סאנגיונג רודיוס - מיניוואן XL

הוא נראה כמו גרסת ג'מבו למיניוואן, מסתיר שורשים של מרצדס, וכבר בלידתו הספיק להחליף שם. נא להכיר: רודיוס - הענק של סאנגיונג הקטנה

בדיוק כאשר כולם מוסיפים סקס אפיל למיניוואן על ידי הקטנתו או הסבתו לקרוס-אובר, מופיע הרודיוס של סאנגיונג. ענק, מגושם ונטול סקס אפיל. 

 

אלא שליצרן הקטן לא הייתה ברירה. כאשר נמלט מזרועות דייהו המתמוטטת, היה ברור לקברניטיו שצריך להגדיל את היצע הדגמים ועם משאבים מצומצמים זה לא היה קל. הם השתמשו בבסיס קיים והתוצאה היא הרודיוס, שנשען על רצפת הצ'יירמן - למעשה פיתוח קוריאני למרצדס E מלפני שני דורות. 

 

וכך נוחת כאן הרודיוס, מיניוואן ראשון ליצרן, וכלי ראשון מבית סאנגיונג באירופה שאינו יורד שטח. האם המימדים העצומים והמכלולים המוכחים, לצד עיצוב לא שגרתי, יכולים לעשות את מלאכת שינוע הנוסעים נאמנה?

 

הענק

 

לומר שהרודיוס נראה מוזר, זה בערך האנדרסטיימנט של השנה. הוא ענק ועיצובו נטול החן מדגיש זאת. החרטום מזכיר מרצדס שנמתחה לגובה, מבנה השמשה האחורית מוזר ויוצר תחושת אוטובוס קומותיים, והספויילר שמעל תמוה. כן, הוא מושך תשומת לב, אבל זה רק בגלל הקושי לעכלו.

 

והוא אכן ענק. בסיס הגלגלים באורך של 300 ס"מ, קצר רק במעט מהגרנד-וויאג'ר של קרייזלר, והאורך הכללי והגובה אפילו גדולים יותר (512.5 ס"מ ו-182 ס"מ בהתאמה). על הגודל מלמדות גם אפשרויות להזמינו בקוריאה בגרסה לתשעה (אותה שוקל היבואן להביא) ול-11 נוסעים. אגב, כיאה ליצרן שטח, הוא מוצע גם עם הנעה כפולה, ובסאנגיונג אפילו מתגאים ב"מרווח גחון גבוה מהמתחרים"...

 

גדול מבפנים

 

אבל המידות מתבטאות במרחב פנים גדול באופן יוצא דופן. החלל הנרחב והאפשרות להזיז למרחק את כל המושבים (בחלוקה של 2-2-3) מאפשרת הסעת שבעה ללא קושי.

ובניגוד למתחרים, נותר מקום גדול ונוח למטען (חבל שאין כיסוי לתא). ההערה היחידה היא שחמשת המושבים שמאחור קרובים מדי לרצפה - כנראה כדי לשמור על מרחב סביר לראש. זאת כיוון שברודיוס, בגלל ההנעה האחורית, הרצפה גבוהה יחסית.

 

גם הסידור נעים: המושבים האמצעיים הם בצורת כורסאות נפרדות, עם אפשרות לכיוון וסיבוב לאחור. הם מאפשרים גישה נוחה לספסל האחורי, שמקפח מעט את היושב במרכז, ושמתכוון עד למצב שכיבה. בגב המושבים הקדמיים נמצאים מגשים ותאי אכסון נאים. אבל אם אלה מזכירים מטוס, הרי שפתחי האוורור העגולים שבתקרה נראים כאילו הגיעו מאוטובוס. ואם כבר אוורור, הרי שלרודיוס בקרת אקלים מפוצלת המוכרת מהרקסטון (עם שליטה גם מאחור).

 

 סביבת הנהג מפתיעה, עם קפיצת מדרגה לסאנגיונג במראה ובאיכות. המחוונים הנאים נמצאים במרכז, ומאחורי ההגה שוכן צג ברור אך מיושן למראה  שכולל חיווי על מצב התיבה (גם ב-D הוא מראה באיזה הילוך נמצאים).

 

גם שימושי

 

מלפנים נמצא מספר תאי אחסון (מגירה איכותית, תא ייחודי לדיסקים, ותא כפפות קטן), מנשאי כוסות נשלפים ומאפרה ניידת (מדי). בין המושבים תא גדול ונשלף שהופך לעגלה. ואולם למכוניות שתגענה יהיה תא מקובע ואיכותי יותר. אלה גם יצוידו במערכת שמע (לא מקורית) עם שליטה (כן מקורית) מההגה. הנוסעים יהנו משפע פתחי אוורור ומתאורה אישית. חבל שתאורת המפות אינה ממוקדת. 

 

הנדסת האנוש אינה מושלמת. כך הפעלת הצופר, כך העובדה שלא כל המתגים מוארים, וכך גם הקרבה של ידית שחרור בלם היד לזו של מכסה המנוע. גם מיקום מחשב הדרך/שעון מעל למראה מפריע. לנהג קשה לראותו, ובלילה התאורה הירקרקה מעצבנת את העין. ובכלל מדובר במחשב מוזר שכולל - שימו לב - מצפן ומדי גובה ולחץ ברומטרי(?!) - אך לא צריכת דלק. הופתענו לגלות שפע מתגי דמה (חלקם בשביל מראה סימטרי), ומאכזב שלרודיוס רק צמד כריות אוויר.

