"גם אנחנו בדקנו את האפשרות להוציא את פייגלין מהליכוד בעבר", סיפר בסוף השבוע בכיר בלשכתו של אריק שרון. "בדקנו, אבל התברר שזה לא ניתן לביצוע. אי אפשר להוציא בן אדם מתוך מפלגה רק בגלל שמישהו מגדיר אותו כקיצוני. מה שנתניהו עושה זו חוצפה ממדרגה ראשונה. הוא עושה פה ספין תקשורתי, ומנסה לסלק מהליכוד אדם שאיתו רק לפני חודשים אחדים הוא והמורדים שיתפו פעולה, קשרו בריתות, סגרו דילים".
בתחילת השבוע יתכנס מרכז הליכוד כדי לאשר את התיקון בחוקת התנועה, שימנע ממשה פייגלין להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. הכוח הגדול שאגר פייגלין בארבע שנות חברותו בליכוד, כוח שהתגלה בכל הדרו במהלך הבחירות לראשות התנועה בשבוע שעבר, הכניס את ראשי המפלגה הזו, בהם נתניהו וסילבן שלום, לתזזית אינסופית. המשימה שלקחו על עצמם: למנוע מפייגלין להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. המטרה: להציג לציבור ליכוד נקי מפייגלין, מתון, מרכזי. לא עוד מפלגת ימין קיצונית. לא עוד פייגליניזם. לא עוד ימין סהרורי והזוי. המרכז הפוליטי, הנה אנו באים.
חיתוך הזנב
אלא שהמהלך הזה הוא יותר מבעייתי. רק בשבוע שעבר התמודד משה פייגלין, באופן חוקי, לגיטימי, גלוי ורשמי על ראשות תנועת הליכוד. כולם ידעו, כולם שמעו. כולם שתקו. רק כשראו כי הוא מקבל יותר מעשרה אחוזים, יותר מישראל כץ – כולם נחרדו. פתאום פייגלין, שהיה שותפם של נתניהו והמורדים למירור חייו של אריק שרון בשנתיים האחרונות – פתאום הוא הפך להיות האיש הרע, האיש שצריך לגרש. האיש שאיתו לא רוצים להיראות בציבור.
השאלה היא איך מסבירים לשופטי בג"ץ שמי שהיה רק לפני שבוע ראוי להיות מועמד לראשות הליכוד, הפך בין לילה להיות לא כשיר לכהן כחבר כנסת? מה יאמרו נציגיו של ביבי נתניהו בבית המשפט? שזה עניין של אופנה, ושפייגלין זה פאסה? וכיצד יסבירו נתניהו ואנשיו את שינוי כללי המשחק באמצע המשחק, זמן כה קצר לפני הפריימריז?
פייגלין הרי מתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת לא מהיום. הוא השקיע כספים רבים, ניהל קמפיין, גייס מתנדבים, פעילים, תומכים. מי ישלם לו על הנזק? מי יפצה אותו? ואיזו אלטרנטיבה פוליטית תוצע לו? פייגלין הוא הרי חבר נאמן בתנועת הליכוד, חבר החתום על כתב הנאמנות של התנועה, מזדהה עם ערכיה ומטרותיה. לאן יילך?
נתניהו יודע שכשהוא בולם את פייגלין, מונע ממנו להתמודד, הוא משיג בעיקר תוצאה תקשורתית, ציבורית, "ספינית". הוא נותן את התחושה שהוא נלחם בימין הסהרורי והקיצוני. יצליח - מה טוב. לא יצליח - גם טוב. לפחות הוא יוכל לומר שניסה. מבחינתו זה win-win situation.
אלא שבפועל, לא מדובר בניצחון של ממש עבור נתניהו. גם אם יצליח לסלק את פייגלין מהמירוץ על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, יהיה זה בגדר חיתוך הזנב ולא הראש. פייגלין, למי ששכח, הוא גם 12 אחוז מחברי הליכוד, על פי תוצאות הפריימריז מן השבוע שעבר. מבחינה פוליטית, גם אם לא יהיה חבר כנסת, יימצא נציג אחר לקבוצה הזו. אולי מיכאל פואה, אולי מישהו אחר. ואז מה יעשה? ירדוף אותם בזה אחר זה? צעד כזה יהיה לא פחות ממקארתיזם פוליטי.