שלום רפי

רפי רשף חוזר למשבצת המוכרת שלו, בחמש אחר הצהריים, אבל הפעם ב"ישראל 10". "אגרתי את האנרגיות הדרושות", הוא מבטיח

אם אתם עדיין מחפשים סיבות שיצדיקו את קיומו של ישראל 10, הנה אחת אופציונלית: אלמלא הוא, לא הייתם מקבלים את רפי רשף חזרה על המסך הקטן. אחרי כמה וכמה שנות התנזרות מרצון מהמדיום הטלוויזיני, דווקא הערוץ המסחרי הנוסף המגמגם קלות, החזיר לרשף את החשק. היום (א', 17:00) הוא ינסה להדביק אתכם בחשק הזה, כשיעלה עם תוכנית אקטואליה חדשה לשעות אחר-הצהריים, "חמש בערב עם רפי רשף". כסיפתח הוא כבר סגר על ראיון עם אורית מופז, אשתו של שר הבטחון שלפני שתי דקות הודיע שהוא יחזק את שורותיה של "קדימה", המפלגה של ראש הממשלה.

 

"הייתי תקופה לא קצרה בפרופיל הרבה יותר נמוך" אומר רשף , "ואני חושב שאגרתי את האנרגיות הדרושות. היו לי - ואני אומר את זה בזהירות ובצניעות - כמה וכמה הצעות במהלך השנים לחזור לטלוויזיה בפורמט כזה או אחר, ולא רציתי. פתאום חשבתי שזה הזמן הנכון לעשות את זה, ומתחשק לי לעבוד דווקא בערוץ 10".

 

למה דווקא שם?

 

"אלף, באופיי מתאים לי להזדהות עם אנדרדוגים, אולי עבור חלק מהאנשים אני כבר נחשב ממסד, אבל זאת האמת לאמיתה. בית, אני חושב שזה יהיה לטובת כולנו אם ערוץ עשר יצליח להתרומם. זה טוב לתעשייה וזה הכרחי שתהיה פה תחרות, ואם אני יכול לתרום במשהו לתחרות הזאת, מה טוב".

 

חששות? אתה בכל זאת נכנס לערוץ לא יציב, שחברת החדשות שלו עוברת עכשיו טלטלות לא קלות.

 

"זה מפחיד, אבל זה גם מאתגר, ואני בגילי יכול להתמודד עם הסכנה. למרות שאם לא הייתי מאמין בזה, לא הייתי הולך על זה. אני לא אלטרואיסט, אני עושה משהו שאני חושב שהוא יצליח. אני כן מאמין שזה תהליך ארוך ומייגע, אבל אם נהיה עקביים בהדרגה נוכל לשכנע את הקהל לתת לנו צ'אנס. זה לא יתחיל מהיום הראשון. צריך הרבה סבלנות".

 

הפעם האחרונה שרשף עשה טלוויזיה היתה לפני שנתיים, אז הוא הזמין אנשים אליו לאולפן ל"שיחה אישית". זאת היתה התוכנית שחתמה את אפיזודת תוכניות האירוח והבידור אצל רשף.  התוכנית הזאת נוצרה במקור עבור ישראל 10 באחד מהגלגולים הקודמים שלו, אבל ירדה באמצע העונה בעקבות משבר ששיבש את לוח השידורים. "קשת", בניסיון להחזיר לחיקה את רשף, רכשה את התוכניות שטרם שודרו והעלתה אותן לאוויר. בתקופה הזאת רשף כבר דיבר על "עייפות". הוא צפה מהצד בחברו דן שילון מתגלגל מפורמט לפורמט תוך נסיונות נחושים לעשות בכל מחיר, והעדיף לקחת פסק זמן מהעשייה הטלוויזיונית. הוא החל להגיש את  "נכון להבוקר", התוכנית היומית שלו בגלי צה"ל, והוא אגב ימשיך להגיש אותה במקביל ל"חמש בערב".

 

היו תקופות שהרגשת שהיית בחשיפת יתר?

 

"זה מוזר שאת אומרת את זה, כי דווקא בשנות השמונים הייתי בחשיפת יתר. עם תוכנית יומית בערוץ טלוויזיה, כשאז היה רק ערוץ אחד, ותוכנית אקטואליה יומית ברדיו. בכל מקרה גם כשעבדתי בערוץ 2 לא עסקתי בשאלה אם זאת חשיפת יתר או לא".

 

יש משהו ממכר בעשייה הטלוויזיונית?

 

"במקרה שלי לא. בגלל זה לא עשיתי טלוויזיה כמה שנים, וחייתי עם זה בשלום, בחיבה וברינה".

 

תוכניות האירוח-בידור היו סוג של הרפתקאה?

 

"היתה לי היכולת לעשות גם את זה, וחיים פעם אחת, אז למה לא? בשנה השלישית כבר לא כל כך רציתי להמשיך, ואמרתי את זה לאנשים שעבדתי איתם, אבל עוד הייתי מחוייב. כשסיימתי יצאתי מנקודת הנחה שאני לא אחזור למשבצת הזאת. היו הרבה דיונים בכל מיני פורומים אם כדאי להחיות את המעגל, אני לא בטוח שאין מקום להחיות את זה, אני חושב שהשאלה היא אם יצליחו לעלות על סוג מעניין של אינטרקציה בין הנוכחים. אישית אני לא רואה את עצמי חוזר לסרט הזה".

 

מה עם "שיחה אישית"?

