אימהות עובדות: מה התמריצים הכלכליים ליציאתן לעבודה?

ההוצאות הכבדות הכרוכות בטיפול בילדים מעלות שוב ושוב את הדרישה להקל על האימהות העובדות, עד כה ללא תוצאות. ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים לצורכי מס תטיב רק עם בעלות השכר הגבוה, מתן החזר מביטוח לאומי על הוצאות הטיפול כרוך בקושי יישומי. הצעד הישים ביותר הוא הגדלת הסבסוד למעונות יום, אך מה הסיכוי שזה יקרה?

ההוצאות הכבדות הכרוכות בטיפול בילדים מעלות שוב ושוב את הדרישה מצד ארגוני הנשים להעניק הקלות כספיות לאימהות עובדות. הוצאות הטיפול בילדים, טוענים הארגונים, הן הוצאות שהתא המשפחתי מחוייב בהן אם האישה רוצה לצאת לעבוד.

 

הסיוע הניתן כיום לאמהות עובדות בא לידי ביטוי בשלוש חזיתות: מתן נקודת זיכוי אחת עבור כל ילד (שווי נקודת זיכוי הוא 178 שקל); סבסוד מעונות יום ציבוריים; ותשלום דמי לידה למשך תקופת חופשת הלידה. בתחום האחרון ישראל צועדת לאחור ביחס למדינות המפותחות - 12 שבועות לעומת קרוב ל-20 באירופה, ואף 52 שבועות בשוודיה, או 43 בפינלנד.

 

כיום, ככל שמדובר בחישוב כלכלי נטו במקרים רבים משתלם יותר לאמא לילדים שלא לצאת לעבודה עקב ההוצאות הכרוכות בטיפול בילדים. פעמים רבות נשים עוזבות לפרקים את מקומות העבודה שלהן לטובת הטיפול בילדים, ובמקרים אחרים מורידות את היקף המשרה לחלקית, מה שקוטע את רצף הקריירה, ומחבל לא אחת בסכויים להתקדם בסולם השכר.

 

מהן הדרכים באמצעותן ניתן לסייע לאימהות עובדות? והשאלה החשובה יותר, מה הסיכוי אם בכלל, שזה יקרה בגלגול הזה?

 

להכיר בהוצאות הטיפול - מיטיב עם המעמד הגבוה

 

בשנים האחרונות מנסים ארגוני הנשים נעמ"ת ושדולת הנשים לקדם מהלך שיביא למתן הקלות לאימהות עובדות. בפגישות שקוימו עם האוצר בנושא, הועלתה בין היתר ההצעה לתת הטבות על ידי הכרה בהוצאות הטיפול בילדים לצרכי מס. "כמו שכל שולחן במשרד עורכי דין הוא הוצאה מוכרת", מסבירה עו"ד גלי עציון מהלשכה המשפטית בנעמ"ת, "כך אנו דורשים להכיר בתשלום למעון, שהוא ההוצאה הכי בסיסית שיש כדי לאפשר לאמא לילדים לצאת לעבוד".

 

אלא שההכרה בהוצאות הטיפול בילדים לא תוכל לסייע למרבית האימהות העובדות, מאחר ואלה (כ-65% מהאימהות העובדות) ממילא משתכרות מתחת לסף המס (העומד על 5,256 שקלים לאישה עם ילד אחד).

 

יתרה מזאת, אפרים זילוני, יו"ר האגף לכלכלה וחברה בהסתדרות, ודליה עצמון, כלכלנית באגף, מסבירים במאמר שפורסם בביטאון רואה החשבון האחרון, כי מדובר בהטבה רגרסיווית (הטבה שמגדילה את אי השיוויון בחלוקת ההכנסות). זאת, כיוון שככל ששכרה של האם גבוה יותר, היא תהנה מהטבת מס גדולה יותר. המשמעות היא שהשיטה תטיב בעיקר עם נשים בעלות שכר גבוה ולא תשיג את היעד של הגדלת חלק הנשים בכוח העבודה.

 

לתת החזר על הוצאות הטיפול

 

אפשרות נוספת שהועלתה על ידי ארגוני הנשים למתן הקלות לאימהות העובדות, בפרט לאלה שלא מגיעות לסף המס, היא מתן החזר מביטוח לאומי בגין הוצאות הטיפול. עם זאת ההצעה הזו ככל הנראה לא ריאלית כרגע.

 

יורם גבאי, יו"ר פעילים, ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה באוצר, מסביר כי מדובר בהצעה לא ישימה לדעתו כיוון שהיא כרוכה בליקויים בצד המינהלי. ראשית, מכיוון שבארץ אין מערכת דיווח כללי. הכוונה היא למערכת דיווח המאפשרת לקבל מידע על האוכלוסייה בארץ, ובהתאם לכך להחליט מי זכאי להחזרים וקצבות. הקמת מערכת דיווח כללי פירושה המעשי הוא שכל משפחה בישראל תצטרך להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. זהו צעד מורכב שהפעלתו תימשך מספר שנים.

 

מעבר לכך, מסביר גבאי, חלק גדול מנותני השירות, קרי המטפלות, הן סבתות או קרוב משפחה זה או אחר, ולא ברור איך יתקבל החזר במקרים כאלה.

