האם יש סיכוי להחליף את Windows - חלק ב'

הפיינל פור: Windows, לינוקס, Mac OS X וסולאריס. האם התחרות הוכרעה מראש או שהכל עדיין פתוח ושום דבר לא בטוח מבחינת מיקרוסופט? כתבה שנייה בסדרה

לחצו כאן לחלק א'

 

כך מתייצבות למערכה הבאה ארבע מתמודדות:

 

• Windows (הכוונה היא לכל המשפחה), עם נתח שוק של 95 אחוז מתחנות העבודה והמחשבים האישיים ו-85 אחוז מהשרתים "הסטנדרטיים" (Industry Standard, כשהכוונה היא לארכיטקטורת X86 של אינטל-AMD, כולל הרחבות 64 סיביות, וארכיטקטורת Itanium של אינטל-HP).

 

•  לינוקס (על כל המהדורות השונות שלה) עם נתח שוק של 3 אחוז בתחנות עבודה, ו-13 אחוז בשרתים סטנדרטיים.

 

• Mac OS X, מערכת ההפעלה של אפל (עכשיו בגרסת Tiger) עם כ-2 אחוז בתחנות עבודה ושברי אחוז בשרתים ("לא

סטנדרטיים", במקרה שלה).

 

• Solaris של Sun, עם רסיסי אחוז בתחנות עבודה "סטנדרטיות" (מבוססות מעבדי AMD) ופחות מ-2 אחוז בשרתים סטנדרטים. (המספרים האלה לא כוללים את החלק המכובד של Sun בשוק השרתים הקנייניים ותחנות העבודה ה-RISC-יות).

 

המשחק מכור או שהכדור באמת עגול?

 

במבט ראשון נראה שזה משחק מכור ולשתי האחרונות אין סיבה להתאמץ ולהחליף לנעלי ריצה. ובכל זאת הרוח הספורטיבית מנצחת והחברות האלה רחוקות מלוותר ללא מלחמה. עבור Sun, שמזה שנה מספקת שרתי X86, בעיקר כאלה המבוססים על מעבדי Opteron, מערכת Solaris היא הגחלת שנשארה ממדורת השבט, שריד לתפיסה שאומרת כי להיות Best of Breed לא עולה בקנה אחד עם סטנדרטיזציה.

 

עכשיו, כאשר סאן מוכרת יותר שרתי X86 משרתי RISC, היתרון התחרותי היחיד והנכס האסטרטגי שכל כך יקר לליבו של סקוט מקנילי מגיע ממערכת ההפעלה. "כולם מוכרים לכם יוניקס סוג ב'", על פי הטיעון האליטסטי של Sun, "ורק אנו ממשיכים להאמין במוצר שלנו. יוניקס סוג א' אקסטרה דלוקס. את סולאריס פיתחנו ושיכללנו הרבה מעבר למצב שלינוקס צפויה להגיע אליו בחמש השנים הבאות. אתם רוצים לחסוך? אין בעיות. תקבלו את סולאריס בחינם ותשלמו - אם תרצו - רק דמי שירות שנתיים.

 

"רוצים לחסוך גם על פלטפורמת החומרה? אין בעיות. אנו מוכרים 'שרתים סטנדרטיים' זולים יותר אפילו ממה שתמצאו בסל המציאות של Dell. אתם שואלים את עצמכם האם לינוקס בשלה מספיק ליישומי ליבת העסקים? למה להתחבט אם סולאריס יכולה להציג רקורד ללא מתחרים - מבחינת החוסן, יכולת הצמיחה, הניהוליות והזמינות שלה ביישומים קריטיים".

 

הטיעון של Sun מתחיל למשוך תשומת לב של חברות שכבר חשבו ברצינות להגר מהפלטפורמה ה-RISC-ית שלה לשרתים "סטנדרטיים". כדי לסלק את משקעי העבר ולהחזיר אותן למשפחה, Sun הכינה את מהדורה 10 של Solaris לריצה על פלטפורמות X86 של 32 ושל 64 סיביות. גם אם הן לא רוצות חומרה קניינית, על פי החברה, הן מעדיפות אחידות מבחינת מערכת ההפעלה והן לא רוצות לוותר על השקעות העבר בשרתי סולאריס.

 

סאן מנהלת מערכת בחינות ואישורים רחבה במטרה להגדיל את מספר הפלטפורמות שיכולות להראות תעודת תאימות עם סולאריס. עד כה עברו את הבחינות 350 מערכות, כולל שרתים מתוצרת Dell (חברה שסקוט מקנילי אוהב לקנטר, משום שלדעתו היא לא מבזבזת מספיק כסף על פיתוח טכנולוגיות קנייניות - שעבורו זה כרטיס הכניסה למועדון חברות המחשבים "האמיתיות").

 

תוצאות מעורבות במבחנים

 

במעבדות PC בניו יורק בדקנו את סולאריס 10 על שרת PowerEdge מתוצרת Dell, עם מעבד Xeon, ועל שרת SunFire עם מעבד AMD Opteron. את היישומים שלנו עבור סביבת סולאריס על SPARC היה צריך להחליף בגרסאות תואמות X86 - כי אין תאימות ברמת הקוד הבינארי - אבל סאן טוענת שגם אם מדובר ביישום פרטי, שפותח בבית, כל מה שנדרש עבור ההגירה זה קימפול מחדש.

