חברים יקרים ברוכים הבאים לעולם האמיתי. לא עוד לימודים קליניים בסביבה נטולת לחצים וסועדים. מהיום נצלול לתוך העולם הלוהט, המיוזע והלוחץ של מסעדות ארצנו. ניכנס למקומות בהם השפים, הקונדיטורים הטבחים הזוטרים ושוטפי הכלים קשי היום, יוצרים מנות יפות וטעימות שבשבילן אנחנו יוצאים מהבית לבושים במיטב מחלצותינו, ושבשבילן אנחנו משלמים ממיטב כספנו.
מלבד התנסות במתכונים שונים ננסה גם לחדור לשגרת העבודה, להבין את מבנה המטבחים, נכיר את ספקי חומרי הגלם ונתוודע לצוותי העובדים שפועלים מאחורי הקלעים - הרחק מהמפות הלבנות, הכוסות המפולשות והמלצרים החייכניים.
כל מקום יזכה לשתי כתבות שינסו להציג את הפעילות הענפה והמורכבת שמתקיימת במסעדה. לא נשכח לחלוב טיפים, לשחרר סודות ולקבל מתכונים מיתולוגים כדי שנוכל להמשיך ולהעמיק את הבנת עולם הבישול והמזון על טעמיו, ריחותיו וצבעיו.
אל תהססו להעזר בכל פרקי האקדמיה במקרה שתהליך או טכניקה מסוימת שנעשה בהם שימוש לא יהיו ברורים. נתחיל?
הסטאז' הראשון –מסעדת פורלין
הגעתי לפורלין ביום ראשון בצהריים אחרי שהמסעדה עברה סוף שבוע עמוס במיוחד. יותר מ-130 סועדים אכלו במקום ביום שישי בערב, מה שאומר שעל כל שולחן במסעדה עשו 'שלושה סיבובים'. זה לא מספר סועדים בלתי שגרתי למסעדות ארצנו הסואנות בסופי השבוע, אך בהתחשב בכך ששישנם שני טבחים במשמרת ושוטף כלים אחד ובכך שהתפריט רחוק מלהיות פשוט וקל, אין ספק שמדובר על מיומנות גבוהה של צוות העובדים ובניה נכונה של המטבח.
המטבח בפורלין מצויד ומזווד כמו נגמ"ש של מסייע בגולני. זה לא שכל הציוד חדש-דנדש והסירים עשויים נחושת. הדברים הקטנים כמו סוללת טיימרים מתוחכמת, מתקן מחבתות סופר נגיש וכלי נירוסטה בגודל ובמיקום הנכון, יחד עם מקררי עבודה נפרדים לכל עמדה וזרימה נכונה של מנות אל אזור האכילה וכלים מלוכלכים אל פינת השטיפה, מאפשרים לאנשי הצוות לעבוד ביעילות מקסימלית. המטבח אינו גדול והוא מחולק לשלושה חלקים. שטח הסרוויס הוא ליבו של המטבח, כשמסביבו פזורים מטבח ההכנות, אזור אפיית הלחם, ופינת שטיפת הכלים.
התפריט של פורלין מושתת על המטבח הארופאי-צרפתי העכשווי ללא קריצות אסיאתיות, צפון אפריקאיות או מקסיקניות שבימינו רואים בכל מקום. מה שאומר שלא תמצאו כאן מנות שנלמדו מהסבתא המיתולוגית, אלא מנות קלאסיות שמוכנות בקפידה, תוך הקפדה על הכנה עצמית של כל המוצרים כולל לחם וקינוחים.
הצד השני של המשוואה מורכב מאנשי הצוות ובראשם השף שהוא גם שותף במקום אמיר מרקוביץ'. אחרי עבודת מטבח קצרה קצרה בארץ, נסע אמיר (29)לשלוש שנים לצרפת במהלכן למד בבית הספר פרנדי ועבד בשתי מסעדות: כשף דגים בביסטרו בוקינסט של גי סאווה, וכסו-שף במסעדה קורסיקאית בפאריס. לאחר שחזר ארצה באפריל 2004 הוא הצטרף למסעדה הוותיקה פורל שהפכה לפורלין. מאז הוא קשור למקום בחבל הטבור ומבלה בו הרבה יותר מ-12 שעות ביום.