 

פחות הופתענו מהראות הבעייתית לאחור, ומזל שניתן להיעזר בחיישניי קירבה מקוריים. מעבר לכך, תנוחת הנהיגה נעימה, למרות שכיוון גובה המושב וההגה מסורבלים.

 

יש כוח, אבל למה לנדנד?

 

בחרטום הרודיוס נמצא לוגם הסולר החדש אשר פגשנו ברקסטון. מדובר במחומש צילינדרים בנפח 2.7 ליטר (מסילה משותפת) עם מגדש, אשר מייצר 165 כ"ס ו-34.7 קג"מ כבר ב-1,800 סל"ד. גם כאן הוא משודך לתיבת חמישה הילוכים של מרצדס וצריך להניע כשני טון. מול לוגמי הסולר הקוריאנים מדובר ביחידה חזקה יותר משמעותית, וזה בולט על הכביש.

 

כמו ברקסטון, שבריר השנייה הראשוני מהוסס מדי, עד שהמנוע נכנס לתחום האפקטיבי. מעבר לכך צבירת המהירות מרשימה, ואף מפתיעה כאשר הרכב בתפוסה מלאה, כלומר עם שביעיה לא סודית ומטען. גם אז אין בעיה להתקרב למהירות המרבית (174 קמ"ש), למשוך היטב בעליות ואפילו לעקוף בצורה בטוחה. התיבה אמנם עצלה, אך לזכותה תירשם פעולה מעודנת והתאמה לאופי המנוע. חבל שהיא מתעקשת ליטול שליטה גם בתפעול ידני. רעשי המנוע מוחרשים טוב מאשר ברקסטון, אבל הם עדיין מעט בולטים בנסיעה איטית ותחת עומס. אלא שרוב הזמן - בשיוט רגוע - הם לא ממש מפריעים. צריכת הסולר עמדה על 8.5 ק"מ לליטר, סביר בהתחשב בתנאי המבחן.

 

אבל אם בביצועים הרודיוס מפתיע, הרי שבהתנהגות הוא מאכזב, למרות שמקור מערך המתלים (עצמות עצה כפולות מלפנים, רב-חיבורי מאחור) במרצדס. סאנגיונג אינה מייצאת לאמריקה, אך נראה שארץ כל האפשרויות נתנה השראה לקוריאנים. כיול רך מדי למתלים יוצר פשרה לא מוצלחת עם נוחות בינונית ברוב התנאים.

 

על הכביש העירוני מתקשים המתלים לטפל במהמורות ושברים. מצד שני, יציאה לאחו לא משפרת את המצב. כי על כביש שאינו מושלם ומעט גלי (כמעט כל כביש אצלנו) נוטה הרקסטון להתנדנד מעלה מטה בסגנון הצי האמריקני, בייחוד כאשר הוא עמוס. וזה עשוי לגרום למחלת ים לנוסעים. חוסר הריסון פוגע בביטחון הנהג ולכך מצטרף הגה חסר תחושה, מלאכותי ולא מדויק, שעם 3.7 סיבובים מנעילה לנעילה מרגיש איטי מדי.

 

הרודיוס נעים ונוח יותר ללא נוסעים. אז גם ניתן להתרשם שיכולת השלדה טובה ממה שרומזות תחילה התנודות וזוויות הגלגול. בכל מקרה לרודיוס בקרת יציבות, שמתריעה גם בצפצוף והנה בעלת תפקוד ייחודי (בארץ) למניעת התהפכות. מובן שעם מידות כה גדולות והתנהלות מגושמת, אין מה לדבר על הנאה מנהיגה. על אותו משקל לוקים גם הבלמים בחוסר חדות.

 

משחק אחר

 

אם חשבתם שהרודיוס מכוון היישר מול המיניוואנים לוגמי הסולר הקוריאנים הרי שהמציאות שונה. כי שום דבר בו אינו "מיני", ועל ידו הקאיה קרניבל והיונדאי טראג'ט נראים קומפקטיים. הרודיוס הוא מיניוואן במידה גדולה יותר והוא גם חזק משמעותית. למעשה, הוא מתאים לקטגוריה גדולה יותר, בה מוצע היום רק הגרנד-וויאג'ר היקר ונטול הדיזל. ולכן ב- 199,000 שקלים הוא מייצג תמורה טובה תודות למרחב, לביצועים ולאבזור. ולכן גם אין לו מתחרה ישיר.

 

אבל בגלל הגודל הוא לא יתאים לכל אחד. כי גם חובבי ה"מטר-פח" המקומיים ייבהלו מהמידות - שלא לדבר על המראה. הרודיוס יתאים למי שרוצה וצריך מיניוואן גדול מהמקובל מכל הבחינות.

 

מעבר לכך, כמכונית נוסעים ראשונה של סאנגיונג שיוצאת למערב, הרודיוס בהחלט מייצג צעד קדימה. הוא איכותי, נעים ומודרני ממה שהכרנו בסאנגיונג. חבל רק שבתחום ההתנהגות והנוחות התקשו הקוריאנים להגיע לרמה המודרנית.