כך השתלט הז'רגון הרפואי על היום-יום שלנו

בתוך פחות משבוע, החל מיום אשפוזו של ראש הממשלה, חשפו אותנו אמצעי התקשורת למילים רפואיות שלא שמענו קודם לכן. מסטיית קו האמצע ועד דמם מוחי - מילון מושגים רפואיים, כדי שנבין טוב יותר את המצב

• דמם תוך מוחי: הסיבוך העיקרי בו לקה שרון כשלושה שבועות לאחר הארוע המוחי הראשון. כ-10% ממקרי השבץ המוחי מסתיימים בדמם תוך מוחי, הנגרם בשל קריעת כלי דם במוח. הדמם גורם לעליה בלחץ התוך גולגלתי, לפגיעה ברקמות, ולאובדן דם ניכר – כל אלה תהליכים קטלניים.

 

• גזע המוח: איבר עליו "יושב" המוח, ומכיל בין היתר את מרכזי הנשימה ודופק הלב. רופאיו מסרו כי על סמך סריקות ה-CT, לא נראה נזק לגזע המוח.

 

• לחץ תוך גולגלתי: לחץ זה חשוב להזרמת דם למוח. אם הלחץ התוך גולגלתי יהיה זהה ללחץ הדם, לא יהיה הפרש לחצים, ודם לא יזרום למוח. מנגד, אם הלחץ התוך גולגלתי גבוה מדי, קיימת דחיקה של רקמות המוח זו על זו או על הגולגולת, ופגיעה בלתי הפיכה בהן. שרון לקה בלחץ תוך גולגלתי גבוה בשל הדמם ממנו סבל, מה שהוביל את הנוירוכירורגים (ראו ערך הבא) לנתחו ולנקז את הדמם.

 

• נוירוכירורג: מנתח מוח. את שרון ניתחו הנוירוכירורגים פרופ' פליקס אומנסקי וד"ר חוסה כהן.

 

• בצקת: תהליך הצטברות נוזלים בגוף. בצקת שכזו המצטברת במוח, גורמת לעליה בלחץ התוך גולגלתי ולדחיקת רקמות מוח עד לפגיעתן. בדיקות ה-CT שעבר שרון הראו תהליך בצקתי בהמיספרה (ראו ערך הבא) הימנית של מוחו, מה שהוביל אותו אל חדר הניתוח, לניקוז הדימום והפחתת הבצקת.

 

• המיספרה: בעברית – חצידור. המוח בנוי משני חצאים, כל אחד קרוי המיספרה. במוחו של שרון נפגעה ההמיספרה הימנית, השולטת על צדו השמאלי, בעוד שההמיספרה השמאלית נותרה ללא פגם.

 

• נוזל שדרה: נוזל מימי צלול הזורם לאורך חוט השדרה, סביב המוח ובחדרי המוח. בסוף מסעו הוא נספג אל זרם הדם. הנוזל מכיל סוכרים, מלחים, מינרלים ומעט תאי דם לבנים. הוא מספק בידוד תמיכה והזנה למוח ולחוט השדרה. הנוזל לא נראה בסורק ה-CT, אך חסימה של ניקוזו, כמו במקרה של שרון, גורמת לעלית לחץ תוך גולגלתי.

 

• סטיית קו האמצע: שינוי הנראה באחת מסריקות ה- CT אותן עבר שרון, בו הקו הנראה בין שתי ההמיספרות (ע"ע) סוטה הצידה, בשל הגדלה בלחץ התוך גולגלתי באחת ההמיספרות.

 

• ברה: BERA – בדיקה בה מועברים אותות קול לאוזניים, וההחזר שלהן נמדד על ידי אלקטרודות. תוצאת הבדיקה נותנת מידע על תפקוד גזע המוח, והסיכוי לשיקום לאחר פגיעה מוחית. זו הבדיקה שעתיד לעבור שרון כדי לאבחן את מידת הפגיעה בגזע המוח.

 

• תרופות אינוטרופיות: תרופות אותן מקבל ראש הממשלה, המיועדות לשמור על התכווצות הלב וזרימת הדם דרך העורקים אל הרקמות השונות ובעיקר אל המוח. בין התרופות האלה נמנות נוראדרנלין, דופאמין ודובוטאמין. התרופות מוזלפות לגוף דרך צנתרים המחוברים אל ורידי הגוף.

