טור דה פראנס: כל מה שרצית לדעת

לא מבינים מה כל הסיפור הזה? למה הם רוכבים יחד? מה אומרים צבעי החולצות? אתם שאלתם ואנחנו ענינו - הגירסה המלאה, לכל מי שרוצה להצטרף לחגיגה

עבור רבים, הטור דה פראנס מתקשר רק לשתי המילים "לאנס ארמסטרונג". אבל ההיסטוריה של המירוץ המדהים הזה החלה כבר ב-1903, ולמרות שהפנומן האמריקני הוא המנצח הגדול של כל הזמנים - הטור מורכב מעולם ומלואו, שקדם לו.

 

• לעמוד הטור דה פראנס המיוחד - לחצו כאן

 

לטובת כל אלו שלא מבינים בדיוק את כל החוקים ה"מוזרים" של מירוצי האופניים ואת כל העומד מאחוריהם, הכנו בשנה שעברה כתבות עם שאלות נפוצות ותשובות. עבור מי שלא קרא, וכן למען הגולשים שישמחו להיכנס לשיגעון הטור למרות פרישתו של ארמסטרונג, מוגשת הגירסה המעודכנת. בהמשך נגיע למחוזות הפחות מוכרים, עם כל מה שלא העזת לשאול. הרחיבו את השכלתכם הספורטיבית.

 

• כמה קטעים יש לטור?

 

הטור מורכב מ-21 קטעי מירוץ, באורכים משתנים, המתחלקים למספר סוגים:

קטע מישורי: סדר גודל של 170-230 ק"מ, מתנהלים רובם ככולם ללא עליות וירידות. לעיתים נראה בקטעים כאלה את הדבוקה המרכזית מסיימת יחד בספרינט לקו הסיום, או שתיתכן בריחה של כמה רוכבים, או רוכב בודד. רוב השבוע הראשון הוא כזה, וגם הימים האחרונים.

 

קטעי הרים בינוניים: אורך דומה למישור. כוללים פסגות, אך לרוב לא מסתיימים בפסגה. קטעי הרים קשים: הקטעים הרצחניים ביותר, לרוב לא יותר מ-200 ק"מ. מתקיימים בהרי האלפים או הפירינאים, כאשר בדרך כלל ממוקם קו הסיום על פסגה. בהם נחרצים גורלות לדירוג הכללי.

יאן אולריך בקטע נגד השעון. אופניים מיוחדים (צילום: איי פי)

 

קטע נגד השעון: קטע קצר הרבה יותר (70-15 ק"מ), המאפשר לבחון את יכולתו האישית של כל רוכב, ללא קבוצה וטקטיקות. הרמתחרים מזנקים בנפרד (המוביל מזנק אחרון), בהפרשי זמן קבועים זה מזה, ולכל אחד נקבע זמן אישי, המצטרף לזמן הכללי שלו בקטעים הרגילים. לרוב יש שניים כאלה (בנוסף ל"פרולוג", שהוא הקטע הראשון והקצרצר), השני הוא הקטע הלפני אחרון, שיכול להכריע.

 

קטע קבוצתי נגד השעון: אין יותר מאחד כזה בשנה, ובגירסת 2006 אין בכלל. כל קבוצה מזנקת בנפרד, והזמן שנקבע לה הוא הזמן של הרוכב החמישי שמגיע לסיום. הרוכבים האחרונים מקבלים את הזמן האישי שלהם, וישנן מגבלות על הזמן שקבוצה יכולה לאבד לעומת המנצחת.

 

• מה משמעותן של החולצות?

 

החולצה הצהובה – אותה לובש הרוכב המוביל בדירוג הכללי, כלומר בעל הזמן המצטבר הקטן ביותר בכל הקטעים, בחישוב הכולל גם בונוסים של הפחתת שניות.

