לעלילה סתמית ולגיבורים שטחיים, שאינם מזכירים עוד את הדמויות המוכרות איתן התיידדנו.
מועמד: Dark Fall 2
בשנה שבה יצאו משחקי הרפתקה רבים יותר (האם תשוב ותהיה אחת כזו?) לא היו ל-Dark Fall 2 הרבה סיכויים להיות מוזכר בכתבת משחקי השנה. העובדה שהוא פותח על ידי אדם בודד, תוך שימוש בכלים בסיסיים, משמעה גרפיקה מיושנת והיקף מוגבל. אבל דווקא מסיבה זו ראינו כאן הזדמנות להעלות אותו על נס כיצירה המרשימה ביותר שראינו שפותחה באמצעים כה צנועים, והרפתקה ראויה למשחק בזכות עצמה.
האווירה של הרפתקת האימה, בה אנו משחקים רושם מפות שיוצא בלילה אפל לחקור את המסתורין שמאחורי מגדלור שאורו כבה, מחוזקת בסאונד מצויין ובסצנות עתירות פרטים, ולא הייתה מביישת משחק שפותח בתקציב גדול בכמה סדרי גודל. הוכחה לכך שבשביל משחק איכותי לא צריך תקציב של מיליונים, ולאוהבי הרפתקאות מגוף ראשון זוהי אחת הטובות של הזמן האחרון.
מועמד: Uru: Ages Beyond Myst
לפני שנה בדיוק כתבנו את הביקורת על Uru: Ages Beyond Myst, היבול הראשון של השנה. לרוב יאמרו אנשים כי היבול הראשון הוא יבול בוסר, אך לא כך המקרה. הפעם מדובר בייבול משובח, בן נאמן להוריו מסדרת Myst. המשחקיות של Myst היא עניין לוויכוח והדיעות לגביה חלוקות – או שמאוד אוהבים אותה או שלא סובלים אותה.
אבל אם אתם אוהבים אותה, אתם חייבים סיבוב על Uru. וזהירות, מדובר בחומר ממכר, אפילו שהחידות קשות עד כדי מריטת שערות. הגרפיקה מוקפדת, יפה ותמיד גורמת לי להתפלא מחדש בכך שהיא סוריאליסטית ועם זאת מלאת ברק של מציאות מוכרת. הסאונד יושב בדיוק במקום ומקפיץ אתכם מהכיסא מתי שצריך. Uru מצטיין ביכולתו להכניס את השחקן לאווירה.