 

"שיחה אישית היתה תענוג ענק. אם הזמן יאפשר לי, הייתי רוצה לעשות משהו כזה. אמנם כרגע זה לא אנושי לדבר על 'מה עוד', אבל אם התוכנית תיכנס למסלול יותר רגוע, אני מאוד אשמח לעשות משהו בפורמט דומה".

 

אתה מרגיש שאתה צריך להסתגל לטלוויזיה אחרת ממה שעשית בעבר?

 

"אני כבר כמה שנים לא עושה טלוויזיה, אחרי כל השנים האלה שלא הייתי כאן, אני לא אתפלא אם בהתחלה תהיה קצת חלודה".

 

על קצת חלודה רשף יכול לפצות בעובדה שהמשבצת של חמש אחה"צ מהווה עבורו מעין בית שני. בקריירה הטלוויזיונית שלו הוא פצח כמבזקן של "ערב חדש" לפני כ-20 שנה, ומשם עבר להגשה קבועה של התוכנית. ב-94' הוא החל להנחות פורמט מקביל בערוץ השני, בתוכנית "חמש עם רפי רשף" שנתנה פייט לבית הממלכתי שלו, "ערב חדש". הוא הנהיג את "חמש עם" כארבע שנים, העמיד תחרות הגונה ל"ערב חדש" שאז שלטה במשבצת, ואז ערק לטובת תוכנית מעגל א-לה דן שילון שהציעה לו "קשת".

 

"חמש עם" הצליחה להרחיב את מעגל הצופים של חמש בערב, ולשנות את הרגלי הצפייה, תהליך דומה שמקדם עכשיו דודו טופז עם רצועת הפרה-פריים. את הכסא הריק של רשף ב"חמש עם" תפס גדי סוקניק, ומאוחר יותר החליפה המשבצת בעלים ואכלסה את "סדר עולמי" עם ערד ניר, שבהרבה מקרים ראתה את הגב של "ערב חדש" בטבלאות הרייטינג.

 

עכשיו מנצלים בערוץ השני את העלייה של רשף ואת הבחירות המתקרבות כדי לרענן את השורות, ומציבים במקום "סדר עולמי" מגזין אקטואליה חדש. את המגזין הזה יגיש הטאלנט העולה של חברת חדשות 2, דני קושמרו, עם ליהוק מפתיע לצידו – עדי עזרוני. בערוץ 1 מחזירים את דן מרגלית להגשה רצופה של "ערב חדש", במקום המחליפה שלו, דליה נוימן. כך שגם אם רשף מרגיש בבית, הוא לא מרשה לעצמו להתרווח בסלון בשאננות. "אלה כללי משחק מאוד שונים" הוא מאבחן. "יש הערכות בכל התחנות לקראת עלייתנו".

 

זה מחמיא לך?

 

"כן. אני לא מצטנע. זה לא יעשה את החיים ליותר קלים, אבל אני באמת מאמין בתחרות. אני חושב שהצופה ירוויח מזה והצופה חייב להנות מזה כי כולם הרבה יותר יזיעו".

 

תביא אתך פורמט חדש?

 

"מנסיוני בדברים האלה כשאני יוצא בדרך לסוג מסע כזה, אני לא יודע לאן אני אגיע. בוודאי שהיא תעסוק באותם חומרים, אין כאן פוטנציאל להמציא גלגל. הייתי מאוד שמח לבוא עם קונספט מהפכני שטורף את הקלפים וממציא את הדבר הבא, ולחשוב שזה אפשרי יהיה מגלומני ולא ריאלי. אם זה שונה מהתוכניות המקבילות אני לא יודע, אבל ברור לי שאני אנסה במורד הדרך ליצור דגשים אחרים וייחוד. אני מקווה שבניואנסים זה יהיה אחרת".

 

ערוץ 10 לחוץ על הרייטינג. גם אתה?

 

"הרייטינג הוא חלק אינטגרלי מהמשחק, וזה עוד ניסוח עדין. יש אנשים שיגידו לך שזה כל המשחק. אבל ברור לכולם שבתוכנית כזו צריך סבלנות ולמרות שיש סקרנות לדעת כמה יטרחו לצפות בזה ביום הראשון, זה מרתון מאד ארוך. קשה לי לדעת בכמה דם ויזע זה יהיה כרוך אבל עצבי ברזל וניסוי וטעייה אלה ביטויי המפתח בעיני. ברור שמחר הוא בחינה ראשונה בשורת בחנים על בסיס יומי. ישנם ההמתנה והפרומואים ויחסי הציבור ומחר באים לראות מה הוא יודע לעשות".

 

אין לך פנטזיה על עשייה מקצועית מספקת ברדיו בלי גיחות לטלוויזיה?

 

"יש לי פנטזיה שאני אעבור בהתנהלות המקצועית שלי עוד כמה וכמה ריגושים כמו שאני חווה בערב שלפני עלייה לאוויר. ואני אומר את זה בכנות מלאה".

 

אתה פותח רצף של תוכניות אקטואליה. אחריך יבואו קירשנבאום ולונדון, החדשות, גיא זוהר. זה לא קצת עמוס?

 

"זה מתחיל כבר בבוקר, בגלי צה"ל זה מתחיל ביומן, עובר לרזי, עובר למילה האחרונה, ליעל דן. מאז שאני זוכר את עצמי אנשים שואלים אם לא מגזימים עם האקטואליה. זה מה שמאפיין את המדינה הזאת, והרבה אנשים יגידו שזה תהליך לא לגמרי שפוי, אבל אי אפשר להתווכח עם זה שיש לזה ביקוש".