החולצה הצהובה והחבר הכי טוב שלה בשנים האחרונות (צילום: איי פי)

 

החולצה הירוקה – מוענקת לרוכב עם מספר הנקודות הגבוה ביותר, המתחרים עליה הם בדרך כלל הספרינטרים המובילים. נקודות מוענקות לראשונים בסיום כל קטע, בחלוקה המשתנה לפי סוג הקטע. בנוסף, ישנן 2-3 'נקודות מיאוץ' במהלך קטעים, ושלושת החוצים אותן ראשונים זוכים בנקודות נוספות.

 

החולצה המנוקדת (לבנה עם נקודות אדומות) - אותה לובש המוביל בדירוג 'מלך ההרים'. נקודות בתחרות זו מוענקות לרוכב שחוצה ראשון פסגות במהלך קטעים, המתחלקות לקטגוריות קושי.

 

החולצה הלבנה – מוכרת פחות, והיא המצאה חדשה יחסית. אותה לובש הרוכב הצעיר הטוב ביותר, כלומר מי שמדורג הכי גבוה בדירוג הכללי ועדיין לא מלאו לו 25 (ב-1 בינואר).

 

• למה כולם רוכבים ביחד?

 

במרבית שלבי המירוץ, במיוחד בקטעים מישוריים, יעדיפו הרוכבים לרכב בדבוקה אחת מרכזית ('פלוטון') בעיקר מסיבות אווירודינמיות. הרכיבה בקבוצה מצמצמת בשיעור משמעותי את התנגדות האוויר לרוכב, שמתגברת עם המהירות, וחוסכת עד 40% אנרגיה. הרוכבים הראשונים אמנם סובלים, אך הם מתחלפים בקצב גבוה. לכן, רוכב הבורח לדבוקה לבדו נאלץ להשקיע המון מאמץ, ולא יכול לעשות זאת לאורך זמן רב.

 

• מדוע בסיום נקבע לכל הדבוקה זמן זהה?

 

בעיקר משיקולי בטיחות, נקבע כי לכל מי שמסיים בדבוקה יחד עם המנצח, או מי שמגיע ל- 3 הקילומטרים האחרונים יחד עם הדבוקה ואז סובל מתאונה או פנצ'ר, יירשם אותו הזמן של המנצח. לולא החוק הזה, המיאוץ לקו הסיום היה הופך לקרב המוני על כל שניה, ותאונות רבות היו מתרחשות.

גם החמניות מסתדרות בדבוקה (צילום: איי פי)

 

• באיזו מהירות הם רוכבים?

 

בקטעי מישורי הדבוקה רושמת מהירות ממוצעת של 45 קמ"ש לערך, עם שונות שנקבעת לפי הרצון הטקטי להדביק בריחה, תנאי מזג אוויר ועוד. הספרינטים בסיום קטעים יכולים להגיע אפילו ליותר מ-70 קמ"ש. בפסגות התלולות בהרים תרד המהירות עד לסביבות 10 קמ"ש, אולם בירידות התלולות יכול להיחצות אפילו קו ה-110 קמ"ש. מפחיד. 

 

• כמה כסף מרוויחים?

 

המנצח בטור השנה מקבל 450 אלף יורו, אך המסורת שעדיין לא נשברה אומרת שהוא מחלק את הכסף בין חברי קבוצתו, שסייעו לו לזכות. בנוסף, סך של כ-3.2 מיליון יורו יחולק כבונוס על הישגים שונים: מיקום בקטע, לבישת אחת מהחולצות במשך קטע, איסוף נקודות בתחרות המיאוצים או מלך ההרים, דירוג קבוצתי, מיקום סופי בדירוג הכללי ובדירוג הסופי של הנקודות. למרות זאת, עיקר ההכנסה לרוכבים מגיעה מבעלי הקבוצות והספונסרים.

 

• מה אומרת החלוקה לקבוצות?

 

לא ניתן לרכב בטור, או בתחרות אופניים מקצוענית אחרת, ללא השתייכות לקבוצה. שם הקבוצה נקבע לפי הספונסר הראשי שלה, ולמרות שיש שיוך למדינות, לא תמיד הרוכבים בקבוצה (CSC הדנית, למשל) יהיו מקומיים (השנה הם ללא אף דני). לקבוצות סגל רוכבים רחב בתחרויות במשך השנה, בסביבות 30 רוכבים, והן בוחרות את מי להרכיב לטור דה פראנס. בטור יש 21 קבוצות וכל אחת מתחילה עם תשעה רוכבים. הדירוג הקבוצתי נקבע לפי הזמן אותו קובעים שלושת הרוכבים הראשונים של הקבוצה בכל קטע, במצטבר. הקבוצה המובילה, לכן, היא זו שרוכביה קבעו את הזמן הקצר ביותר.

