לעומת התזה העיקרית של מסר-ירון לפיה יש סיכון כלשהו בהמשך הפיתוח הטכנולוגי, היו גם מדענים שהשתתפו בכנס וחלקו על דעה זו. בתחום התאמה גנטית של יצורים חיים (GMO) טענה פרופ' נינה פדרוב מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת מדינת פנסילבניה, שהתאמה גנטית של אורגניזמים (GMO) היא רק "יותר מהקיים", וזה פשוט המשך ישיר של המניפולציות הגנטיות שהחלו עוד בעת העתיקה עם המצאת החקלאות, כמו למשל הכלאה של שני מיני צמחים. מסר ירון טוענת כי לפחות לצורך הדיון הנחת היסוד היתה שזה כן משהו ששונה מהותית.
פרופ' מארק ולנד (Welland) מהמרכז למדעי הננו באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה: "מדעי הננו והננו-טכנולוגיה נראים כיום כבעלי פוטנציאל עצום להביא תועלת לתחומי מחקר וליישומים רבים, ולפיכך הם מושכים כעת כספים רבים מהממשלה ומעסקים במקומות רבים ברחבי העולם. בו בזמן, ברור כי היישומים הללו עלולים להעלות אתגרים חדשים בבטיחות; חקיקה וסוגיות אתיות חדשות שידרשו דיון ציבורי. ביוני 2003 הטילה ממשלת בריטניה על החברה המדעית המלכותית והאקדמיה ההנדסית המלכותית לבצע מחקר בלתי תלוי באשר להתפתחויות הנוכחיות ועתידיות בתחום הננו והשלכותיהם."
ומוסיף ולנד: "המחקר פורסם ביולי 2004 ותגובה ראשונית של הממשלה פורסמה בפברואר 2005. ממשלת בריטניה מכירה בחשיבות של הבטחת רישוי הולם לננו-טכנולוגיה, והוכרז על מימון מחקר חדש שיבחן את הדרישות החוקיות הנדרשות. הממשלה מחויבת לדו-שיח ציבורי על אודות ננוטכנולוגיה הן באשר לכיווני המחקר והפיתוח והן בהתקדמות בניסוח התקנות. האקדמיות הציעו כי תוכנית זו לדו-שיח תפותח בשיתוף התעשיות וארגונים לא ממשלתיים."
פרופ' רשף טנא, מנהל המחלקה לחומרים וממשקים במכון ויצמן למדע, אמר חד משמעית בשיחה ל"גליליאו": "איננו זקוקים לעוד תקינה אלא לעוד מחקר, ניתן לבצע גם מחקר סביבתי. מובן שכולנו חרדים מפני האפקטים הסביבתיים שעלולים להיווצר, אבל צריך להמשיך את המחקר בנושאי ננוטכנולוגיה כמו שהוא, בלי שום הפרעה פרוצדוראלית".
"אנו חייבים להיות ערים לבעיות שיכולות להיגרם מחומרי הננו. ואולם הננו-טכנולוגיה וננו חומרים לא ייוצרו באופן תעשייתי מאסיבי ב-10-5 השנים הקרובות. על רקע העובדה שהאוויר שלנו מלא בננו חלקיקים מפליטת מכוניות, מפליטת ארובות חברת החשמל, מפליטת מזהמים תעשייתיים - אירוסולים שאנחנו לא יודעים עליהם כל כך הרבה - ומכיוון שהתוספת ב-15-10 השנים הקרובות של ננו חלקיקים חדשים תהיה קטנה ומוגבלת למקומות קטנים ומוגנים, ניתן לחיות עם זה. גם כאשר הטכנולוגיות יהפכו למסחריות כמו במקרה של החומרים שפיתחתי, קרוב לוודאי שהייצור יתבצע במקומות סגורים. האיש הפרטי לא ינשום את זה.
"לא שאינני חושב שצריך לחקור את האפקטים הבריאותיים של ננוטכנולוגיה. בכנס היו כאלה שהציעו מורטוריום על המחקר וזה דבר מסוכן. אנחנו מבינים פחות מדי גם בטכנולוגיה עצמה וגם בהשפעתה אבל אם נעשה מורטוריום זה יפגע במדע ובכלכלה. ננו טכנולוגיה היא אחד ממנועי הצמיחה של הכלכלה העולמית. זו טכנולוגיה בחיתוליה שיש הבטחה גדולה בצידה. זה תינוק קטן שצריך לתת לו לגדול. כי אחרת היא לא תספק את מה שמצפים ממנה. זה בדיוק אותו הדבר כמו שבועטים במחקר של תאי גזע."
זה מה שאמרו המשתתפים בכנס?
"גם בכנס עצמו לא דובר, חוץ ממספר קטן של התבטאויות, על פגיעה בחופש המחקר. כל הרעיון של הכנס, כפי שהבנתי אותו, היה ליצור איזושהי מערכת של מחקר סביבתי על ננוטכנולוגיה בצד המחקר בננוטכנולוגיה. ייתכן שצריך להקציב סכומים מסוימים לנושאי מחקר על אפקטים סביבתיים, אבל למה לא עושים מחקר על אפקטים סביבתיים בכימיה אורגנית או בכימיה אי אורגנית או במחקרים ביולוגיים שמשתמשים בננו-חומרים? ברור שצריך לעשות איזשהו מחקר סביבתי. בחומרים שלי נעשה מחקר סביבתי מסוים והוכח שהם לא רעילים. החברה שהוקמה על בסיס הידע שלי - חברת ננו מטיריאלס - נמצאת בקשר עם חברות ענק מתעשיית הרכב, שחלקן חתמו חוזים או שלחו מכתבי כוונות לרכישת חומרי סיכה".
