מבשלת למקפיא

איילת בן-יוסף נכנסת להתקף של קינון, נזכרת בשולה הארנבת, ומכינה טארט תפו"א, בצל וגבינת עיזים, שנשמר היטב בהקפאה

פעם, לפני הרבה שנים גידלנו מוטי ואני ארנבות. שולה, הארנבת המתוקה, הגיעה בתור מתנת יום הולדת בשבילי, אבל בעצם היתה מתנה לשושי, הארנב שמוט האוזן. שולה ושושי מצאו שפה משותפת מיד - השתובבו ושיחקו ביחד במרפסת הקטנה שלנו. לא עבר חודש, ושמנו לב ששולה

הקטנה - כבר לא כל כך קטנה. היא הלכה והתעגלה, הלכה ותפחה. בירור קצר העלה שהריון אצל ארנבות אורך 3 שבועות (ומתרחש כמעט כל שלושה שבועות...), וששולה שלנו לא שונה משאר הארנבות.

 

בימים הבאים עסקה שולה בבניית קן ובריפודו בכל מה שמצאה בבית: קרעי עיתונים, צמר גפן, גרב משומשת של מוטי, וחוטי צמר. הימים חלפו, והגיעה שעתה של שולה להמליט. ישבנו וחיכינו, אבל שום דבר לא קרה. כעבור מספר שעות, כמו כל הורים דאגנים, לקחנו את היולדת לווטרינר, כדי שיראה אם יש מה לעשות ואיך ניתן לעזור לאומללה (אולי אפידורל?).

 

התברר שהארנבת שלנו זקוקה לניתוח קיסרי. אני לא צוחקת. שולה הארנבת עברה ניתוח קיסרי. היא יצאה ממנו בשלום (בקושי), אבל הגור לא. מאז, בכל פעם שחשבנו על ענייני הריון וילדים נזכרנו בעלילות שולה הארנבת היולדת.

 

השבוע נכנסתי להתקף מטורף של קינון – לנקות, לסדר, לארגן ולהכין את כל הדברים שיהיו "כמו שצריך". מוטי הסתכל עלי מדי פעם, הניד את ראשו בצער והזיז את השפם כמו ארנבון, בניסיון לגרום לי לשים לב כמו מי אני מתנהגת. הוא לא הצליח להידבק בחדוות הניקיון והסידור, אבל הוא היה מבסוט מדבר אחד: התחלתי למלא את הפריזר.

 

בימים שאחרי הלידה אני באמת לא מתכוונת לעמוד ולבשל (ונדמה לי שגם לא יהיה לי זמן וכח). ואני מתכוננת לשני גלים פוסט-צונאמיים - האחד בדמות אורחים (רצויים יותר ורצויים פחות), שצריך בכל זאת לארח, להשקות, ולהאכיל ב"משהו קטן". השני בדמות מוטי, שאפילו הזמנת פיצה היא משימה קשה מדי בשבילו, כשהוא לא לגמרי מרוכז. לכן אני מבשלת עכשיו למקפיא, דברים שיהיה קל לשלוף כשהאורחים יפתיעו, ודברים שמוטי ואני נוכל לאכול בימים שאני לא אוכל/ארצה לבשל.

 

השבוע נכין מאפה לאורחים. בשבוע הבא נמלא את הפריזר באוכל ביתי וטעים עבורנו.

 

טארט תפו"א, בצל וגבינת עזים

 

החומרים: 

לבצק:

100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

1 כוס קמח

1 כפית מלח

1 ביצה

למלית:

2 תפוחי אדמה בינוניים

2 בצלים

מעט חמאה לטיגון

1 גליל גבינת פרומעז (או סנט מור)

1 קרטון שמנת מתוקה

3 ביצים

2 כפות עירית קצוצה

מלח ופלפל שחור

 

כלים: תבנית עגולה בקוטר 28 ס"מ

 

וכך עושים:

1. מכינים את הבצק: מניחים במעבד מזון חמאה, קמח, ומלח ומעבדים לתערובת פירורית. מוסיפים ביצה וממשיכים לעבד עד שנוצר כדור בצק. מוציאים, עוטפים בניילון ושולחים למקרר לשעה.
2. מכינים את המלית: פורסים את הבצלים לטבעות דקות, פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות דקות. מחממים חמאה במחבת רחבה ומטגנים את הבצלים ותפוחי האדמה, כרבע שעה. מדי פעם מערבבים והופכים. בסופו של התהליך הבצלים צריכים להיות שקופים-זהובים ותפוחי האדמה רכים. מתבלים במלח ופלפל.
3. מחממים תנור ל-200 מעלות.
4. מוציאים את הבצק מהמקרר, מרדדים אותו (בין 2 ניירות אפיה או על משטח מקומח) לעלה דק, ומסדרים בתוך התבנית. מניחים נייר אפיה על התבנית (עם הבצק) ושופכים מעליה שעועית יבשה או כל פריט
   אחר המשמש אתכם כמשקולת אפיה. מכניסים לתנור ל-15 דקות. מוציאים. מורידים את הנייר עם השעועית ושולחים לעוד 5 דקות בתנור. מוציאים ומניחיםבצד להתקרר.
5. מורידים את חום התנור ל-180 מעלות.
6. מרכיבים את הטארט: פורסים את הגבינה ומסדרים אותה על הקלתית האפויה. מעליה מניחים את תערובת הבצל-תפו"א. בקערה נפרדת טורפים ביצים ושמנת, מוסיפים עירית קצוצה ומתבלים. יוצקים את הבלילה על הטארט.
7. מכניסים לתנור ואופים כ-30 דקות, עד שפני המאפה מזהיבים.
8. מוציאים מהתנור ומצננים לפחות רבע שעה לפני ההגשה.

 

• הוראות הקפאה: כדי להקפיא את הטארט צריך קודם כל לתת לו להתקרר לחלוטין. אח"כ אפשר להוציא אותו מתבנית, לעטוף בניילון נצמד ולהכניס למקפיא. כדי להפשיר – מוצאים מההקפאה ונותנים לו להפשיר בחוץ (כשעתיים) – מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים/מחממים אותו במשך כ-15 דקות.

 

עוד רעיון זריז להקפאה:

 

שבלולים במילויים שונים

להבדיל מהטארט שלמעלה, השבלולים הנ"ל לוקחים בדיוק 10 דקות הכנה ואין צורך אפילו להפשיר אותם לפני האפיה. את המתכון הבסיסי נתתי כאן בעבר.

 

הפטנט הוא לגוון את הממרחים - להוסיף כף או שתיים של ממרח עגבניות מיובשות, בצל מטוגן, ממרח זיתים, אנשובי, עשבי תיבול ואבקות תיבול. השבלולים האלה יושבים בפריזר בצורת גלילים, הם תופסים מעט מאוד מקום וזקוקים רק ל-10 דקות הפשרה (בינתיים מחממים את התנור). הכל, כולל חיתוך ואפיה, לוקח כ-20 דקות, ומתקבלים מאפים טריים וחמים מהתנור, שנראים כאילו השקענו בהם שעתיים עבודה.