 

• אינטובציה: החדרת צינור לקנה הנשימה לצורך הנשמת המטופל. בהגעתו למרכז הרפואי הדסה ביום ה', עבר שרון אינטובציה וחובר למכונת הנשמה.

 

• גלזגו: מדד המהווה אחד הפרמטרים החשובים ביותר למצב ההכרה. הוא נמדד בסקלה של 3 עד 15. חולה מחוסר הכרה המצוי בתרדמת מלאה, יקבל ניקוד גלזגו של 3 המעיד על תחזית שיקום גרועה ביותר. מדד של 15 פירושו שהאדם בהכרה מלאה, מגיב ומתפקד.

 

• הרדמה: תהליך בו נגרם מצב של חוסר הכרה באמצעות תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית. ההרדמה משמשת לניתוחים, וגם לפגועי מוח כדי להביא להתאוששות הרקמות. שרון הורדם כדי לאפשר לרקמות המוח להתאושש.

 

• חדרי המוח: המוח מכיל חללים בהם נע נוזל המוח. הרחבה שלהם היא אחד הסימנים ב-CT לעליה בלחץ התוך גולגלתי. בסריקת ה-CT אבחנו הרופאים כי חדרי המוח במוחו של שרון הורחבו.

 

• סי-טי סקאן: סורק טומוגרפיה ממוחשבת. מכשיר הדמיה של רקמות ואיברים, העושה שימוש בקרני רנטגן המועברות לגוף באמצעות סורק ממוחשב, בזוויות שונות. התמונה המתקבלת היא פרוסות של גוף המעובדות על ידי המחשב לכדי תמונת האיבר. ההדמיה מאפשרת לבחון את מבני האיבר ולזהות הפרעות, גידולים, דימומים ופגיעות אחרות. ראש הממשלה עובר בדיקה זו לפחות פעם אחת ביום והיא מראה את תקינות זרימת הדם במוח.

 

• קטטר פולי: המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי מחוברים לקטטר פולי. המדובר בצינורית המחוברת אל שלפוחית השתן, ומאפשרת מדידה של יציאת השתן. מדד זה הוא חשוב ומעניק מידע רב ערך על תפקוד הכליות, ועל מאזן הנוזלים בגוף. כמות גדולה מדי של נוזלים המוחדרת לגופו תגרום לעומס על הלב ולבצקת במוח. כמות קטנה מדי עלולה לגרום להתייבשות, לירידה בלחץ הדם ולפגיעה באספקת החמצן למוח ולאיברי הגוף.

 

• צנתור: תהליך בו מוחדר צנתר, לרוב דרך וריד המפשעה (הווריד הפמורלי), ומאפשר לבחון את כלי הדם, להרחיבם באמצעות בלון, או לתקן פגמים בלב. בצנתור שאמור היה לעבור שרון מספר שעות אחרי השבץ השני, תכננו הרופאים להחדיר דרך הצנתר מטריה שתפקידה לאטום את החור בין מחיצת הלב. נכון לעכשיו לא ברור אם ומתי יתבצע צנתור זה בשרון.

 

• קלקסן: תרופה המעכבת את מערכת הקרישה של הגוף. בתרופה זו טופל שרון פעמיים ביום. התרופה קשורה במספר מנגנונים: היא מעכבת
  מרכיב הקרוי תרומבין המהווה גורם חשוב במנגנון הקרישה, ובכך מונעת את היווצרותם של קרישי דם. קלקסן ניתנת בזריקה תת עורית. אחת מתופעות הלוואי העקריות שלה היא דימומים תת עוריים, או דימום תוך מוחי. החשד הוא כי התרופה היא שגרמה לדימום התוך מוחי ממנו סבל ראש הממשלה בפעם השניה.

 

• תגובת אישונים: בדיקה עקרית לתפקוד גזע המוח, במסגרתה נבדקת תגובת האישונים לאור, גודלם, האם הם מתכווצים באופן תקין ובאופן שווה זה לזה. אישונים מורחבים שאינם מגיבים לאור מעידים על תפקוד לקוי של גזע המוח. רופאיו של שרון בודקים אחת למספר שעות את תגובת האישונים של שרון, כדי לוודא שגזע מוחו עדיין פעיל.