"דיסקאברי" של לאנס בקטע הקבוצתי נגד השעון (צילום: איי אף פי)

 

• מהן הטקטיקות הננקטות?

 

בקצרה ובפשטות על נושא מורכב: לרוב, הטקטיקה תהיה מתואמת בין כל חברי הקבוצה. נדיר לראות רוכבים מאותה קבוצה מתחרים זה בזה. הקבוצה מחליטה מה המטרות ומטרות המשנה שלה בתחומים שונים. למשל, "טי-מובייל" מיועדת כמעט אך ורק לסייע ליאן אולריך להוביל את הדירוג הכללי בסיום, "דאביטמון-לוטו" מסייעת לרובי מקיואן לנצח בקטעים בודים ולזכות בחולצה הירוקה, וכו'.

 

כדי להגיע למטרה, הרוכבים ינסו מצד אחד לקחת יוזמה, להכתיב קצב בקטעים ובמקומות הנכונים ולרכב בקדמת הדבוקה, ומצד שני לשמור על עירנות ולשים עין על היריבים, ובנוסף לדעת מתי לנוח ולאגור כוחות. כמובן שהמטרות והדרכים להשיגן דינמיות למדי ומוכתבות מגורמים רבים (יכולות הרוכבים בקבוצה, יכולות היריבים, תוואי המסלול, תאונות/תקלות, מזג אוויר ועוד).

יותר ממיליון צופים ביום. ככה זה נראה מקרוב (צילום: שחר סולר) 

 

• מה עושים 'הפועלים' בקבוצה?

 

פרט לרכיבה יחד והגנה מהרוח, הרוכבים המכונים 'פועלים' יכולים להכתיב את הקצב המבוקש, אם הם מביאים עצמם לקדמת ה'פלוטון'. הם גם דואגים למוביל הקבוצתי במקרה של תקלה (כמו פנצ'ר), ונסוגים יחד איתו עד לתיקון לפני שהם "מושכים" אותו קדימה ורוכבים לפניו כדי להקל עליו. אם המוביל התרסק ואופניו יצאו משימוש, אחד מחבריו יעביר לו את האופניים שלו.

 

בנוסף, הפועלים מעבירים לחבריהם בקבוקי משקה מרכב הקבוצה שנמצא מאחורי הדבוקה. בקטע המסתיים בספרינט המוני, ינסו רוכבי הקבוצה לסדר לספרינטר המוביל בקבוצה מיקום טוב ככל הניתן בקדמת הדבוקה, ו"להוביל" אותו לקו. בשנים האחרונות, קבוצתו של ארמסטרונג הציגה את צוות ה'פועלים' הטוב ביותר. הם ויתרו על כל ניסיון לנצח כדי לעבוד בשביל לאנס.

 

• למה כולם מתעניינים רק בטור? אין מירוצים אחרים?

 

ודאי שיש, אך הטור הוא מסורתית הגדול מכולם, במיוחד בעידן ארמסטרונג.

 עוד שני מרוצי 'גרנד טור' יש בשנה, ה"ג'ירו" האיטלקי (במאי) וה"וואלטה" של ספרד (ספטמבר), גם הם נמשכים שלושה שבועות. עוד סוג הוא מירוצים שבועיים, של חמישה ימים (יום אחד מהם נגד השעון), ויש גם מירוצים חד-יומיים של כ-250 ק"מ. בנוסף, קיימות כמובן אליפויות מקומיות, אליפויות עולם ואולימפיאדה. בשנה שעברה החלה שיטת דירוג חדשה, סבב ה'פרו טור', ששינתה את התייחסות הקבוצות למירוצים השונים.