PES5: ליגת העל

הגירסה החמישית בסדרת משחקי הכדורגל האיכותית Pro Evolution Soccer קשה יותר, מאתגרת יותר ומציאותית יותר. אפילו הרמה של השופטים עלתה. FIFA - מלפנייך

לאחר ניצחון הליגה של בית"ר ירושלים על אשדוד, התלווה כתב ערוץ הספורט אל ליאור אסולין, כדי לראות מה עושה חלוץ שכבש שלושער בבוקר שאחרי. הראיון, כמעט כולו, התנהל כשאסולין מביט על מסך הטלוויזיה בביתו ומשחק בפלייסטיישן.

 

כמובן שמכורים כמוני איבדו מהר מאד עניין בכתבה עצמה וניסו לזהות אם מדובר בקונאמי או

ב-FIFA. כשהמצלמה קלטה את מסך הטלוויזיה ואני קלטתי לאכזבתי שמדובר ב-FIFA, היה ברור שיש לבית"ר לאן לשאוף. כמו שאומר אלי אוחנה, "ברמות האלה, אפשר לצפות להרבה יותר".

 

בשנים האחרונות מיצב עצמו משחק הכדורגל של "קונאמי" היפנית – Pro Evolution Soccer (ובקיצור PES) – כמוביל בקרב חובבי מפגשי הפלייסטיישן. סדרת FIFA עדיין מוכרת יותר לציבור הרחב אבל ניתן

 לייחס זאת יותר לכך שמדובר במותג עולמי ופחות בגלל שהמוצר טוב יותר.

 

PES עולה על FIFA

 

במילים אחרות: מי שבאמת מבין עניין, יודע כבר חמש שנים במה כדאי לבחור. הצפי הוא כי גם במצעדי המכירות – שנטו באופן ברור לטובת FIFA בשנים קודמות - יתקיים השנה מאבק צמוד שיסתיים בניצחון של קונאמי, אולי אפילו באירופה (במזרח ובארצות הברית השוק כבר כמעט נכבש על ידי המשחק האיכותי מבין השניים).

 

החודש יצאה לחנויות הגירסה החמישית של PES, ולאחר כמה טורנירים עם הפורום הקבוע (ארבעה או חמישה חברים, אחד נגד השני, עמוק אל תוך הלילה), מתברר כי הדרישה העיקרית מהשחקנים היא: תהיו רגישים. בכדרורים, בבעיטות, בתקלים – הכל דורש רגישות גבוהה יותר בכיוון, בפעולה, בעוצמה ובתזמון.

 

משחק מאתגר יותר

 

בכל גירסה חדשה, PES מספק את התחושה שהנה, התקרבנו עוד קצת למציאות. גם הפעם שיפרו בקונאמי את תנועות השחקנים, הטעיות הגוף, המאבק הפיסי בין מגן לחלוץ, המיקום בקרבות על כדורי גובה. אלא שבניגוד להבדלים בין הגירסה השלישית לרביעית, אז ניחן המשחק בשיפורים שהפכו אותו למהנה יותר (וטוב יותר בכמה דרגות מ-FIFA), הפעם מדובר גם בשינויים שהופכים אותו לקשה ומתאגר יותר, וטוב שכך. כדרור לאורך חצי מגרש ודריבל על פני שלושה שחקנים? לא הפעם, לפחות לא בהתחלה.

 

הטורניר הראשון של הפורום הקבוע שלנו יכול היה לשמש בסיס טוב לתביעה כספית, אילו היה משודר ב"שלם וצפה". משחק ועוד משחק ועוד אחד, הסתיימו בתיקו מאופס או במקרה הטוב ב-0:1 קטן, בלי הרבה אירועים בתוך הרחבות. נכון, בהמשך כבר היו יותר שערים, אבל המחשב כבר לא מסתפק בכך שבעטתם למסגרת. כיוון מדוייק של הזווית – יותר מכל גירסה קודמת של ה-PES – יכול לעשות את ההבדל בין החמצה לכיבוש.

