הנדסה גנטית וטכנולוגיות ננו: התלהבות וחששות
סדנה שהתקיימה באוניברסיטת תל-אביב דנה בשאלה אם ישנם סיכונים לבריאות הציבור בהמשך ההתקדמות במחקרים בתחומי הננוטכנולוגיה ובתחום המזון המהונדס. כמה ממשתתפי הסדנה ביקשו לעצור לחלוטין את המחקר בשני התחומים הללו עד שתיבדק בטיחותם, אך ההמלצה בסופו של דבר היתה שצריך ללוות את ההתקדמות במחקרי השפעה על הסביבה. חלק ראשון
כאשר תעבור הרכבת את המהירות האדירה של 50 קמ"ש תהיה סכנה לחיי הנוסעים; גוף האדם לא יהיה מסוגל לעמוד במהירות זו. כך הזהירו מומחים במאה ה-18 מפני חידוש טכנולוגי בעת שזה היה בחיתוליו. לעומת זאת במאה ה-20 היינו עדים לכמה טכנולוגיות שהבטיחו לשפר את איכות החיים והתגלו כמזיקות: יצרני ה- DDT הבטיחו להדביר את המלריה, אך התברר שהחומר שאינו מתפרק ונזקו רב.
כך גם תרופת "הפלא" תאלדומיד, שגרמה נכויות איומות ליילודים. ה-CFC - הפריאונים שנמצאו בין היתר בכל מקרר והבטיחו שמירה טובה יותר על המזון התגלו כהורסים את שכבת האוזון. ויש גם מקרי ביניים רבים. בסופו של דבר הצלחנו להוציא את המיטב מהטכנולוגיה, תוך ניסיון למזער את הסיכונים: קרני רנטגן הן דוגמה מייצגת לכך.
כעת עומדות על הפרק טכנולוגיות חדשות השנויות במחלוקת, לפחות בעיני אנשים, חלקם מדענים וחלקם אנשי רוח, שאינם מהתחומים שבהם מתרחשות ההתפתחויות - בעיקר אנשי בריאות ואיכות הסביבה. כנס שנערך ב-16-15 במאי 2005 באוניברסיטת תל אביב בחסות האקדמיה הלאומית למדעים עסק בנושא. כותרת הכנס היתה: "עולם חדש ואמיץ - טכנולוגיות הנדסה גנטית לצרכי מזון וננוטכנולוגיה - חופש המחקר המדעי והזכות של החברה להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור". יוזמת הכנס ומי שעמדה בראש ועדת הכנס היא פרופ' חגית מסר-ירון, מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר ולשעבר המדענית הראשית במשרד המדע.
שאלה נוקבת
השאלה היא שאלה נוקבת לשני הצדדים: הדעה המקובלת בעולם המדעי (ולמתנגדים היה ייצוג בולט יחסית בכנס הזה) היא שננוטכנולוגיה היא תחום שיכול להביא ברכה לאנושות - ודוגמאות לכך ראינו בתערוכה שהיתה צמודה לכנס: שיפורים בהעברת התרופות לאתר הנדרש להן בגוף, שיפור בניצול אנרגיית השמש ועוד.
ככל שאוכלוסיית העולם גדלה יהיה צורך להפוך את הצמחים לפוריים יותר ולעמידים בפני מזיקים ואת זה ניתן להשיג באמצעות שינוי גנטי, בעיקר של צמחי המאכל המשמשים את בני האדם ואת חיות המשק. לקולותיהם של אלה החוששים מצמחים מהונדסים גנטית מצטרפים כעת גם אלה החוששים מהתפתחויות בתחום הננוטכנולוגיה.
את הכנס פתח פרופ' ג'ורג' גריי (Gray) מאוניברסיטת הרווארד, מומחה באפיון סיכונים. נושא הרצאתו היה: "להתמודד עם סיכונים". בפתח ההרצאה הבהיר גריי: "אינני מומחה בננוטכנולוגיה או באורגניזמים שעברו שינוי גנטי. אני מומחה בניתוח הסיכונים העומדים בפני היחיד ובפני החברה. אלו דעותי, אינני יכול לדבר בשם הממשל וגם לא בשם חברי לבית הספר לרפואה ציבורית בהרווארד שבו אני חבר. סיכונים רבים עומדים בפנינו. כל יום שומעים בחדשות משהו רע שקרה למישהו. יש גם סיכונים סביבתיים לבריאות שלנו. נשאלת השאלה כיצד ממיינים אותם. אילו איומים אכן מציאותיים, אילו גדולים ואילו קטנים, במה צריך לטפל ובמה לא. ואם החלטנו לטפל במשהו - כיצד עושים את זה, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להפחית את הסיכון."
לדברי גריי אנו מבצעים כל הזמן החלטות הכרוכות בנטילת סיכונים: אנחנו מחליטים ברמה האישית אם לבצע לטיפולים רפואיים, אם להתקין או לא להתקין גלאי עשן בבית, אם להשתמש בטלפון סלולרי או לא, ועוד. גם הממשלה לוקחת סיכונים כשהיא מחליטה להגביל את מהירות הנסיעה בכבישים, לקבוע נהלי בטיחות בבתי חולים וכו'; אנשים רוצים את היתרונות של הטכנולוגיה אבל גם מצפים מהממשלה שתגן עליהם.