"השוק מצפה לחומרים הללו. הם יקטינו את החיכוך והבלאי ובזה יגרמו לשיפור הסביבה כי כשיש פחות בלאי יש פחות פליטה של אירוסולים, החלקים פחות מתבלים, והנהגים יצטרכו לבקר פחות במוסך. זו רק דוגמה לכך שצריך לגשת לנושא בגישה מפוקחת בלי משקפים שחורים מדי ובלי משקפים ורודים מדי. זה עוד סוג מדע שמתפתח עם הבטחה בצידו ועם סכנות שצריך ללמוד ולטפל בהם," מסכם טנא.
את הכנס והתערוכה חתמה סדנה סגורה בהשתתפות האורחים, אנשי אקדמיה ונציגי ארגונים סביבתיים, שהתקיימה במוזיאון המדע בירושלים. בין ההמלצות שגובשו בסדנה: שמירה על שקיפות מלאה לציבור הרחב בכל הקשור לנושאי המחקר בתחום; בקרה, נקיטת אמצעים לשמירה על בטיחות בתחום וקביעת תקנים בהתאם; צירוף חברים מתחומי הסביבה, האתיקה, החברה וניתוח הסיכונים לגופים הממלכתיים השונים, כגון הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה; המלצה לאקדמית הישראלית למדעים להקים ועדה רב תחומית שתעקוב אחר התפתחויות טכנולוגיות חדשות והשפעתן על האדם, הסביבה והחברה.
מה קורה בעולם
הוועדה תבחן התמודדות עם התפתחויות חדשות בעולם, על בסיס הניסיון שנצבר בארה"ב ובשוק האירופאי, ותמליץ לממשלה על בקרה נדרשת, אם תמצא לכך מקום; המלצה לפתוח בדיון ציבורי על אחריות התעשייה על בטיחות תוצריה לציבור ולסביבה; הועלתה האפשרות להמליץ לממשלה להקצות מהתקציב הציבורי לננו טכנולוגיה, אחוז מסוים לחקר ההשפעות הסביבתיות, הבריאותיות והאתיות של הננוטכנולוגיה ולעודד ולפעול להמשך קיומו של דיון ציבורי רחב בנושאים אלו.
בשיחה לגליליאו לאחר הכנס אמרה הפרופ' מסר-ירון: "השאלה שהכנס דן בה היא כיצד צריך להמשיך במחקר ואף בפיתוח של טכנולוגיות המייצרים חומרים או תרכובות או רכיבים שהטבע לא מייצר באופן טבעי, כששתי הדוגמאות שטיפלנו הם דוגמאות לכך - גם ננוטכנולוגיה המאפשרת לייצר חומרים שונים מאלו הקיימים, וגם GMO שמאפשר לעשות צירופים גנטיים שהטבע באופן רגיל לא היה מגיע אליהם. האם במצבים כאלה צריך להתנהג אחרת ולא לפי השיטות הרגילות של ההתקדמות המדעית-טכנולוגית הרגילה. המסקנה העיקרית היתה שצריכים ללוות את ההתפתחות הטכנולוגית במחקר שבוחן גם את ההשפעות הסביבתיות, החברתיות והאחרות שיש לטכנולוגיות מהסוג הזה.
אחת ההמלצות היתה שכשמשתמשים במשאבים ציבוריים למחקר ופיתוח בתחומים כמו ננוטכנולוגיה או GMO, צריך במקביל להקדיש אחוז מסוים גם לבחינת הסיכונים הפוטנציאליים ודרכי ההתמודדות עם הסיכונים הללו.
להוציא את הדיון מהקהילה המדעית
כחודשיים בלבד לאחר הכנס, ב-12 ביולי, קיימה ועדת המדע של הכנסת דיון שכותרתו זהה וגם בו היה רוב לחוששים מפני ההתפתחויות. נירה לאמי, מנציבות הדורות הבאים: ההחלטה על יישומן של התפתחויות טכנולוגיות בתחום מדע הרפואה מתקבלת בדרך כלל בזירת הביו אתיקה, על ידי אנשי מדע, רפואה, משפט ופילוסופים מתחום הביו אתיקה.
יחד עם זאת, להחלטות בתחום זה עשויות להיות השלכות חברתיות מרחיקות לכת, באופן שהופך את הדיון בהן לחברתי- פוליטי ובוודאי לא כזה שיכול להתבצע בדלת אמותיה של הקהיליה המדעית והביו אתית, אף לא כזו שהממשלה הסמיכה לדון בנושא.
ח"כ לאה נס, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, פתחה את הישיבה בסקירת הסיכונים והסיכויים מננו טכנולוגיה והנדסה גנטית."לצד יתרונותיה הרבים של הטכנולוגיה, בהם דחיסת מידע, שיפור תכונות של חומרים, הפחתת עלויות של יישומים קיימים ועוד, עולים חששות בדבר הנזקים שטכנולוגיה זו עלולה לגרום לאדם ולטבע, מעצם היותה חדשה ובלתי מוכרת".
בישיבה הגיב דן וילנסקי, יו"ר חברת "אפלייד מטריאל": אני בטוח כי לכל הנוכחים חשובה בריאות הציבור, אני סבור שיש למנוע מהתעשיינים להרוויח את ממונם מבלי לדאוג לבריאות הציבור. הסכנה היא שאם יהיו מעצורים ונעצור את כל התעשייה הזו, נמצא את עצמנו עם אנשים לא בריאים ממחסור במקומות עבודה. אני חושב שצריך למצוא את האיזון בין הדאגה לבריאות ושלום הציבור לבין פיתוח הטכנולוגיה, יש לקחת סיכונים, ויחד עם זאת לטפל בסיכוי לפגיעה בסביבה.