 

בעתיד היא אמורה לשחרר גם מערכת אמולציה בשם Solaris Linux Application Environment, שתאפשר להריץ יישומי לינוקס על מערכת Solaris בתוך "מכונות לינוקס וירטואליות". כפי שיבמ מריצה יישומי לינוקס על כל ספקטרום המערכות שלה, כולל מחשבי Mainframe.

 

סאן גם העבירה לסביבת X86 ספריית יישומים ענקית שכולה קוד פתוח וחופשי לשימוש בחינם. בין השאר תמצאו בה פייבוריטיות ידועות, כמו Apache ו-MySQL, לצד אלפי יישומים ורטיקליים לגומחות שוק שונות ומשונות. מאחר וסולאריס 10 תומכת ב"וירטואליזציה" ישר מהקופסה, אפשר להריץ על שרת יחיד מספר שירותים, שכל אחד מהם חי בתוך מכונה וירטואלית משלו. זאת יכולה להיות אופציה מעניינת לחברות קטנות יחסית - אם רק תשכיל Sun לעשות את סולאריס ליותר פשוטה ואינטואיטיבית למנהלי רשתות, שלא מכירים שום סביבה מתוחכמת יותר מ-Windows.

 

בשורה התחתונה, האתגר ש-Sun זורקת לפני מנהלי מערכות המידע הוא פשוט: "אתם רוצים מערכת חזקה, אמינה, יציבה, עשירה ביישומים - ולא יקרה? אתם יכולים לקבל כזאת כאן ועכשיו אם רק תשקיעו את מה שנדרש כדי לשלוט בסולאריס. כמו שאומרים מאמני הספורט האמריקאיים: No Pain, No Gain. בלי כאבים אין יתרונות. רק אל תגידו שלא בחרתם בפתרון של Sun בגלל המחיר".

 

הטייגר עדיין לא יצא לחופשי

 

לעומת זאת, Apple עדיין לא צריכה למכור את Mac OS X למשתמשים בפלטפורמות X86 - עם או בלי הרחבות 64 סיביות. את מהדורה 10.4 היא הכינה לתחנות מקינטוש עם מעבדי PowerPC, כחלק ממסלול האבולוציה של המערכת המצוינת הזאת. אנו יודעים כי לרוב המוחלט בהחלט של הקוראים אין מקינטוש ולכן פירוט כל התכונות של 10.4 Mac OS X ישמע כהתגרות, אבל כדאי לא לטמון ראש בחול ולהכיר במציאות: יש לנו את כל הסיבות הטובות לקנא במה שאפל מספקת לחסידיה - ויש רק מעט חסרונות שהם יכולים למצוא ב-Tiger (שם החיבה של Mac OS X 10.4).

 

בגירסה הזאת יש תמיכה משופרת ביישומי 64 סיביות (יש אפילו סביבת פיתוח בשם Xcode, לתמיכה במשתמשים שרוצים לפתח את הקוד שלהם), גרפיקה תלת-ממדית משופרת, מקודד וידאו בפורמט H.264 עבור וועידות ווידאו והצגת סרטי QuickTime, מנוע חיפוש פנימי מהיר כברק בשם Spotlight, "לוח שעונים" (Dashboard), שמציג נתונים המתעדכנים בזמן אמת כשעונים על המסך (תכונה אהובה מאוד על מנהלים, במיוחד אלה שמגיעים לעבודה בסרבלי טיסה, שרוצים להיות בשליטה בלי להתעמק בפרטים), דפדפן בשם Safari (אנו מעדיפים את FireFox), ושיפורים שונים לתוכנות עזר פופולריות כמו iChat, שאפל כוללת בחבילת מערכת ההפעלה.

 

הרשימה ארוכה ומרשימה ואנו בטוחים כי ברדווד לומדים כל פרט ובוחנים כל חידוש במעבדות השימושיות הנרחבות של מיקרוסופט - כדי לקבל השראה לפני שחרור המהדורה המסחרית של Windows Vista (לונגהורן לשעבר).

 

לא לרתום את התוכנה לפני החומרה

 

יש כמובן גם פיספוסים ב-Tiger. שוב, אין סיבה לעבור על הרשימה משום שהפרטים אינם רלוונטיים לרוב הקוראים. מה שכדאי לדעת הוא על התלות של הביצועים בסוג המעבד. למרות שאפשר להריץ את Tiger גם על מחשבי מקינטוש ו-iBook די ישנים, אנו ממליצים לא למהר אלא להתחיל בשידרוג החומרה למעבדי G5. תחנת עבודה מקינטושית עם שני מעבדי G5 היא תענוג עוד לפני שאתם מתחילים לבדוק את המהירות של יישומי פוטושופ או Premier.