 

הכרה בהוצאות במקום נקודת זיכוי

 

מההטבה הקיימת כיום לאימהות עובדות בדרך של נקודת זיכוי נהנות בפועל רק רבע מהמשפחות, מציינים זילוני ועצמון. זאת, על פי מחקר שנערך בבנק ישראל המראה כי רק 50% מהאימהות עובדות, ורק מחציתן משתכרות מעל סף המס. אחת ההצעות שהועלו בהקשר זה, היא להכיר בהוצאות הטיפול במקום מתן נקודת זיכוי לאישה עובדת בגין הילד שלה.

 

חישוב כלכלי מראה כי רק הכרה בהוצאה בגובה 800 שקל ומעלה לחודש תהיה עדיפה ממתן נקודת זיכוי. אבל גם אם תוכר הוצאה בגובה של 800 שקל ומעלה, עדיין לא בטוח שאלטרנטיבה זו עדיפה במקום מתן נקודת זיכוי, מאחר ונקודת זיכוי מגיעה לכל אישה עובדת בעבור ילדיה עד גיל 18, בעוד שהוצאות על ילדים נפסקות בגיל מוקדם בהרבה. מעבר לכך, בכל הקשור בהוצאה מוכרת, הדבר מחייב קודם כל להוציא את הכסף ורק אחר כך לקבל החזר, בעוד שנקודות הזיכוי ניתנות אוטומטית.

 

פיילוט בערד ובית שאן

 

על רקע סיכום עם ח"כ גילה גמליאל, שדולת הנשים ונעמ"ת, החליטו לפני מספר חודשים באוצר להריץ תוכנית נסיונית (פיילוט) בנושא. לצורך כך, נבחרו הערים בית-שאן וערד. בערד נבחנת האפשרות כי החל משנת הלימודים הקרובה, יוכלו ההורים להגיש קבלות למס הכנסה על העסקת מטפלת - ולקבל זיכוי ממס. תינתן האפשרות להעביר את הזכות לזיכוי ממס אל הבעל במידה והאישה לא מגיעה לסף המס, כשזו תצטרך להגיש בסוף השנה דו"ח למס הכנסה.

 

השיטה השנייה שתיבחן בבית שאן, היא מתן סיוע מוגדל במימון מעונות יום, צהרונים ומועדוניות לילדים עד גיל 9 של אמהות עובדות. המטרה של הניסוי היא לבחון אם השיטות מעודדות נשים לצאת לעבוד.

 

עם זאת, לארגוני הנשים יש השגות על הפיילוט. "באוצר בחרו בשתי ערים עם בעיות אבטלה קשות. כך שיש לי חשש שהניסיון הזה ייכשל, ולא יביא להגדלת שיעור ההשתתפות של האמהות בכוח העבודה, מאחר וגם אם הן ירצו לצאת לעבוד, אין כל כך לאן. במקום אחר הפיילוט היה אפקטיבי יותר", אומרת עו"ד גלי עציון.

 

הפיתרון - להגדיל את סבסוד המעונות

 

"יש הוכחה אמפירית חד משמעית לכך שסיוע לאימהות עובדות בתחום של הקלות במס או סיוע בהוצאות על מטפלות מעודד אותן מאוד להגדיל את היקף העבודה". מסביר גבאי. עם זאת, להערכתו, "הסיכוי שהמדינה תעזור לאמהות עובדות עוד בדורינו הוא דל". זאת, מהסיבות שהוזכרו הנוגעות לאי השיוויוניות בדרך של הכרת ההוצאות מחד, וקושי יישומי בדרך של מתן החזר מאידך.

 

לדבריו הדרך היעילה יותר בכל זאת לעזור לאימהות העובדות היא על ידי הגדלת הסבסוד בתחום מעונות היום.

 

צעד אחד בכיוון הזה נעשה באחרונה במסגרת התוכנית להפחתת מיסים שאושרה השבוע בקריאה ראשונה בכנסת. באחד מסעיפי התוכנית נקבע כי יוגדל התקציב הממשלתי לסבסוד ילדי אמהות עובדות בסכום כולל של 150 מיליון שקל, בשלוש השנים הקרובות (כל שנה 50 מיליון). זאת, על ידי הגדלת תקציב האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך במשרד התמ"ת. התוספת תוקצה ליישובים (כולל בית-שאן לפי תוכנית-הפיילוט) בעלי עדיפות גבוהה בתוכנית מסלול תעסוקה שמפעיל משרד התמ"ת.

 

גם בארגוני הנשים הבינו כי עזרה בתחום המעונות היא ככל הנראה הצעד הישים ביותר כיום, ומנסים לקדם את הכיוון הזה. הכוונה היא להגדיל את היצע המעונות והגנים המסובסדים במימון המדינה, ולהגדיל את ההנחות המוצעות במעונות הקיימים כיום. 

 

לדיעה הזו שותפים גם זילוני ועצמון, המציינים כי "רצוי להגדיל את היקף המעונות המסובסדים ובנוסף, להנהיג יום לימודים ארוך ומפעל הזנה כדי שגם כשהילד הוא בגיל הבית ספר יוכלו הנשים לעבוד במשרה מלאה".