גריי מונה גישות בתחום ניהול הסיכונים: גישה האומרת שהבסיס צריך להיות רפואי - כלומר שאף אחד לא ייפגע מהבחינה הבריאותית; אי לקיחת סיכון כלשהו; גישה המבוססת על הסיכונים - ניתוח הסיכונים מכל נושא בהתאם לסבירות תוך לקיחת סיכון סביר; גישה המבוססת על טכנולוגיה - למשל איזה קולטן לשים על הארובה; גישה המבוססת על מידע; ולבסוף גישה המבוססת על מניעה מתוך זהירות כדוגמת ההחלטה שהתקבלה ב-1985 להפחית את כמות העופרת בדלק שהתקבלה בזכות ניתוח עלות/תועלת תחום חשוב אחר הוא ההחלטה להפחית פליטת החומרים CFC הפוגעים באוזון.
ישנה גם הסוגיה של חלופות: תרופות מול תופעות לוואי; שימוש במתכות הפוגעות בסופו של דבר באדם, משום שהמתכות הכבדות הרעילות, נשטפות לים וכך מגיעות אל דגי המאכל. ומה ההפסד לאנושות הכרוך בביטול היתרונות של טכנולוגיה המתעכבת או נעצרת. לסיכום קורא גריי להגביר את מודעות הציבור להיבטים השונים של כל טכנולוגיה חדשה כדי שדעת הקהל תשפיע על מקבלי ההחלטות. "יש הרבה סיכונים ורעלים - אנחנו צריכים מדע טוב, ניתוח טוב ותקשורת טובה כדי שהחברה תקבל החלטות טובות".
ננוטכנולוגיה - ברכה לרפואה או סכנה בריאותית?
פרופ' מרים רפאלוביץ', מנהלת המכון למדעי החומרים ולהנדסה באוניברסיטת מדינת ניו יורק בסטוני ברוק, דיווחה על תוצאות מחקר בינלאומי שהיא היתה אחת החתומות עליו: "ננוטכנולוגיה היא מהפכה בדרך שבה מהנדסים חומרים כיום. בשל היחס הגדול של פני השטח בחומרים בקנה מידה מולקולרי, חלקיקי ננו הם הכוח המניע מאחורי טכנולוגיות חדשות והיישומים נעים מאלקטרוניקה, פיזיקה, ביולוגיה ורפואה. לפיכך חשוב מאוד לבדוק השפעות של חומרים בסדר גודל ננומטרי על יצורים חיים, ולהחליט אם השפעות רעילות קיימות רק מעצם גודלם הזעיר של החלקיקים. לפיכך הוחל במספר מחקרים שבהם נעשה שימוש בחלקיקי זהב ציטרטי" (Au citrate) האדישים מבחינה כימית, כדי לחקור את ההשפעות ברמה התאית.
"תוצאות ראשוניות כבר מעידות על כך שלחלקיקי ננו יכולה להיות השפעה דרמטית כאשר הם נמצאים בתווך תאי. לדוגמה, החלקיקים נצפו חודרים דרך קרומית התא בתוך שעה, ללא אנדוציטוזה (תהליך של חדירת גושישים לתא, בדרך של קיפול פנימה של הקרומית).
באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים התברר שחלקיקי הננו מילאו חללים גדולים בהרבה מגודל החלקיק הבודד. לאחר 48 שעות של הדגרה נצפתה ירידה בקצב ההתרבות של התא. בדיקות של מבנה התא מעידות על כך שהתאים לא התפשטו כדי להצטרף לקבוצה שלהם כיאות, מכיוון שנראה שסיבובו של החלבון אקטין בתא נפגע."
גהנום או גן עדן?
"הנדסה גנטית בצמחים - לא גיהנום אך גם לא גן עדן", זו היתה כותרת הרצאתו של מייקל קורתלס (Korthals) מאוניברסיטת וכנינגן בהולנד. לדבריו, גיהנום וגן עדן הם המטפורות שבהן נעשה שימוש לתאר את הטכנולוגיות החדשות לייצור מזון, בידי מתנגדי ותומכי הטכנולוגיה (בהתאמה) ואולם המציאות כנראה נמצאת במקום כלשהו באמצע. קורתאלס מציע לנקוט גישה שקולה ולשתף את המתנגדים בתהליך קבלת ההחלטות.
אף כי ניתוחי סיכון הורחבו בלחץ דעת הקהל באירופה כדי לכסות לא רק סיכונים לבני אדם אלא לטבע בכללו, עד כה לא נמצאו כל עדויות לסיכונים לבריאות האדם, לסביבה ולבעלי החיים. ואולם קורתס היה מודאג מאוד מהשפעות חברתיות של הטכנולוגיות הללו. מי עושה כסף מזה, מי מרוויח, מי מפסיד וכו'. לדבריו אסור להשאיר את זה לשיחות בין אנשי הנהלות של ארגונים גדולים, קובעי מדיניות או מנהלי מדע.