 

פיתחו את המארז האלגנטי מאלומיניום מלוטש והתבוננו בארגון הפנימי של הרכיבים, ההיגיון של זרימת האוויר, החלוקה למחיצות לפי התפקוד וכדומה. עוד לא ראינו PC שנראה כל כך מקצועי ומהונדס בהיגיון אחרי הורדת קירות הצד. הבעיה היא, כידוע, שהנדסה איכותית עולה הרבה יותר מאוסף אקראי של רכיבים, שנבחרו על פי המחיר בלבד והורכבו במחסן מאחורי חנות המחשבים השכונתית שלכם. האם ההחלטה של סטיב ג'ובס להגר בהדרגה לחומרת X86 אומרת שגם המקינטוש יבנה מחלקים סטנדרטיים זולים? קשה לדעת. הוא, כמובן, אומר שלא. אבל אנו למדנו איך השוק יכול לכופף גם את העקשנים ביותר.

 

X64 - קשה להבחין בהבדלים

 

בינתיים הייתה לנו הזדמנות ללמוד קצת יותר על Windows XP Pro X64 Edition, (בקיצור, X64). במבחני השוואה פורמליים בין XP Pro SP2 לבין XP Pro X64, התברר שאין הבדלים משמעותיים בביצועים כל עוד היישומים עצמם עובדים ב-32 סיביות. בכל מקרה ההבדלים היו בתוך "רצועת ניוד" של 5 אחוז, כאשר פעם זו ופעם האחרת מראות יתרון קל.

 

מבחינת המשתמש קשה מאוד להבחין בהבדלים, כולל ממשק שנראה בדיוק אותו הדבר, והתנהגות מוכרת של כל היישומים. רק אם תעשו שטויות אמיתיות, כמו ניסיון להריץ יישומי 16 סיביות (DOS) בסביבת X64, תגלו שזו חייה אחרת. עם זאת, אפשר לעשות זאת רק בצורה עקיפה ומתוסבכת. למשל, להתקין את VMware, יישום "וירטואליזציה" שרץ תחת X64, ליצור באמצעותו "מכונה וירטואלית" בתוכה רצה 98 Windows או מערכת דומה, ואז להריץ את היישום המיושן בתוך המכונה הווירטואלית.

 

בכל מקרה, כמעט ולא נתקלנו בבעיות תאימות עם יישומי 32 סיביות של מיקרוסופט עצמה, אבל בהחלט יש בעיות עם יישומי צד ג' שלא שודרגו. עבור המשתמש הממוצע זה אומר שרוב תוכנות ההגנה (כמו אנטי וירוס, חומת-אש, חסימת חדירות וכדומה) דורשות שידרוג לגרסה חדשה. כל התוספים (Plug-Ins) עבור אינטרנט אקספלורר לא עובדים עם IE במהדורת 64 סיביות, כולל נגני Flash, ו-Java, אם כי הדפדפן IE בגרסת 32 סיביות כן יכול לרוץ בסביבת X64 עם כל התוספים הוותיקים. לסיכום, אם אין לכם סיבה מיוחדת לשדרג, לא צריך לשדרג. עדיף לחכות עד שכמה יישומי מפתח יעברו התאמה ל-X64, וגם אז לחכות קצת עד שנשמע מהחלוצים האם הדרך בטוחה.

 

לקבוע עובדות בשטח

 

מצד שני, מיקרוסופט רוצה לקבוע עובדות בשטח ולבוא אל מפתחי היישומים עם הוכחות שיש לה יותר מכונות 64 סיביות בשוק מלכל מערכת מתחרה. לכן היא מוכרת את גרסת X64 של Windows XP באותו מחיר כמו גרסת 32 הסיביות. היא גם מעודדת הגירה על ידי תוכנית שדרוג אטרקטיבית. ההנחה היא שרוב יצרני המחשבים ישתכנעו לספק את Windows XP Pro X64 על תחנות העבודה שלהם וכך ייווצר לחץ של הגירה לסביבת 64 סיביות, ואז יצרני היישומים יענו ללחץ ויוציאו גרסאות 64 סיביות, אם נרצה או לא נרצה בהם.

 

לאסטרטגיה הזאת קוראים Bootstrapping, על שם הברון מינכהאוזן שהרים את עצמו לאוויר על ידי משיכה נמרצת ברצועות המגפיים, אירוע היסטורי-בדיוני שקרה בזמן המצור הטורקי על וינה.

 

ניסיון העבר מלמד שהאסטרטגים של מיקרוסופט משיגים את מטרתם משום שהם מכוונים למטרות בטווח ארוך - בעוד המתחרים נאבקים על השגת יעדים בלו"ז של הרבעון הזה או, לכל היותר, המאזן השנתי. בתנאים הקיימים קשה לבוא בדרישות ל-Sun או ל-Apple על קוצר ראייה וחוסר בחזון, משום שאלה פריווילגיות של מי שחשבון הבנק שלו גולש על גדותיו. אבל אנו בהחלט מקווים כי הן לא תרמנה ידיים וכי נראה התחדשות של התחרות בשוק מערכות ההפעלה - ולו רק בגומחה של תחנות עבודה מקצועיות.