 

מוקפד יותר

 

גם באחד-על-אחד הגירסה החדשה קפדנית יותר והמכניקה הרגישה של השחקנים באה לידי ביטוי באופן מציאותי יותר. כשתרצו לעבור שחקן ב'דריבל' תידרשו למיומנות גבוהה משום שהכדור לא ייצמד לרגל של השחקן מאליו. הקפדה על תנועה נכונה בכיוון ההטעיה היא הכרח, כדי שהכדור לא יישאר ברגליים של השחקן המגן. מדובר אמנם באחד מיסודות המשחק, אבל מי שיישם זאת בקלות בגרסאות הקודמות ייאלץ הפעם להקפיד קצת יותר.

 

רמת השופטים עלתה

 

כמו בכל משחק כדורגל – במציאות ובמציאות המדומה של קונאמי – השופט הוא חלק מרכזי מהאקשן. בגירסה החדשה יש תחושה כי הרמה של השופטים עלתה, למרות שמוזר לומר זאת על משחק מחשב.

 

כבר בגירסה הקודמת הכניסה קונאמי את חוק היתרון ועשתה בכך צעד משמעותי, אבל הפעם נדמה כי השופט מפעיל עוד יותר שיקול דעת. מספר הכרטיסים הצהובים והאדומים שנשלפים ירד בצורה ניכרת, אבל זה לא אומר שהשופט לא ישרוק במקום ובזמן שצריך. להפך – כשתנסו בהתגוננות לחטוף כדור תבחינו שקשה יותר לעשות זאת בגירסה החדשה, גם במהלך מאבק מול שחקן וגם בתיקול.

 

מצד שני, ניכר באופן ברור שבתוך הרחבה החיים של החלוץ הרבה יותר קשים הפעם, ולא על כל דחיפה תזכו בפנדל.

 

במציאות כמו במציאות

 

ועוד בעניין השופט: לא פעם יקרה שתכבשו שער, השדר ישתולל, השחקן שעל המסך ירוץ לחגוג עם החברים ואתם תעשו "אווירון" בסלון. רק כעבור כמה שניות של אושר (ולא מיד, כפי שהיה בגרסאות קודמות) המצלמה תתמקד בקוון שהרים את הדגל ופסל את השער בגלל נבדל.

 

תאמינו לי, זה כואב במיוחד כשזה קורה בדקה ה-90 ואתם בפיגור, אבל רציתם מציאות - קיבלתם מציאות. השמחה אחרי כיבוש השער והבאסה אחרי שפסלו אותו, הם הרגעים שהכי קרובים לדבר האמיתי מבחינת האמוציות.

 

דומה לדבר האמיתי

 

במעטפת החיצונית של המשחק הכל נשאר פשוט וטוב כפי שהיה. בקונאמי הבינו כבר מזמן שזיקוקים, פסטיבלים והרבה רעש וצלצולים בפתיחת המשחק ובמהלכו (ראו מקרה פיפ"א) לא מעידים דווקא על איכות, והממשק בדרך לשריקת הפתיחה נותר ידידותי ונוח. התרגלנו, ואנחנו לא רוצים שיהפכו את התפל לעיקר.

 

השחקנים עצמם – בעיקר הכוכבים – דומים כרגיל באופן משעשע לדבר האמיתי, גם מבחינת מראה וגם בתנועות. אמנם התאכזבנו – פרובינציאליים שכמונו - לגלות שיוסי בניון לא באמת דומה לעצמו למרות תנועות גוף מסויימות שמזכירות את הילד מדימונה, אבל מילה שלנו – בתוך שנתיים תסרוקת הקארה שלו תפאר את המסך.

 

* אזהרה: השימוש ב-PES ממכר, גורם לאיבוד תחושת הזמן ועלול לפגוע באופן משמעותי בשעות השינה שלכם. מצד שני, לא חבל לבזבז זמן על דברים אחרים?