בחצי השנה האחרונה הצטרפה אל אמיר חווה גרבוז (29) שלמדה איתו ב'פרנדי' ועבדה באורנה ואלה, 'נונה' ביהוד ובקנאפה, כדי להיות לו ליד ימינו ולהוסיף למקום מכישורי הקונדיטוריה שלה.

מנה שמוגשת במסעדה (צילום: רון 'שפאץ' כהן)
טרין חצילים, פלפלים קלויים וגבינת פטה
החומרים (ל-6 מנות):
6 פרוסות חציל, לא קלופות ופרוסות דק מאוד
שמן זית להברשה
2 פלפלים אדומים
2 פלפלים ירוקים
2 פלפלים צהובים
לתחמיץ:
2 כפות חומץ בן יין לבן
9 כפות שמן זית
שן שום אחת כתושה
מלח
פלפל שחור טחון
מעט סוכר.
250 גרם גבינת פטה בקשיות בינונית מגוררת גס
מעט עלי בייבי
ציוד מיוחד:
רינג אלומיניום בקוטר של שמונה ס"מ וגובה של 5 ס"מ
הכנות מוקדמות:
'סרוויס':
שרימפס ברוטב חמאה, שום ויין לבן
המנה הצרפתית הקלאסית הזו מקבלת טיפול מאוד יסודי בפורלין. לא אוסף שרימפסים קטנים ששוחים בבריכה של רוטב לא מזוהה, אלא אוסף נכבד של שרימפס גדולים ברוטב סמיך שמצומצם כמו שצריך כדי לקבל טעמים חזקים ומראה מבריק ומפתה.
החומרים (ל-4 מנות עיקריות):
800 גרם שרימפס טריים גדולים, ללא הראשים, מנוקים מחוט העיכול, אך עם הזנב והקליפה שלהם – מוכר הדגים שלכם אמור לעשות זאת.
60 גרם חמאה חתוכה לקוביות בינוניות
4 כפיות שום טרי כתוש
8 כפות יין לבן יבש
12 כפות ציר דגים עשיר (שיעור 17)
מלח ופלפל לבן
מעט פטרוזיליה קצוצה לקישוט
הכנות:
- זו מנה של הרגע האחרון כך שחוץ מלדאוג שהשרימפסים יהיו נקיים ושאר החומרים יהיו זמינים לעבודה נוחה אין הרבה מה להכין קודם.
- אם לא הצלחתם להשיג שרימפסים טריים או שמשיקולים כלכליים אתם משתמשים בשרימפס קפוא – כמו 95% מהמסעדות - הכי כדאי להפשיר אותם במקרר במשך 24 שעות כדי לקבל איכות אידאלית.
סרוויס:
- במטבח הביתי לא כדאי לכם להכין יותר משתי מנות במחבת אחת וגם את זה חייבים לעשות על הלהבה הגדולה. ללא מכת חום כמו שצריך לא נקבל את האפקט הרצוי.
- מחממים מחבת על אש גבוהה וכשהיא חמה מכניסים את החמאה. מניחים לה להגיע לדרגה האגוזית, מכניסים את השום ומטגנים מספר שניות ומיד אחר
כך את השרימפס. מקפיצים לדקה כדי לחרוך קלות את השרימפס ומוסיפים את היין הלבן.
- מאדים את את השרימפס ביין כדקה, תוך ערבוב צמוד, עד שנשארים ממש מעט נוזלים – ככה ניפטרים מהאלכוהול ומטעמו המריר.
מוסיפים את ציר הדגים, ממלחים ומפלפלים וממשיכים לבשל עוד דקה שתיים עד שהרוטב מסמיך מאוד אבל עוד לא נשבר – זהירות.
כדאי לשים לב לשינוי הצבע של השרימפס מכחלחל לכתום במהלך הבישול. הם מוכנים כשהם מקבלים צבע כתום גם באזור הגב הפתוח שלהם. זיכרו: דרגת עשייה מדויקת יותר חשובה מסמיכות של רוטב.
מגישים בצלחת עמוקה עם מעט פטרוזיליה קצוצה מלמעלה ולחם בצד כדי לנגב את הרוטב.